בין השנים 2023-2020 תרגל חמאס ארבעה אימונים בשם "אל-רכן אל-שדיד", בהם התכונן לפעולה משולבת של שיגור רקטות, פצצות מרגמה וטילים נגד מטוסים במקביל לפלישה לשטח ישראל. התרגילים דימו כיבוש עמדות ובסיסים של צה"ל – לרבות אוגדת עזה, לוחמה בשטח בנוי והשתלטות על מבנים, השמדת כלים משוריינים של צה"ל בעזרת טילי נ"ט והפעלת מטעני צד, פלישת כוחות מיוחדים דרך הים, והפעלת כטב"מים לאיסוף מודיעין ולתקיפת יעדים .לצד התרגול בשטח, הקים סינוואר חמ"ל שאיחד את הזרועות הצבאיות של חמאס עם ארגוני הטרור השונים ברצועה.
בשלוש השנים הראשונות נערך התרגיל בחודש דצמבר ואילו ב-2023 הוא הוקדם ל-12 בספטמבר ופחות מחודש לאחר מכן התרחש היום הארור בהיסטוריה של מדינת ישראל.
מחקר שפרסם היום (א') המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון מבקש לשפוך אור על ההכנות ל-7 באוקטובר מנקודת המבט של חמאס. כיצד הטעה חמאס את מדינת ישראל? מתי החל סינוואר לתכנן את הטבח וההישגים היומרניים שקיווה להשיג, ראיות לכך שהחיכוך הפנימי בישראל בחודשים שקדמו לשבת השחורה הכינו את השטח לפלישת חמאס וגם הפלישה שחיזבאללה תכנן להוציא בספטמבר 2024 והעובדה שסינוואר החליט להקדים אותה ולפעול בלעדיהם.
הסימנים שישראל לא ראתה
המחקר, שנערך בידי סא"ל יהונתן דחוח-הלוי, לשעבר ראש אגף המידע בדובר צה"ל וכיום חוקר בכיר לענייני מזרח תיכון ואסלאם רדיקלי במרכז, מצביע על כמה וכמה פרסומים בתקשורת הפלסטינית בפרט והערבית בכלל לפלישה הצפויה עוד מאז דצמבר 2022, ובפרט בחודשים שלפני ה-7 באוקטובר.
ב-13 בספטמבר פורסם בעיתון "אל-אחבארר" הלבנוני, המזוהה עם חיזבאללה, הסיקור המצמרר הבא של תרגיל ה"אל-רכן אל-שדיד" שהתקיים יום קודם לכן:
"אמש החל התרגיל הצבאי הרביעי בהשתתפות 12 זרועות צבאיות השייכות לארגונים הפלסטיניים. בשעה שבע וחצי בבוקר בדיוק שוגרו עשרות רקטות לעבר הים כסימן להתחלת התרגיל הצבאי, ובשטח הייתה נוכחות של כל יחידות ההתנגדות היבשתיות והימיות, המרגמות והנ"ט, במקביל לגיחה של כטב"מ לאורך כל התרגיל. במשך חמש שעות של פעילות צבאית, תרגלו הלוחמים פעולות שונות נגד יעדי דמה, ברפיח ביצעו יחידות הפריצה פשיטות על התנחלויות דמה. הלוחמים הפגינו טקטיקה של התקפה ושליטה באופן שביטא תיאום ברמה גבוהה בין היחידות הצבאיות המקצועיות: הסתערות וקשר, צליפה וחיפוי באש, ומעבר מהיר לזירת הלחימה. בנוסף לכך, כלבי משטרה מאומנים השתתפו בפעולות ההשתלטות על חיילים וההחזקה בהם, והן הסתיימו בטיהור יעדי הדמה ותפיסת חיילים נוספים. בזירה הימית, הופיעו יחידות הקומנדו הימי שעשו שימוש בסירות גומי כדי לנחות על יעדי האויב".
פרסום מטריד נוסף הגיע פחות מחודש וחצי לפני השבת השחורה, כאשר ב-25 באוגוסט אשתקד התראיין צאלח אלעארורי, סגן מנהיג חמאס דאז, לערוץ הטלוויזיה הלבנוני "אל-מיאדין" ואמר: "אנו מדברים על עימות קרוב, חובה להתעמת איתם בנקודת הזמן הנוכחית".
חלק מהדיווחים והפרשנויות המצוטטים במחקר כלליים מאוד, אך חלקם היו צריכים להדליק נורות אדומות לקברניטי המדינה, הן ביחס לאי-היותו של חמאס מורתע, דרך התוכנית האופרטיבית שלו ועד הקירבה של המהלך הצבאי מצד ארגון הטרור.
ההטעיה האחרונה לפני הפלישה
לפי המחקר, אחד האירועים המכוננים שהביאו ל-7 באוקטובר התרחש שלוש שנים קודם לכן עם מבצע שומר החומות, או כפי שהוא נקרא בפי הפלסטינים "חרב אל-קודס". סינוואר ראה בעין יפה את השילוב בין ירי הרקטות והכטב"מים מעזה, לבנון ועיראק, לצד המהומות והפרעות של הפלסטינים ביו"ש וערביי ישראל בערים המעורבות והחליט לשכלל אותו. בנאום שנשא באפריל 2022 אמר כי "לפנינו הזדמנות טובה לבצע מהלך גדול".
אחרי שומר החומות התפיסה השלטת במערכת הביטחון ובדרג המדיני הייתה שחמאס הוכרע והורתע, עמדה עליה חזרו בוואריאציות שונות הרמטכ"ל דאז אביב כוכבי, רה"מ בנימין נתניהו ואחרים. מאידך, במחקר מצביעים על כך שעוד במאי 2021 אמר סינוואר: "ברשותנו ברצועת עזה מנהרות שאורכן יותר מ-500 ק"מ… סדנאות הייצור של אמצעי לחימה, חדרי הפיקוד והשליטה של ההתנגדות, מרכזיות התקשורת, כל הרשתות של התשתית שלנו בהתנגדות נותרו קיימות וברמת כשירות של לא פחות מ-95 אחוזים".
ב-5 באוקטובר קראה קבוצת צעירים הפועלת בשירות חמאס להגיע לגדר בכדי לתקוף עמדות צה"ל לאורך הגבול ולהטמין מטעני נפץ. ב-6 באוקטובר הושלמה פעולת ההטעיה האחרונה של חמאס לפני הפלישה, אז הודיעה הקבוצה כי היא מבטלת את הפעולה בשל פרישת כוחות צה"ל לאורך הגבול.
ב-8 באוקטובר פרסם פובליציסט פלסטיני באתר של גדודי אל-קסאם כי חמאס הצליח להונות את ישראל ברובד האסטרטגי והטקטי. ההונאה האסטרטגית התבטאה בכך ששידר מסרים לפיהם ההקלות הכלכליות שביצעה ישראל ביחס לעזה מקעקעות את המוטיבציה שלו לתקוף והן בכך שראשיו מורתעים מפני החשש מסיכולים ממוקד. ההונאה הטקטית התמקדה בכך שהמתקפה החמאסית, לכשתגיע, תתבצע באמצעות מנהרות, בעוד במשך מספר שנים תרגלו בארגון את המודל שבוצע לבסוף ב-7 באוקטובר, כאמור.
במחקר נכתב כי סינוואר ביקש לקיים את נבואת "אחרית הימים", הבטחת האסלאם באשר לניצחון המוחלט והסופי על הכופרים, ובין היתר שחרור מסגד אל-אקצה והשמדת היהודים. הוא קיווה כי הפלישה לישראל תוביל ל"איחוד הזירות" ולהצטרפותן של כלל הזרועות הפלסטיניות והפרו-איראניות במטרה לכבוש את הגליל והנגב, להצית אינתיפאדה של הפלסטינים ביו"ש וערביי ישראל, השבתת נמלי האוויר והים באמצעות שיגורים מאסיביים, פגיעה בתחנות כוח, רשת אספקת המים ומרכזי התקשורת. בדומה לעמדה הרווחת בישראל ובעולם, גם דחוח-הלוי מאמין כי סינוואר החליט לצאת למערכה מבלי לתאם מראש את מועדה עם איראן וחיזבאללה, מה ששיבש את יישום התוכנית המקורית.
"היהודים אינם יכולים לחיות ביחד"
לפי המחקר, שהתבסס על מספר רב של ציטוטים שנלקחו מ"פלסטין", חמאס אץ לנצל את המשבר בישראל בחודשים שקדמו לשבת השחורה. העיתון החמאסי דיווח באופן שוטף על המשבר הפוליטי בישראל על רקע הרפורמה המשפטית, ההשלכות של הפילוג והשסע החברתי על חוסנה של החברה הישראלית והשפעת איומי הסרבנות על הכשירות ומוכנות של צה"ל למלחמה. לפי המחקר, סיקור ההתפתחויות בישראל תאם את הערכת ראשי חמאס, לפיה הכאוס החברתי-פוליטי שהתגלגל לכדי כאוס צבאי סיפק הזדמנות להוציא לפועל את הטבח.
ב-19 במארס פורסם ב"פלסטין": "בשבת העשירית ברציפות רואים עשרות, או אפילו מאות אלפים, מפגינים ישראלים צועקים ומתריעים מפני חורבן הממשמש ובא של המדינה. המונים חוסמים כבישים מהירים ומאות המכוניות החוסמות את הכניסות למשרדי הממשלה ולבתים של שרים במחאה על ההפיכה המשפטית, המדינה חשה בידוד גובר בזירה הבינלאומית ומתקפת גרילה חסרת תקדים בלב מגידו (פיגוע של חיזבאללה ב-13 במארס אשתקד) – ישראל עוברת את הימים הדרמטיים בתולדותיה ומתקשה למנוע מהמשבר להתדרדר לתהום ללא סיכוי לפתור אותו. הנשיא שלה מזהיר מפני קטסטרופה מתקרבת והמשבר מתרחב אף יותר כשהוא מגיע למה שהישראלים מכנים 'הקו האדום' בצבא הכובש. בכירים במערכת הביטחון, בכלכלה ובעולם העסקי מזהירים כי המדינה הולכת לקראת אסון וודאי בלתי נמנע ועשרות טייסים, קצינים וחיילים ביחידות המובחרות הודיעו שלא יבצעו משימות צבאיות".
ב-29 במארס נכתב בעיתון החמאסי טור דעה ברוח דומה: "נתניהו הכריז על השעיית הרפורמה המשפטית ובכך סלל את הדרך לחזרת הרגיעה – אך האם די בכך והבעיה הסתיימה? התשובה היא פשוט לא, כי השסע החברתי הוא עמוק, עמוק מאוד… הבית השלישי צועד לקראת בעירה פנימית, כלומר מלחמת אזרחים שלא תותיר דבר, וההיסטוריה היהודית מלאה בסיפורים ונרטיבים על מלחמות אזרחים בין יהודים. נבואת הדורות מצביעה על כך שהיהודים אינם יכולים לחיות ביחד".
בעיתון העזתי פורסמו באותם חודשים אינדיקציות נוספות שנועדו לבסס את הטענות בדבר מצבה הביטחוני הרעוע של ישראל, כמו למשל נתונים מדאיגים (מבחינתנו) בנוגע להגירה שלילית מהמדינה, טענות לפיהן הכאוס הפוליטי בישראל מקשה עליה להתמודד ביעילות במאבק הפלסטיני וכי "67 אחוזים מהישראלים חוששים מפריצת מלחמת אזרחים".
"הקרב הגדול": סינוואר בחר לפעול לבדו
רפיק נסראללה, עיתונאי לבנוני ותיק ומנהל המרכז הבינלאומי לתקשורת ולמחקר, אמר בראיון ב-29 ביולי האחרון כי הייתה תכנית למתקפה מתואמת של כוחות ההתנגדות נגד ישראל במספר חזיתות, שתוכננה להתבצע בין ספטמבר 2024 לתחילת האביב 2025. למתקפה הוא קרא "הקרב הגדול" והיו אמורים להשתת, בו בין 60 ל-70 אלף לוחמים מלבנון ופלסטין.
במחקר מביאים את דבריו של נסראללה וטוענים: "סינוואר היה זקוק לברית עם איראן וחיזבאללה כדי לבנות את התשתית הצבאית ברצועת עזה. ואולם ברגע האמת נראה שהוא בחר לשמור לעצמו את התואר של משחרר פלסטין בשם האסלאם הסוני, ולא להעניק אותו לכוחות השיעיים של ציר ההתנגדות, מתוך הנחה שבסבירות גבוהה הם יצטרפו אחריו ותחת הנהגתו למערכה הצבאית נגד ישראל".
