יו"ר מפלגת "הדמוקרטים" יאיר גולן נאם בכנס השנתי הבינלאומי ללוחמה בטרור ע"ש שבתאי שביט, בהובלת המכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן ופרס את משנתו בנוגע להסדר עם הפלסטינים והסכנות העומדות לפתח המדינה.
בתחילה סיפר גולן על פעולותיו בבוקר ה-7 באוקטובר לפני שנה, כשירד לחלץ תושבים מהעוטף. "מחזות קשים מאוד. אני זוכר את הרגע בו ראיתי בחורה צעירה שעונה ברכות על דלת רכבה, ירויה. בשנייה הספציפית הזאת חשתי בליבי רגש חדש שלא היה שם לפני – זעם. זעם כבד שלא מרפה ממני עד היום. זעם על חמאס ועל כל מה שהוא עשה לנו, זעם על ההשפלה שהצבא האהוב שלי עבר וחווה", אמר סגן הרמטכ"ל והדגיש: "מעל הכל – זעם כבד על ממשלת ישראל שהביאה אותנו ללא שום צורך לאסון המתמשך הזה, שממשיכה להוביל אותנו במלחמה ללא אסטרטגיה, ללא הגדרה של מצבי סיום, ללא שום ניסיון למצות הישג מדיני אזורי ובינלאומי מתוך הלחימה המתמשכת, אותה לחימה שטובי בנינו ובנותינו מקריבים את חייהם עבורה, אותה לחימה שמדי יום מגדילה את משפחת השכול. מלחמה ללא מטרות, מלחמה לאין קץ, ושחרור חטופים אין בה".
"לפני שנה בדיוק החלש שבאויבינו הנחיל לנו את התבוסה הקשה ביותר בתולדות ישראל, והייתי אומר אף בתולדות המפעל הציוני. עברה כמעט שנה ובערב שלישי האחרון ישראל התמודדה בהצלחה מרשימה עם התקפת טילים אדירה מאיראן, מעצמה אזורית והחזקה מבין כל אויבי ישראל, אך כשלה בהתמודדות עם שני מחבלים מחברון שהצליחו להרוג שבעה, לפצוע 15 עם M-16 וסכין", ציין גולן.
"עתיד ישראל יקבע לשבט או לחסד בשלוש זירות: הזירה האיראנית, הזירה הפלסטינית וזירת הפנים, זירת הלכידות הישראלית, הזירה בה חיים בצוותא כוחות מפרקים וכוחות מלכדים. שלוש הזירות האלה שזורות זו בזו ולא ניתן להתמודד עם האחת מבלי לגעת ברעותה. ולכן סוג ההחלטות אותן נצטרך לקבל בעתיד הקרוב, יש בהן ממד של הכרעה, הכרעה ההיסטורית", המשיך יו"ר "הדמוקרטים" והוסיף: "עידן הכחש, השקר וההונאה העצמית – עבר, עידן ההכרעות החל. ככל שננסה לברוח מהכרעות קשות העומדות בפנינו, המחירים רק ילכו ויאמירו".
גולן שטח את תפיסות בנוגע ליחסי ישראל והפלסטינים. "בזירה הפלסטינית לא נוכל לברוח מהכרעה שכותרתה – סיפוח או היפרדות. לאן פניה של ישראל – סיפוחם של 4.9 מיליון פלסטינים תוך יישום תכנית ההכרעה של סמוטריץ', או היפרדות מאותם פלסטינים. סיפוח משמעו חיסול מדינת ישראל. היפרדות יש בה פתח לשימור המפעל הציוני ברוחו המקורית. בית לאומי לכל העם היהודי, מדינה חופשית, שוויונית ודמוקרטית. את ההיפרדות מהפלסטינים צריך לעשות בזהירות רבה – תוך לימוד לקחי הניסיונות הקודמים – תהליך אוסלו וההתנתקות. בשניהם כשלנו באותו הכשל – מתן אחריות ביטחונית לפלסטינים מוקדם מדי. בשטחים מהם יצאנו, הם לא ידעו או לא רצו לממש את אותה אחריות ביטחונית".
"הפרדיגמה שעמדה לנגד עיננו היא פרדיגמת השלום עם מצרים. אמנם השלום אינו חם אבל הסכם הוא הסכם, והיו בו עליות ומורדות, הטוב שהוא הנחיל לישראל – הוא נכס אסטרטגי מהמעלה הראשונה…ערכם של הסכמים תלוי ביכולתם של שני הצדדים לעמוד בהסכם. כל עוד הפלסטינים לא מסוגלים להבטיח ביטחון עלינו לממש את המדיניות הלאומית הבאה – היפרדות אזרחית עם אחריות ביטחונית. היפרדות אזרחית עם סימון גבולות עתידיים ובהם רוב יהודי מוצק, ובצידה שימור חופש הפעולה הקרקעי בכל השטח כך שלא יקומו בגבולותינו מפלצות של טרור. להם – מדינה שבדרך, וזה תלוי בעיקר בהם".
