הממונה על נושא השבויים והנעדרים, משרד ראש הממשלה, תא"ל (מיל') גל הירש, נאם בכנס השנתי הבינלאומי ללוחמה בטרור ע"ש שבתי שביט, בהובלת המכון למדיניות נגד טרור (ICT) באוניברסיטת רייכמן והתייחס לסוגיית החטופים והמשא ומתן מול חמאס שבפועל כבר לא מתקיים בשבועות האחרונים.
"עברה שנה מאז מחדל השבעה באוקטובר ובתוכו מחדל החטיפה", אמר הירש בפתח דבריו, "השנה שחלפה היא שנת ייסורים לחטופים ולבני משפחותיהם, שנת אי ודאות, מצוקה, אובדן, אימה ותסכול כואב. משבר החטופים מכונן פתח פנימי בתוכנו, מתח אזורי ומתח גלובלי. עבור כל חטוף ומשפחה זה סיוט. מול כל משפחת חטוף אנחנו נמצאים במצב כישלון. אפשר לספר על הקונטקסט, על היקשר המלחמה הגדולה, על הישגי השו"ן והמערך שאותו אני מתאם עד כה, שכן מתוך 255 חטופים, 154 הושבו עד כה, 117 הושבו כשהם בין החיים. בממד האישי – כל טענה וטיעון לכישלון הם נכונים ומובנים. היום, שנה אחרי, אני מבקש להתנצל בפני משפחות החטופים ובפני החטופים עצמם, על כך שלא עלה בידינו עד כה להשיבם הביתה".
הירש ניצל את ההזדמנות ופנה ישירות לחטופים: "באשר אתם ובתקווה שאתם שומעים את קולי: אני יודע שאתם בגיהנום, שהדרך קשה ומייסרת ולצערי ארוכה מדי, אבל אנחנו פועלים כל הזמן להשבתכם. לעולם לא נוותר. נמשיך להפוך כל אבן. חבריי ואני במערכת הביטחון ובגורמי הממשלה כולם, הרבה אנשים, מחויבים, מסורים ועוסקים בהשבתכם הביתה, בישראל ובעולם כולו. אף שנראה שהקשב מתפזר בין חזיתות רבות, שהמלחמה גדולה ואנחנו מותקפים מכל עבר, אנחנו לא מורידים מכם את העיניים. אפילו לא לרגע אחד עד שנשיב את כולכם הביתה".
הממונה על השו"ן טען כי החברה הישראלית ומומחים בתחום ניהול המשברים מתנהלים בהתאם למקרים דומים שהתרחשו בעבר כמו שליט, וקסמן ורון ארד ומבקשים להסיק מהם לקחים. "עם זאת, חטיפת אנשינו ב־7 באוקטובר הוא אירוע חדש ייחודי וחסר תקדים. נכנסנו לאירוע הזה, אירוע חטיפה חסר תקדים בהיקפו, ללא מערך מתאים, ללא ידע, ללא קווים מנחים. אנחנו מקיימים כל הזמן למידה רצופה תוך כדי תנועה ומשתדלים להשתפר. המערך לא היה קיים בישראל או במקום אחר בעולם קודם לכן והוא הוקם במהירות שיא, ופועלים בו המאמצים הבאים: המודיעין, המבצעים והמו"מ. יש מנופים ונכסים בשטח להשבת החטופים שנבנו על ידי צה"ל ושב"כ בשטח בדם ואש.
"ממשלת ישראל קבעה במטרות המלחמה שלה שייוצרו התנאים להשבת החטופים, ואכן לחץ צבאי ונכסים שנלקחו מן האויב בצידו, הם הכלים שהביאו למשא ומתן באוקטובר ובנובמבר והם מרכיב מרכזי וחשוב במו"מ גם היום. יוזכר כי הוכנו גם מבצעי חילוץ צבאיים, חלקם אושרו לביצוע ו־8 מהחטופים חולצו במבצעים צבאיים. אנחנו מקיימים מאמץ למידה. אני לומד, משתדל ללמוד, ממתאמי השו"ן בעבר, מומחים שונים מהארץ והעולם, אירועים היסטוריים וממוסדות שונים כמו קרן פולי האמריקאית העוקבת אחרי המאבק להשבת חטופים גם בארצות הברית. מתקיימת כל הזמן עבודת מטה לתיאום המאמצים הלאומיים ככתובת שבויים ונעדרים לאומית".
"אקדים ואומר שכל מה שמתרחש במערכה להשבת החטופים, הוא בעיניי חלק מהמשא ומתן", קבע הירש, "מהלכי משא ומתן אינם מתקיימים רק בחדר בדוחא, בקהיר או בביקור בבית הלבן. משא ומתן הוא מכלול המהלכים והמאמצים המתרחשים בזירת השו"ן, בפומבי ובסתר. התכלית שלנו היא להגיע למשא ומתן אפקטיבי, יעיל ושיטתי, כאן לצערי אנחנו נתקלים בקושי רב אבל איננו אומרים נואש. המאמצים האלה למשא ומתן ומהלכים הקשורים בו, מתקיימים כל הזמן, גם בעת הזו. המו"מ הוא מכלול של דברים בדרכים שונות וערוצים שונים. זה קורה, הבעיה היא בזמן שזה לוקח. ידוע לכל שבמתווה העסקה 'תכנית א', עסקת השלבים המדוברת והידועה, השלב הראשון הוא ההומניטרי. נשים, מבוגרים, חולים, ילדים ופצועים. מתוך הערכת מצבם העכשווי של החטופים, כעבור שנה, לי אין ספק שכולם הם כבר בחזקת מקרים הומניטריים.
"לנוכח חלוף הזמן, מצבם והסכנה בנתונים החטופים מובן שהייתי רוצה להעדיף את השבת כולם בפעימה אחת. כולם במצב הומניטרי ואין זמן, ויש מתח גדול בין השעונים שכן מהלכי המלחמה, מהלכי המשא ומתן, מהלכים בין לאומיים שונים, שעון הזמן של האויב – כל אלה מתקתקים בקצב שלהם, אבל בכל דיון קבינט ופורום אנחנו מזכירים את השעון המתקתק של החטופים. אנחנו פועלים מתוך תחושת דחיפות גדולה, ובתוך המציאות הסוערת של מלחמה גדולה, בכל הזירות ובכל הממדים, מלחמה של הייתה כמוה".
"אנחנו אחראים לכולם, אני מטפל בכולם, ואנחנו נשיב את כולם. מאז דצמבר, להוציא ימים בודדים, אנחנו מנסים לקדם את עסקת השלבים אך לא הגענו למו"מ אפקטיבי עם חמאס שמטרפד אותו כל הזמן. אני שמח שנאמרים הדברים האלה בפומבי, על ידי חברינו וידידינו מארצות הברית ובהם מזכיר המדינה בלינקן. 'עסקת השלבים' נתקלת בקשיים רבים. בוצעו מאמצים רבים מול המתווכות בוורשה, פריז, דוחא וקהיר. ניסינו שיחות בחודש מרץ והן כשלו כשברקע לחץ מדיני כבד על ישראל. גם על ידי ידידותינו", ציין הירש ופירט את השתלשלות המשא ומתן בחודשים האחרונים שלא הבשילו לכדי עסקה ממשית באשמת חמאס.
"ניסינו להגיע מתווך תקווה שאפשר לעסקה ברמדאן. סינוואר רצה ברמדאן עוד 7 באוקטובר ולהצית שוב את המזרח התיכון, ולא הצלחנו להביא לעסקה". 10 ימים אחרי ההצעה הישראלית שהוגשה ב־27 באפריל דחה חמאס את התנאים. שלושה שבועות לאחר מכן הוגשה הצעה ישראלית נוספת, שהנשיא ג'ו ביידן סמך עליה את ידיו והיא אף הועברה כהחלטה במועצת הביטחון של האו"ם. ב־11 ביוני, ערב חג השבועות הגיש חמאס את תשובתו שכללה 29 תיקונים. ב־2 ביולי, נפתח תהליך נוסף ברומא אחרי ביקור נציגי ישראל בבית הלבן, שם ביקשו מישראל להתגמש שוב, וכך היה. ישראל התחייבה למתווה שהוגש ב־16 באוגוסט אך מאז לא הוגשה תשובה רשמית של חמאס. "זאת תמונת המצב נכון לעכשיו. חמאס לא משתף פעולה לא עם המתווה הזה או עם תהליך המו"מ בכלל", טען הירש.
"חוץ מסדיזם טהור שהוכח שישנו, חייבת להיות תכלית להחזקת בני ערובה בידי האויב, לכן אני מנסה עם חברי להגיע ליסודות התכלית הזאת ולמצוא את הדרך להשיבם הביתה – את החיים והחללים. המלחמה בצפון והעימות הישיר עם איראן, מביאים לפוטנציאל לעסקה להשבת החטופים. אנחנו עוקבים אחר המתרחש, ומנסים ליצור הזדמנויות להשבת יקירינו הביתה", הוסיף הממונה על השבויים והנעדרים, "חמאס מנהל איתנו משא ומתן שהולך ומתרחב. בכל פעם שהתגמשנו, נדרשנו להתגמש עוד יותר. היום זה לא רק מו"מ להפסקת אש ואיסוף מודיעיני, שחרור אסירים ואספקה הומניטרית, כמו באוקטובר ונובמבר. היום חמאס דורש דרך המתווכות, סוגיות מדיניות אסטרטגיות שזה דבר חריג במו"מ עם ארגוני טרור מעולם – גבולות, מעברים, הפסקת מלחמה ועוד".
הירש הוסיף ואמר כי ב־16 באוגוסט הסכימה ישראל למתווה בו יוחזרו מחבלים ורוצחים פלסטינים עבור החטופים. "בוועידה בוושינגטון ציינתי את האפשרות לחלופת המעבר הבטוח לסינוואר ואנשיו או מי שבא אחריו. לחמאס צריך להיות ברור שכל מה שהם יוכלו לקבל במו"מ זה את שחרור אסיריהם תמורת חטופינו. אנחנו מוכנים לתשלום מחירים כבדים. הם יוכלו להשיג הפוגות בלחימה והפסקת אש. לא משוכנע שזה מעניין אותם".
