בשנה האחרונה הפכו הרוקחים לדמויות מרכזיות בישראל. בשל הזינוק החד בצריכת תרופות נוגדות חרדה, הפכו גם הם לחזית הטיפול הרפואי בישראל. למעשה, באמצעות הרוקחים ניתן להבחין בהשפעות הרחבות והעמוקות של המלחמה על הציבור, כיוון שהם פוגשים מדי יום את כל שכבות האוכלוסייה – מהקשישים, דרך החולים הכרוניים ועד ההורים המודאגים לילדים.
בצל המלחמה, ולמרות המצב הביטחוני הקשה, כלל בתי המרקחת הפרטיים ברחבי הארץ מהצפון ועד לדרום, תחת אש, פעלו כל העת על מנת לתת מענה מיטבי לציבור, מלבד בית מרקחת אחד בשלומי שפעילותו הופסקה. מדובר בהישג משמעותי בסיוע לכלל הצרכנים ולרבות לאלו שפונו מבתיהם.
דוד פפו, יו"ר הסתדרות הרוקחים בישראל, מצר על המגבלות המוטלות על בתי המרקחת הפרטיים לתת מענה הולם לישראל גם בהיבט של תרופות מסובסדות. "לא לכל בתי המרקחת יש הסכמי עבודה עם כל קופות החולים", הוא מסביר, "הבעיה הזאת צצה במלוא חומרתה עם תחילת המלחמה כי הרבה בתי מרקחת של בתי החולים לא היו פתוחים או זמינים, או שעבדו באופן חלקי. הרבה מפונים שהיו רגילים לקבל את התרופות שלהם באזור המגורים ופונו לעיר אחרת, היו צריכים לחפש בית מרקחת באזור החדש שימכור להם את התרופות במחיר המסובסד".
אם המצב היה שונה וקופות החולים היו מקיימות הסכמי עבודה עם כלל בתי המרקחת הפרטיים, קרוב ל-1,000 בתי מרקחת היו מתווספים למצבת בתי המרקחת שיכולים לנפק תרופות במחיר שבהסדר. "הדבר הזה בא לידי ביטוי משמעותי מאוד בתקופות מתיחות ומלחמה, אבל גם ביום-יום זה גורם למצוקות. למשל בתל אביב אחרי הפיגוע בשבוע שעבר או לאור ההתרעות על המתקפה הצפויה מאיראן, אנשים יכולים לפחד לצאת אל בית המרקחת של קופת החולים בשעות או בימים מסוימים, או שלא מתאפשר להם. יש להם בית מרקחת מתחת לבית או ברחוב, אלא שאין לו הסכם עבודה עם קופת החולים. הם נאלצים לוותר על השירות של בית המרקחת, או לשלם על התרופות שלהם ביוקר. לרוב אנחנו מדברים על אנשים מוגבלים, חולים, סיעודיים, מבוגרים או תינוקות, אבל לא רק. גם צעירים ובריאים יכולים להיכנס תחת המצוקה הזו. מדובר באבסורד. הרי אנחנו לא מוכנים שיגבילו את הנגישות שלנו לסופרמרקט או לחנות זו או אחרת. למה אנחנו מסכימים שזה יקרה בתרופות? הם רוצים למנוע את התחרות ולכן מונעים מהפציינטים שלהם לקנות בבתי מרקחת פרטי. התחרות היא על השירות, על המחיר, על המלאי והאספקה".
ביולי האחרון, נערך דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת על הנושא. על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, הקופות מחויבות לספק את התרופות לחברים שלהם במחיר מסובסד. בדיון ביקשו לאפשר לכל חבר בקופה להגיע לכל בית מרקחת ולקבל את התרופות במחיר מסובסד. בוועדה הגיעו למסקנה כי הסדרה לא תביא לפגיעה כלכלית במשרד הבריאות או בקופות, ולא תדרוש הוצאה כלכלית ממשרד האוצר. "למה הם (בתי המרקחת הפרטיים, א"פ) לא יכולים לעבוד עם הקופות? מה העניין הזה? אני לא מבין", תקף יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, את נציגי משרד האוצר ומשרד הבריאות, "זה גם פוגע בהם. ואני הבנתי כבר שאתם יד רוחצת יד עם הקופות. אם יש לקופת חולים כללית גירעון, בסופו של דבר זה נוחת עליכם. אז אתם אומרים כמה שפחות, זו העלות הכספית. אולי אתם תצטרכו לעזור להם אם הם יצטרכו לשלם יותר כסף. אבל יש גבול לכל דבר. משרד הבריאות צריך לעשות את העבודה שלו למען הציבור ולא למען קופות חולים. והאוצר גם צריך לעשות למען הציבור". ח"כ ביטן סיכם את הדיון ודרש מנציגי האוצר והבריאות תשובות לישיבה הבאה שתיערך בנושא.
"אנחנו רואים עלייה בצריכת תרופות מרשם", אומר פפו, "העליה מתבטאת בשלוש קבוצות של אנשים: 1 – כאלה שאין להם עבר של צריכת תרופות מהסוג הזה ועם תחילת המלחמה התחילו לצרוך תרופות נגד חרדה, דיכאון, עצבנות יתר, מחסור בשינה. מדובר בעלייה של 30 אחוזים מתחילת המלחמה לתרופות מרשם, 2 – עליה בצריכה של תרופות על ידי אנשים שכבר מטופלים בתרופות מהסוג הזה. אנחנו מדברים על עליה של בין 30-50 אחוזים. בכל פעם שיש 'פיק' כמו מתקפת טילים או מתקפה של הח'ותים, או רצח של חטופים, רואים קפיצה נוספת בצריכת תרופות מהסוג הזה. 3 – קבוצה אחרת היא של אנשים שמגדילים את הצריכה שלהם בכך שהם מבקשים אספקה לשלושה חודשים. הם חוששים ממחסור שיווצר עקב המלחמה, בהיותם אנשים שמגיעים מדי חודש בחודשו כדי לרכוש תרופות, ואז הם מבקשים לקנות אספקה רבעונית".
לפפו חשוב להדגיש. צריכת תרופות נוגדי חרדה ודיכאון משפיעים על האדם לא רק מבחינה גופנית ונפשית, אלא גם על איכות החיים שלו, עניין שיש לו השפעה ישירה על המעגל הקרוב של המשפחה והילדים. השתת מחירי תרופות על הצרכנים באופן לא מסובסד בשל אי רצונן של הקופות להגיע להסדרי עבודה עם בתי המרקחת הפרטיים, עלולה לפגוע בצרכן גם מבחינה כלכלית לאור יוקר המחיה בשנים האחרונות.
