דו"ח ממצאים של מדדי איכות רפואת הקהילה לשנת 2023, חושף כי בשנה החולפת הייתה עלייה בצריכת תרופות פסיכיאטריות להרגעה ולשינה, בעיקר בקרב צעירים וביישובים בקו העימות בדרום ובצפון שפונו בעקבות המלחמה. כמו כן, קיימת עלייה בשיעורי ההשמנה בקרב בני הנוער והמבוגרים. 50% מהישראלים סובלים מהשמנה או עודף משקל.
בשנה החולפת התגלתה גם עלייה משמעותית בצריכת אנטיביוטיקה ונמשכת העלייה בשיעור המעשנים – אחד מכל חמישה ישראלים מעשן. במקביל, מגמת ירידה בביצוע בדיקות ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד, ועלייה בביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם.
עלייה בצריכת תרופות לשינה, הרגעה ונוגדי דיכאון
שיעור השימוש בתרופות שינה, הרגעה ואנטי דיכאון נמצא בעלייה – צריכת תרופות נוגדות דיכאון עלתה בשנת 2023 יותר מהעלייה שנצפתה בשנת 2022. בשנת 2023 נרשמה עליה של יותר מ-%6 בצריכת תרופות אנטי דיכאוניות. צריכת תרופות לשינה והרגעה בשנת 2023 עלתה ב-%3.5 בהשוואה לצריכה בשנת 2022. העלייה נרשמה בכל האזורים בישראל, ושיעורים גבוהים נרשמו בעיקר בצפון הארץ (צפת, כנרת ועמק יזרעאל), כמו גם באזור המרכז (פתח תקווה, תל אביב ורמת גן).
הדו"ח מצא כי נשים צורכות שיעורים גבוהים יותר של תרופות נגד דיכאון, שינה והרגעה לעומת גברים, והיקף השימוש עולה ככל שהמעמד החברתי-כלכלי גבוה יותר. באוכלוסייה הערבית והחרדית נמצאו שיעורים נמוכים בהשוואה לכללית.
אחד מכל שני ישראלים סובל מהשמנה ועודף משקל
כמעט %62 מהגברים וכמעט %57 מהנשים בגילאי 64-20 סובלים מעודף משקל והשמנת יתר. על אף המאמצים לבלום את העלייה בשיעורי ההשמנה, בשנת 2023 חלה עלייה נוספת בשיעור הסובלים מהשמנת יתר.
מהדו"ח עולה נתון מדאיג ולפיו גם בשנת 2023 נמשכה מגמת העלייה בשיעורי השמנה בקרב בני נוער. מנגד נרשמה ירידה מעודדת בשיעורי ההשמנה בקרב ילדים בני 7 . לאחר עלייה מתמדת שבשנת 2022 הגיעה לשיא, בשנת 2023 שיעור הילדים בקבוצת גיל זו הסובלת מהשמנה ירד. מנגד, בקרב בני נוער בגילאי 15-14 שיעורי ההשמנה ממשיכים לעלות בעקביות בין השנים 2023-2017. בנים ובנות המשתייכים למעמד החברתי-כלכלי הנמוך ביותר היו בעלי שיעורי ההשמנה הגבוהים ביותר. שיעורי ההשמנה הנמוכים ביותר נצפו בקרב בנים ובנות המשתייכים למצב החברתי הגבוה ביותר. נתונים דומים נרשמו גם בקרב הילדים.
מנגד, שיעור הרזון בקרב ילדים בגילאי 7, עלה בשנת 2023. שיעורי הרזון היו גבוהים יותר בקרב ילדים ממצב כלכלי-חברתי נמוך – נתון שיכול ללמד על חוסר ביטחון תזונתי.
עלייה בשיעורי העישון: 21% מהישראלים מעשנים
בשנת 2023 21.1% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 74-16 מעשנים. חרף המאמצים של השנים האחרונות – כמו איסור עישון במקומות ציבוריים, מאמץ ההסברה של משרד הבריאות למניעת עישון, הקלת קריטריונים לקבלת תרופות לגמילה מעישון וכדומה – שיעורי העישון בישראל עדיין גבוהים, וישנה מגמת עלייה מתונה. גברים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מעשנים כמעט פי 2 יותר בהשוואה לגברים ממעמד סוציו-אקונומי לעומת זאת, אצל הנשים המגמה הפוכה – נשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מעשנות פחות מנשים ממעמד גבוה.
עוד עולה מנתוני הדו"ח כי שיעורי העישון הגבוהים ביותר בקרב נשים נרשמו בחולון, בבאר שבע ובחיפה. מנגד, הכי פחות מעשנות היו בנצרת וביהודה ושומרון. שיעורי העישון הגבוהים ביותר בקרב גברים נרשמו בנצרת, בחדרה ובעכו. שיעורי העישון הנמוכים ביותר היו ברמת גן, ביהודה ושומרון ובפתח תקווה.
ירידה בבדיקות סקר לסרטן שד ומעי גס, עלייה בבדיקת סקר לסרטן צוואר הרחם
בשנת 2023 ביצעו 70.5% מהנשים בגילאי 74-50 ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד לעומת 71.8% בשנת 2022. שיעורי ביצוע הבדיקה נמוכים יותר משנת 2020, שנת הקורונה והסגרים. ככל שהמעמד הסוציו-אקונומי גבוה יותר, כך עולים בהתאמה שיעורי ביצוע הממוגרפיה. בקרב האוכלוסייה החרדית והערבית שיעורי הביצוע של הבדיקה הנמוכים ביותר.
ישנה יציבות בביצוע בדיקות סקר לסרטן מעי גס. חלה ירידה קלה בביצוע קולונוסקופיה לאחר דם סמוי חיובי – רק 4.62% מכלל הנבדקים שביצעו בדיקת דם סמוי בצואה וקיבלו תוצאה חיובית, ביצעו קולונוסקופיה בפרק זמן של 180 יום. מטרת בדיקת זו היא בירור של תסמינים המחשידים לסרטן במעי הגס שהתגלו בדם סמוי בצואה.
נרשמה עלייה בשיעורי ביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם לעומת שנת 2022. על פי הממצאים, ככל שהמצב החברתי-כלכלי של הנשים היה גבוה יותר, כך שיעור ביצוע בדיקת הסקר היה גבוה יותר. שיעורי הביצוע בקרב האוכלוסייה הערבית והחרדית – נמוכים. עוד עולה מהנתונים, כי שיעורי ביצוע הגבוהים ביותר הם בקרב תושבות המרכז ובעיקר בתל אביב וברחובות. מנגד, שיעורי הביצוע הנמוכים ביותר היו בירושלים ונצרת.
עלייה בשימוש באנטיביוטיקה
ממשיכה העלייה בהיקף השימוש בתרופות אנטיביוטיות: בשנת 2023 נרשמו 754 מרשמים לאנטיביוטיקה לאלף איש, לעומת 674 מרשמים בשנת 2021 ו-614 בשנת 2020.
בשנת 2023 היקף השימוש באנטיביוטיקה הגבוה ביותר היה בקרב גברים ונשים המשתייכים למצב החברתי-כלכלי הנמוך ביותר, בעוד שהיקף הרכישות הנמוך ביותר נצפה בקרב גברים ונשים המשתייכים למעמד החברתי-כלכלי הגבוה ביותר. עוד עולה מנתוני הדו"ח כי בפילוח אזורי מגורים בשנת 2023 נמצאו שיעורי שימוש נמוכים באנטיביוטיקה בתל אביב, ברמת גן ובחיפה לעומת שיעורי שימוש גבוהים בנצרת, עכו וכנרת.
ירידה דרמטית בשיעור חיסוני השפעת – רק מחצית מהאוכלוסייה המבוגרת מתחסנת
נמשכת הירידה בשיעורי ההתחסנות נגד נגיף השפעת בקרב בני 65 ומעלה. על פי הנתונים בשנת 2023 התחסנו רק %1.54 מבני ה- 65, לעומת שנת 2022 שבה התחסנו 60.6%, שנת 2021 שבה חוסנו 63.7% ושנת 2020 שבה חוסנו כמעט %70 מהמבוגרים. בנוסף נמצא קשר בין מעמד הסוציו-אקונומי לבין שיעורי המתחסנים בגילאי 65 ומעלה – שיעורי ההתחסנות נגד נגיף השפעת היו גבוהים יותר ככל שהמעמד החברתי-כלכלי היה גבוה יותר.
סוכרת – שיעור גבוה של חולי סוכרת שאינם מאוזנים באזורים שפונו במלחמה
בשנת 2023 חלה עלייה בשיעור התחלואה בסוכרת במבוגרים. שיעורי התחלואה נמצאים במגמת עליה כבר שלוש שנים ברציפות. מגמה זו משקפת ככל הנראה את העלייה בשיעורי ההשמנה בישראל. שיעורי התחלואה גבוהים יותר בקרב גברים בהשוואה לנשים, ובקרב ערבים וחרדים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. על פי הדו"ח שיעורי תחלואת הסוכרת הגבוהים ביותר נמצאים בדרום ובצפון הארץ. השיעורים הנמוכים ביותר הם בתל אביב, ביהודה ושומרון ורמת גן.
בנוסף, בדו"ח נמצאו פערים גדולים בין המעמדות החברתי-כלכליים השונים: השיעור הגבוה ביותר של חולי סוכרת שאינם מאוזנים היה בקרב גברים ונשים ממצב חברתי-כלכלי הנמוך ביותר, בעוד שהשיעור נמוך של חולי סוכרת שאינם מאוזנים נצפה בקרב גברים ונשים ממצב חברתי-כלכלי הגבוה ביותר.
סוכרת בילדים – ירידה בשיעור הילדים שהמחלה שלהם אינה מאוזנת
שיעור ההימצאות של סוכרת בקרב בני 17-2 עלה מעט בשנת 2023. על פי הדו"ח בשנת 2023 חלה ירידה בשיעורי הביקורים של ילדים בגילאי 17-2 במרפאות סוכרת. פערים גדולים בביקורי מרפאות סוכרת ילדים נצפו בהתאם למעמד חברתי-כלכלי: מעל %90 מהבנים ומהבנות עם סוכרת המשתייכים למעמד החברתי-כלכלי הגבוה ביותר ביקרו במרפאות סוכרת, לעומת רק כ- %75 מקרב הבנים ובנות המשתייכים למעמד הנמוך ביותר. בגלל מורכבות האיזון של מחלת הסוכרת מסוג 1, יש חשיבות רבה לביקור של חולים אלו במרפאת סוכרת, ומכאן שהפער בנתוני הביקור של החולים במעמד סוציו אקונומי נמוך תורם לשיעור האיזון הפחות טוב בחולים אלו ובהמשך עלול לגרום לשיעור גבוה יותר של סיבורי המחלה . קיימים הבדלים בין השכבות הסוציו-אקונומיות בישראל: שיעור הילדים שרמת הסוכרת שלהם אינה מאוזנת היה גבוה פי ששה בבנים ובנות המשתייכים למעמד החברתי-כלכלי הנמוך ביותר בהשוואה לאלה המשתייכים למעמד הגבוה ביותר.
עלייה בשיעור הטיפול באוסטאופורוזיס (דילול העצם) – שליש מהחולים מטופלים בקהילה
מגמה חיובית בטיפול תרופתי הולם באוסטאופורוזיס בקרב בני 85-65 לאחר שבר בצוואר-ירך.
לאחר ירידה בשיעור מקבלי הטיפול שנרשמה בשלוש השנים האחרונות, בשנת 2023 חלה עלייה בשיעור מקבלי הטיפול בקהילה. בהשוואה בין המינים, נשים עם אוסטאופורוזיס מטופלות בצורה מיטבית יותר מגברים כמו כן, שיעורי הטיפול ההולם הגבוה ביותר נרשם בגברים ונשים שמשתייכים למעמד החברתי-כלכלי הגבוה, לעומת גברים ונשים המשתייכים למעמד החברתי-כלכלי הנמוך.
פרופ' נחמן אש: הממצאים משקפים את השפעת המלחמה
בשנת 2004 הכריז משרד הבריאות על התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה. התוכנית שמה לה ליעד לספק לציבור ולקובעי המדיניות מידע על איכות הטיפול הרפואי הניתן על ידי קופות החולים בתחומים שונים, כדי לשפר ולהיטיב את השירות הרפואי הניתן לתושבי ישראל. מדי שנה מפורסמים נתונים אודות המצב הבריאותי של כלל התושבים ואודות צריכת שירותי הבריאות בתחומים שונים. המעקב מאפשר הסתכלות ארוכת טווח וממוקדת לפי גיל, מין, מצב חברתי כלכלי ונפת מגורים.
נתוני התוכנית כוללים עשרות מדדים אשר נוסחו בקפידה כך שישקפו תחומים שונים ברפואת הקהילה. הנתונים מבוססים על מידע המצוי בידי ארבע קופות החולים הפועלות בישראל וכוללים את כלל התושבים למעט חיילים, אסירים ומבוטחים שלא השלימו שנת חברות מלאה בקופה .השנה לראשונה, נתוני התוכנית מוצגים במלואם באופן מקוון באתר התוכנית עם יכולת השוואה לפי שנים – החל משנת 2015. הנתונים מפולחים לפי מין, גיל ומצב חברתי-כלכלי המרובד לארבע שכבות.
התוכנית פועלת בהובלתו של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות ומנוהלת על ידי מִנהלת אקדמית הנמצאת בבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית שבראשה עומדת פרופ' רונית קלדרון-מרגלית.
פרופ' נחמן אש, יו"ר המכון הלאומי למדיניות הבריאות: "ממצאי דו"ח תכנית המדדים לשנת 2023 מתחילים לשקף את ההשפעה של המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר על חלק מהמדדים, וחושפים מגמות מטרידות בנוגע לבריאות האזרחים. למרבה הצער, ניתן להעריך כי בשנת 2024 נראה פגיעה נוספת בבריאות הציבור כתוצאה מהימשכות הלחימה בגזרות השונות.
חשוב שמערכת הבריאות תפעל לבלימת מגמות אלו כפי שנעשה במהלך מגפת הקורונה ולאחריה. בנוסף, הפערים המתרחבים בין המעמד הכלכלי-חברתי הנמוך למעמד הכלכלי-חברתי הגבוה מדאיגים מאוד, במיוחד במדדי ביצוע נמוך יותר של בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלת הסרטן, בשיעורי ההשמנה גבוהים יותר ובאיזון פחות טוב של מחלת הסוכרת. לנוכח האתגרים המתרבים, יש מקום למעורבות גדולה יותר של השלטון המקומי כגורם משמעותי נוסף המסייע לקופות החולים בקידום בריאותה של האוכלוסייה ברשות המקומית".
