למען שיפור המשילות ולטובת האינטרס הציבורי – יש להוציא את מינוי הבכירים במשטרת ישראל לוועדה ציבורית.
כך עולה ממחקר חדש שנערך בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה. "קיים כשל מערכתי מבני, שמסביר את התנהלות השוטרים והקצינים, ואיתו את משבר האמון במשטרה מאז הקמתה", מסבירה ד"ר אריאלה יושע, עורכת המחקר. "כארגון ציבורי המבצע מדיניות, השליטה בכל המשאבים הנדרשים לתפקוד המשטרה מצויה במלואה בידי הדרג המדיני – מינויים, תקציבים וחקיקה. תלות מוחלטת זו היא המסבירה ומניעה את התנהלות בעלי התפקידים במשטרה, כלומר את סדר העדיפויות של כל הפיקוד הבכיר במשטרה שממנו נגזרת גם התרבות הארגונית".
משטרת ישראל סובלת מבעיות של אמון הציבור מאז הקמתה, ואירועי משבר משמעותיים שחוותה בהיסטוריה מקושרים לשליטה של הדרג המדיני, שהוביל מהלכים אינטרסנטיים להגברת כוחו ושליטתו על חשבון האינטרס הציבורי. "זה היה נכון בעשור הראשון של המדינה עם פרשת 'שורת המתנדבים', כאשר בתקופת הצנע מפא"י מינתה את עמוס בנו של בן גוריון לסמפכ"ל ולמפכ"ל את יחזקאל סהר, שלימים הורשע בעדות שקר כשהגן על עמוס בפרשה", אומרת ד"ר יושע. "בתקופה מאוחרת יותר נאשמה המשטרה באכיפה בררנית ובסגירת תיקי שחיתות של פוליטיקאים ומקורבים, כמו ב'תיק אפרסק' בשנות ה-70 כשפוטר המפכ"ל הרצל שפיר על ידי השר יוסף בורג שנה אחת בלבד לאחר שנכנס לתפקידו, כי לא דיווח לו על חקירת שחיתות במפלגתו, ו'בפרשת הניצבים' שהחלה בשנת 2014 עם האשמתו של ניצב מנשה ארביב ראש להב 433 בשחיתות, בעיתוי שלדעתי לא היה מקרי. במשך 8 חודשיים לאחר פרישתו לא מונה מפקד ליחידה".
תוצאות המחקר הצביעו על הקשר בין הליך המינויים של הפיקוד הבכיר במשטרה לתרבות הארגונית הדורסנית של הארגון, כפי שהתבטאה בין היתר בתופעת הטרדות מיניות שנחשפו ב"פרשת הניצבים", לצד האשמות מפקדי להב 433 בקבלת שוחד. לדברי החוקרת, את הכעס הציבורי כלפי המשטרה מלבים גם גורמים פוליטיים, שפעלו להחלשתה באמצעות עיכוב מינויים והכפשת המשטרה בעקבות ריבוי חקירות פוליטיקאים.
עוד עולה במחקר כי ההצלחות המפליגות של יחידת להב 433 בהרשעת ראשי ארגוני פשע לצד הרשעתם של אישים פוליטיים בשנים 2008-2013, שניצב יואב סיגלוביץ' עמד בראשה, הביאו לתגובת הנגד של הדרג הפוליטי שפעל להחלשתה ולהחלשת שומרי הסף בכל האמצעים שעמדו לרשותו. "בחינת תפקוד המשטרה והעומדים בראשה בלבד כמדד לכשלי המשילות מחטיא את האינטרס הציבורי. כדי שהמשטרה תצליח למלא את תפקידה לטובת החברה האזרחית כולה, יש להוציא את המינויים מהשליטה המוחלטת של הדרג הפוליטי ולהעביר אותם לוועדת מינויים ציבורית, שתקבל החלטות בשקיפות על בסיס התאמה של המועמד לתפקיד. זאת בדומה לוועדה למינוי שופטים, שבראייה זו מובן מדוע תקופה ממושכת פוליטיקאים מנסים להגדיל בה את כוחם", מסכמת ד"ר יושע.
עבודת הדוקטורט של ד"ר יושע בהנחיית פרופ' אלי אברהם התבססה על ניתוח שיטתי של כאלף קטעי עיתונות, ראיונות עם בעלי תפקידים וניתוח עשרות מסמכים שכוללים סקרים ודו"חות תקופתיים של המשטרה, המשרד לביטחון פנים, דוחות מיוחדים של מבקר המדינה וסקרי מעקב המשווים בין ביצועי המגזר הציבורי. בנוסף, ערכה ד"ר יושע ניתוח שיטתי של 45 אירועי משבר תקשורתיים שקרו בתקופת המחקר ובהם נאשמה המשטרה בזלזול, בתפקוד לקוי ובאלימות כמו רצח גדי ויכמן בבאר שבע (2012), חטיפת שלושת הנערים (2014), אלימות שהופעלה כלפי בני העדה האתיופית החייל דמאס פיקדה וסלומון טקה, פרשת הניצבים, חקירות גורמים פוליטיים (תיק ליברמן, תיקי נתניהו ובני משפחתו). תקופת המחקר התמקדה בשנים 2010-2018 שבהן הייתה יציבות פוליטית יחסית וגם רצף יחסי בכהונת מפכ"לים למשטרה אשר אפשרו לנתח את האירועים ממרחק של זמן ותפיסות רגשיות.
