בצל העמקת הפעילות הקרקעית בדרום לבנון, פרסם אתמול (ג') דובר צה"ל שכוחות צה"ל חשפו לאחרונה מנהרה התקפית שנחפרה על ידי מחבלי חיזבאללה, שחצתה את הגבול כ-10 מטרים לשטח ישראל. המנהרה, שהתגלתה מול מפעל הפטריות של מושב זרעית שבגליל המערבי, היא ביטוי מוחשי לאיום שהיה על תושבי הצפון והשאיפות ההתקפיות שהיו הארגון הטרור שתיכנן לכבוש את הגליל. מומחי ביטחון מעריכים כי המנהרה נועדה לשמש כתשתית לפיגועי טרור ולחדירת מחבלים לשטח ישראל בעת פתיחת מתקפת פתע על ישראל.
דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי, מסר אתמול פרטים על המנהרה שהתגלתה: "הערב עדכנו שאיתרנו ונטרלנו מנהרה באורך כ-25 מטרים, אשר חצתה כעשרה מטרים את הגדר, ממרחב מרווחין שבדרום לבנון לשטח מדינת ישראל, בסמוך לזרעית". תוואי המנהרה היה חסום בסופו ולא היה לו פתח יציאה בשטח ישראל. לדברי הגרי, התוואי אותר לפני מספר חודשים, ומאז היה בשליטת כוחות צה"ל שחקרו אותו באמצעים טכנולוגיים. הוא הוסיף כי לוחמי צה"ל "חדרו לתוך המנהרה, פשטו לתוכה וניטרלו אותה".
למרות השמועות שנפוצו בימים האחרונים בישראל, על קיומן של מנהרות התקפיות נוספות בצפון באזור אביבים ושלומי, דובר צה"ל הדגיש: "אנחנו לא יודעים על מנהרות חוצות נוספות מעבר למה שהראיתי לכם עכשיו". עם זאת, הוא ציין כי צה"ל ממשיך בסריקות נרחבות לשלילת הימצאותן של מנהרות טרור נוספות: "אנחנו ממשיכים לסרוק את המרחב לאורך כל הגבול – גם בצד שלנו וגם בכפרים בלבנון. אנחנו סורקים במסרקות ברזל בכדי לחפש ולאתר תשתיות כאלה".

ובכל זאת, די בגילוי מנהרה התקפית אחת בקרבת יישוב ישראלי כדי לעורר אצל תושבי גבול הצפון חששות שהם ביקשו להשאיר מאחור. "אני אחת מאלו ששמעו את החפירות ותיעדו אותן עוד לפני 13 שנים וחצי, כשכל העניין התחיל", אומרת שולה אסייג, בת 75, תושבת זרעית, "דברים בבית זזו ונפלו. היה אצלי צוות של גיאולוגים מגרמניה ומהטכניון שחפרו, בדקו ושמו אלקטרודות באדמה. עד היום יש לי מכשירים כאלו שמותקנים בחצר. הבית עצמו נהרס כולו במלחמה, חטף פגיעה ישירה של בורקאן. נס גדול שהחיילים שהיו אצלי יצאו דקה לפני כן וניצלו תודה לאל. יש כאלו שאומרים שנסראללה התנקם בי כי הלשנתי על המנהרות שלו…
"התרענו והתרענו וכל הזמן דיברנו על המנהרות. אבל לא התייחסו. אמרו שאני מדמיינת דברים, אולי משוגעת. ניסו להשתיק אותי, אבל אחר כך באו להתנצל. אמרו לי בפירוש שפחדו להגיד לציבור ולפרסם את זה כדי שאנשים לא יברחו. עכשיו צה"ל מתחיל לנקות את השטח בצד השני של הגבול, אבל אני לא יודעת אם יהיה לנו ביטחון גם אחרי זה. עכשיו כולם מחכים לראות מה יהיה. אני עצמי לא בטוחה שיהיה לי חשק לחזור הביתה אחרי שגילו עוד מנהרה. כל שבועיים היו באים לבדוק את המכשירים ששמו לי בחצר, ועד לפני המלחמה אמרתי שוב שאני שומעת רעשים. אני בטוחה שזו לא מנהרה אחת, אלא שיש עוד כאלו. זה מפחיד, כי אתה מבין שיכולים להגיע אלייך עד הבית בלי שתדעי. אני גרה ממש על הגדר, צמודה לבסיס הצבאי. עכשיו אני מפונה, אבל בכל השנים בזרעית תמיד הייתי בבית עם דלת פתוחה ויצאתי בלילות. אחרי כל זה, כל דבר שיזוז ברחוב יפחיד אותנו".

כזכור, איום המנהרות ההתקפיות טופל במסגרת מבצע "מגן צפוני", בדצמבר 2018 והיה נקודת מפנה במאבק של ישראל נגד איום המנהרות בגבול הצפון. במהלך המבצע, שנמשך כחודש וחצי, חשף צה"ל שש מנהרות התקפיות של חיזבאללה שחצו את הקו הכחול וחלקן גם חדרו לשטח ישראל אך לא חצו את גדר המערכת. המנהרות, שחלקן הגיע לעומק של עשרות מטרים מתחת לפני האדמה ולאורך של מאות מטרים, נחשפו באמצעות טכנולוגיה מתקדמת וסיכול מודיעיני והצלבה בין מידע ממקורות רבים ושונים. הפעילות הצבאית כללה מיפוי, חשיפה והשמדה של המנהרות, תוך שימוש בבטון מיוחד לנטרולן.
בכיר בפיקוד הצפון אמר אז כי "חיזבאללה השקיע שנים רבות ועשרות מיליוני דולרים בפרויקט המנהרות, שנועד להפתיע את ישראל ביום פקודה". המבצע זכה לגיבוי בינלאומי, כאשר יוניפי"ל אישר את ממצאי צה"ל בשטח ואף הגדיר את המנהרות כהפרה של החלטת האו"ם 1701. אחת מאותן מנהרות התקפיות אותרה אז בקרבת מטולה, אחת בקרבת שתולה, ושלוש נמצאו בקרבת מושב זרעית, שתושביו התלוננו במשך שנים רבות כי הם שומעים רעשי חפירה בשעות לא שגרתיות.

"בגבול ישראל-לבנון יש גיאולוגיה מורכבת של סלעים קשים וסלעים רכים לסירוגין", מבהיר פרופ' עמוס פרומקין, מבכירי הגיאולוגים וחוקרי המערות בישראל, "בעיקר סלעי משקע ימי מהסוגים קירטון, גיר ודולומיט. בעבר חשבנו שהמנהרות של חיזבאללה ייכרו רק בסלעים רכים, אבל מסתבר שלא. והן נחפרו בכל סוגי המסלע הקיים. מנהרת הדגל של חיזבאללה, שנחצבה בעומק של 80 מטר מתחת לפני הקרקע, נחצבה בגיר ודולומיט שהם סלעים קשים. הם עבדו בסבלנות רבה עם מקדח כוס שמוציא בכל פעם גלעין סלע בקוטר של קרוב ל-20 ס"מ ובאורך של כ-30 ס"מ בלבד. מדובר במקדח הכוס עשוי פלדה עם יהלומים בקצה. הם גם הפעילו שם ציוד להזרמת אוויר ושאיבת אבק והיו להם גם חשמל ומים.
"חציבה ידנית כזאת היא אמנם איטית, סיזיפית כמעט, אבל אפשרית לביצוע בסלעים מכל הסוגים. מסתבר שהם עבדו בסבלנות רבה ולא השתמשו בפיצוצים לצורך הקידוח, אלא חצבו הכול ביד. זה נעשה לאורך שנים ככל הנראה, כמו שהם עשו גם עם שאר התשתיות שלהם, שהוכנו ונבנו במשך שנים".

על הדרכים לאתר מנהרות שנחצבו בסלע אומר פרופ' פרומקין כי "תכונות הסלע שונות מתכונות האוויר, ואפשר למדוד את ההבדל ביניהם באמצעות מכשור מתאים. שיטות אחדות לגילוי מנהרות הן שיטות גיאו-פיזיות, כמו שימוש בגלאי חודר קרקע, או שיטות גיאו-חשמליות ושיטות גרבימטריות שמודדות את התכונות החשמליות, המגנטיות והגרביטציוניות של גוף הקרקע, ומגלות את מה שיש מתחת למכשור. אלא שהמכשירים האלו מוגבלים ביכולת הגילוי – שתלויה בעומק החלל, גודלו והמרחק שלו מפני השטח. ככלל, ככל שהחלל גדול יותר ורדוד יותר, כך קל יותר לגלות אותו, ולהפך".
אני מבקש מפרופ' פרומקין לזהות את סוג הסלע שבו נחפרה המנהרה החדשה. הוא מעיין במפה גיאולוגית ומשווה בינה ובין תצלום אוויר של מיקום המנהרה. "המנהרה הזו נמצאה בסלע קשה למדי", הוא פוסק, "אולי לא הקשה ביותר במרחב הגבול, אבל ככל הנראה סלע שהוא לא הרבה יותר רך מזה של מנהרת הדגל. זה אזור של סלע מתצורת ינוח, שהיא תצורה של גיר עם תרכיזים של צור. הצור קשה מאוד ומפריע לחציבה, אבל רוב הסלע הוא גיר. קושי הסלע הוא לא אתגר בשבילם. ראינו שהם גם חצבו בדולומיט מתצורת סכנין שהוא עוד יותר קשה".
האם סביר שחוץ מהמנהרה האחרונה שנמצאה ישנן עוד מנהרות נוספות?
"חלק מהמכשור לגילוי חללים בקרקע יודע לגלות מה שיש ממש מתחת למכשיר, כך שאם לא עושים את הבדיקות האלו מעל החלל, הסיכוי לגלות אותו קטן יותר. ככל הנראה, בגלל שהמנהרה החדשה שנמצאה מול זרעית לא חדרה לתוך שטח ישראל אלא הגיעה רק עד דרך הטשטוש, בדיקות רגילות שלא על ציר המערכת עצמו לא היו מגלות אותה. יש גם שיטות נוספות שלא ניתן להרחיב לגביהן, אבל טווח הגילוי שלהן רחב יותר. ובכל זאת, תמיד צריך לחשוש. אנחנו לא יודעים כל מה שקורה, כך שיש סיכוי שפה ושם משהו חמק ממערכות הגילוי. במבצע 'מגן צפוני' צה"ל הצליח יפה לגלות מנהרות רבות. ובכל זאת, אסור להתייחס בשיווין נפש לאפשרות שבכל זאת קיים עוד משהו שלא התגלה. צריך להיות אופטימיים אך זהירים".
צה"ל לא פרסם מידע לגבי המועד שבו נחפרה המנהרה ההתקפית והאם מדובר במנהרה חדשה או באחת שנחפרה בעבר ולא התגלתה במהלך מבצע "מגן צפוני", אך גילויה בכל זאת מעלה שאלות נוקבות לגבי היקף מערך המנהרות הפעיל שעוד נותר בידי חיזבאללה והיכולת של מערכת הביטחון לאתר אותן. חיזבאללה השקיע משאבים רבים בפרויקט שנועד להפתיע את ישראל. האם הצליח לשמור לעצמו עוד כמה הפתעות כאלו בקרבת הגבול ככדור אחרון בקנה?