ימים ספורים לפני פרוץ המלחמה נכנס שי אהרונוביץ לתפקיד מנהל רשות המיסים. השנה האחרונה הציבה אותו בראש המערכת שאמורה למלא את קופת המדינה המידלדלת בתקופה מורכבת במיוחד, כאשר הוצאות המדינה מאמירות לשמיים בשל המלחמה, אותה מלחמה שגם מצמצמת במקביל את הכנסותיה. תקופת מלחמה מוסיפה לרשות המיסים כובע נוסף: לא רק זו שגובה כספים, אלא גם מי שמחלקת אותם. רשות המיסים היא הגוף הממונה על קרן הפיצויים הממשלתית, שממנה משולמים הפיצויים על נזקים ישירים ועקיפים שנגרמים מהמלחמה.
"לצערנו אנחנו מאוד מנוסים במלחמות", אומר לנו אהרונוביץ השבוע במשרדו בירושלים. "מלחמת לבנון השנייה הייתה אירוע גדול מבחינת הנזקים, קו פרשת מים, וזה עדיין כלום בהשוואה למה שאנחנו רואים עכשיו. כבר ב־7 באוקטובר הקמנו את המוקד ברמת־גן ובדרום, וכמה ימים אחר כך גם בצפון. גם כשזה הגיע לנזקים עקיפים יש לנו ניסיון. כבר היו לנו מערכות מחשוב מוכנות בגלל הקורונה, ויכולנו לשלם לכל המדינה. לא היה אף פעם במלחמות תשלום לכל המדינה על נזק עקיף, אבל היינו מוכנים. שילמנו נזקים עקיפים בזמן שיא. בנובמבר התחלנו לעבוד על זה, בינואר התחלנו לשלם".
מי שביתו ניזוק בשל מתקפת טילים או בפיגוע, זכאי לקבל פיצוי מהמדינה; רשות המיסים מפצה גם עסקים שאינם יכולים לפעול בגלל המלחמה. אלא שהמלחמה הנוכחית מקיפה שני חבלי ארץ שלמים, וכבר עכשיו היא מתמשכת יותר מכל מלחמה אחרת. עד כה שולמו פיצויים ישירים ועקיפים בסכום העולה על 17 מיליארד שקלים.
"עיקר ההוצאות מהקרן הוא הנזקים העקיפים", מציין אהרונוביץ. "עסקים בצפון לא עובדים מתחילת המלחמה, וזה משולם. יש עוד נזקים ישירים בצפון שעדיין לא שולמו, להערכתנו בהיקף של מיליארד שקלים. לחלק מהמקומות, כמו יישובים צמודי גדר, אנחנו לא יכולים להגיע בכלל. יש הרבה תשתיות שניזקו, בתים שנפגעו, ואי אפשר כרגע להעריך. אנחנו עוד לא יודעים על כל הנזקים. כשאנשים יחזרו לבתים נצטרך לפתוח כמות לא קטנה של תביעות. המתקפה האיראנית לבדה גרמה ליותר מאלפיים נזקים".
כדי להבין את ההיקף חסר התקדים, אפשר לערוך השוואה למלחמת לבנון השנייה. רשות המיסים נדרשה אז להתמודד עם 26,664 תביעות נזק ישיר, והעבירה פיצויים בגובה של 652 מיליון שקלים; במלחמת חרבות ברזל הוגשו עד כה כ־46 אלף תביעות על נזקים ישירים, ושולם סכום של 1.4 מיליארד שקלים. בגזרת הנזקים העקיפים – במלחמת לבנון השנייה היו 140 אלף תיקים והועברו פיצויים של 2.2 מיליארד שקלים; במלחמה הנוכחית הוגשו 572 אלף תביעות, ושולם עד כה סכום של 15.5 מיליארד שקלים.
יש מספיק כסף בקרן הפיצויים?
"ערב המלחמה היו בקרן 18 מיליארד שקלים. ב־2022 הייתה גבייה מאוד גבוהה ממס רכישה, ורבע מהמיסים האלה הולכים לקרן. בתקציב 2024 הגדלנו את ההפקדה לקרן ל־50% ממס הרכישה, ולכן הקרן מגיעה לכ־22 מיליארד. זה מספיק כדי לשלם את כל הנזקים".
משמר הגבול
מינויו לתפקיד אושר בממשלה ב־27 בספטמבר, מה שהותיר לו יום עבודה אחד כמנהל הרשות לפני חג הסוכות. "בהקפות בליל שמחת תורה צחקו עליי שנגמר החופש", הוא נזכר. לא תיאר לעצמו עד כמה.
"ב־6:29 הייתה אזעקה בגבעת־שמואל, ורצנו לממ"ד עם הילדים. הייתי אמור ללכת לתפילה, ואז ברבע לשבע הייתה אזעקה נוספת והבנתי שקורה משהו. התקשר אליי מנהל מחלקת הפיצויים אמיר דהן, ואמר שיש נפילות ושיש התרחשויות בדרום. קיבלנו החלטה שפותחים מיד את המוקד של קרן הפיצויים. בשבע נכנסתי לאוטו והדלקתי את הרדיו. התקשרתי לראש עיריית גבעת־שמואל והצעתי לו לסגור את בתי הכנסת. פתחנו את המוקד ברמת־גן כבר בשמונה. היום המכשיר שלי פתוח גם בשבתות וחגים".
אתה צריך להיות זמין בשבת?
"צריך להבין, ברגע שנגמרת האזעקה מפקחים שלנו יוצאים לשטח כדי לבחון את הנזקים. אנחנו שולחים שמאים מיד כדי להעריך את הנזק ולתקן כמה שיותר מהר. בשומר החומות היו כמה נפילות בגבעת־שמואל, אחת מהן בשבת. חברתי לראש העיר במוקד העירייה והבאנו שמאים שלנו בשבת. אנשים שהבית שלהם נפגע – חרב עליהם עולמם, אין להם קורת גג. זה לא משהו שאפשר לחכות איתו לצאת שבת, הסעד צריך להיות מיידי. מי שנפל עליו טיל או מיירט של כיפת ברזל, מי שיש לו הרס או שחלילה נפגע קל – מבחינתו רשות המיסים היא המדינה. מעבר לזה, יש נושאים של ייבוא ביטחוני שצריך לטפל בהם דחוף. בתחילת המלחמה כל הסיוע לחיילים, הקסדות והמשקפות, הגיע דרך שדה התעופה. זה תחום שאנחנו מטפלים בו, ודאגנו לשחרר כמה שיותר מהר".
"החברה הישראלית הוכיחה חוסן שאין כמוהו בהרבה מדינות, אחרי שנה של מלחמה שנפתחה באופן קשה כל כך. למרות כל זה אנחנו רואים שנתוני המאקרו של מטבע, בורסה וגביית מיסים הם טובים יחסית"
אכן, תחום אחריות נוסף של רשות המיסים הוא המכס במעברי הגבול. עובדי הרשות בודקים את הסחורות הנכנסות לארץ דרך נמלי הים והאוויר, מוודאים שאין סחורה מוברחת ושהמיסים שולמו. גם התחום הזה נדרש לתגבור עם פרוץ המלחמה. "היה צורך לתגבר את המעברים לעזה, בניצנה ובכרם־שלום, בגלל הסיוע ההומניטרי. למעשה, בגלל הסיוע הם הפכו להיות מעברי גבול, עם שליטה של המכס. המכס בודק שנכנס מה שאמור להיכנס. בפועל זה גם בדיקה ביטחונית מסוימת. גם במעברים לירדן; יש שם הברחות נשק מטורפות, ועובדי המכס בודקים את הסחורות שעוברות. יש לנו צוותים גם בקפריסין שבודקים סיוע שמגיע דרכם".
אתם גובים גם את המיסים של הרשות הפלסטינית. יש טענות על העברת מכס לרשות הפלסטינית על סחורות שלא עוברות לשם בפועל. אנשים מצהירים במכס שהסחורה הולכת לרשות, ואז היא נשארת בישראל.
"נספחי פריז של הסכמי אוסלו קובעים שאנחנו גובים את המיסים של הרשות הפלסטינית. סחורות שמגיעות בייבוא, אנחנו גובים את המכס ואת המע"מ ומעבירים את זה לרשות, אחרי קיזוזים. בעבר, סחורה שהייתה מגיעה מהנמלים לא ידענו אם היא עוברת לרשות בפועל. זה היה על פי הצהרה של היבואן. עכשיו, בהנחיית שר האוצר, הנושא יתחיל להיבדק. נוודא שהסחורות שמדווחות לרשות אכן מגיעות אליה. רק סחורה שתעבור בפועל דרך מעברי קו התפר, יהיה אפשר לקבל בגינה את המע"מ ואת המכס".
מודי'ס הגזימו
אהרונוביץ גדל בראשון־לציון במשפחה דתית־לאומית, ולמד בתיכון אמית ברחובות. הוא מתגורר בגבעת־שמואל, אב לארבעה ילדים, הגדול שבהם מהנדס בחיל התקשוב. את רוב הקריירה עשה ברשות המיסים, כמפקח מיסוי מקרקעין, עורך דין במחלקה המשפטית, ומנהל משרדי שומה ברחובות ובנתניה. תפקידו הקודם היה סמנכ"ל מיסוי מקרקעין.
"מיסים הם תחום מרתק שמערב את כל תחומי החיים, מהאזרח הקטן ועד חברות ענק", הוא מסביר. "כמי שגדל בציונות הדתית תמיד היה לי רצון לתרום למדינה, וברשות המיסים אני מרגיש שליחות. כגוף שמביא 98% מהכנסות המדינה, אנחנו תורמים לביטחון המדינה. זה מה שמאפשר גם את המלחמה".
רוב האנשים לא כל כך אוהבים את רשות המיסים, ורואים בה גוף שלוקח מהם כסף.
"אנשים לא אוהבים מיסים, אבל אני מתרשם שהם מבינים שהמדינה צריכה לגבות מיסים. הם מרגישים הרבה פעמים חוסר צדק, שקשורה למגזריות של החברה הישראלית. למה אני צריך לשלם והם לא? למה אני מממן את אלה? למה אתם לא מטפלים במגזר הערבי? אני שומע אמירות כמו 'תיקחו ממי שצריך לקחת'. יש אצלנו רצון וניסיון להשית את המס בצורה צודקת יותר על כלל החברה. גם כשאנחנו צריכים להמליץ על צעדים תקציביים, אנחנו מנסים לעשות את זה בצורה צודקת יותר".
את תחילת הקריירה שלו הוא עשה בעולם התקשורת, כאשר שירת ביחידת דובר צה"ל בעזה שלפני הסכמי אוסלו. "התגייסתי באוגוסט 93', בדיוק כשנחתמו הסכמי אוסלו, ושירַתי באוגדת עזה כשצה"ל עוד היה בג'באליה ובחאן־יונס. אחרי שנחתמו הסכמי אוסלו הראשונים האוגדה ירדה לגוש קטיף, ואני עברתי לשרת בבית־אל".
אחרי השירות הצבאי הוא עבד ככתב משפטי ועורך חדשות בעיתון הצופה, במקביל ללימודי משפטים. "לא חשבתי שאהיה עורך דין. הייתי על פרשת דרכים, והיה לי חבר שעבד במס הכנסה. מכל לימודי המשפטים תחום המיסים הכי עניין אותי, והם היו צריכים עורך דין שיעסוק בקרן הפיצויים של האינתיפאדה השנייה. התחלתי לעבוד כפרילנסר, ומשם התקדמתי".
ראינו עכשיו שתי הורדות דרמטיות של דירוג האשראי של ישראל, של מודי'ס ושל S&P. עד כמה אפשר לראות כאן את השפעת המלחמה על הכלכלה?
"אני חושב שהורדת הדירוג של מודי'ס, שתי דרגות בבת אחת, הייתה מוגזמת. מבחינת גביית המיסים גבינו 20 מיליארד שקלים יותר מיעד המס שנקבע בתחילת 2024. בחודש מאי ראו שהגבייה השתפרה, תיקנו את היעד, וגם מעליו אנחנו בחמישה מיליארד שקלים יותר. אני מעריך שהגבייה תהיה נמוכה בכשבעה אחוזים מהתחזית המקורית לשנה הזאת, כלומר לפני המלחמה. אני רוצה להיות אופטימי שהמלחמה תסתיים בניצחון. אם המצב הכלכלי ישתפר והנגיד יתחיל במתווה של הורדת ריבית, אני מעריך שהצמיחה תעלה משמעותית וגם גביית המיסים, בהתאמה.
"יש לנו נתוני פתיחה מצוינים, והם לא השתנו – ריבוי טבעי, ילודה גבוהה. אנחנו בין המדינות הבודדות ב־OECD עם דמוגרפיה חיובית. הוכחנו לאורך המלחמה ובטח בחודש האחרון שהיכולות הטכנולוגיות בישראל הן מהטובות בעולם. החברה הישראלית הוכיחה חוסן שאין כמוהו להרבה מדינות, אחרי שנה של מלחמה שנפתחה באופן קשה כל כך. למרות כל זה אנחנו רואים שנתוני המאקרו של מטבע, בורסה וגביית מיסים הם טובים יחסית.
"האתגר הגדול בעיניי הוא שמדינת ישראל תמשיך להיות אטרקטיבית מבחינת השקעות. העובדה שאנחנו מראים את היכולות הטכנולוגיות שלנו יכולה להביא לפה השקעות, אבל אנחנו לא רוצים שצעירים יקימו חברות בחו"ל. זה אחד האתגרים שאנחנו מתייחסים אליהם בחוק ההסדרים, במיסוי ההייטק, במטרה להביא לפה השקעות ולעזור לחברות הייטק לצמוח. צריך להשאיר פה את החבר'ה הצעירים, שיקימו חברות ויצמחו כאן, ושגם הקניין הרוחני שלהן יהיה כאן".
הפיקוח מתהדק
התקציב הקרוב עומד להיות עמוס גזרות בתחום המיסוי. בין השאר פורסם על כוונה להקפיא את מדרגות המס לשלוש השנים הקרובות, להחיל מס רווחי הון על קרנות ההשתלמות, לבטל את הגדלת הפטור ממס על פנסיה, להשית מס על רווחים כלואים, לבטל את צמצום המס על רכבים חשמליים ועוד. הצעת התקציב אמורה להגיע לממשלה אחרי סוכות, ואז לדיונים בכנסת. "אלה צעדים שאמורים לתת מענה תקציבי מיידי, וגם לשדר מסר לחברות הדירוג", אומר אהרונוביץ.
אלה צעדים שאנשים מאוד חוששים מהם.
"יש בדיון הזה הרבה חוסר הבנה ופופוליזם. בפנסיה הפטור ממס הוא בגובה 52 אחוזים מהקצבה המזכה, והוא היה אמור לגדול ל־67 אחוזים. כרגע אנחנו מדברים על להשאיר אותו על 52 אחוזים. מי שיש לו פנסיה גבוהה יותר, ימשיך לשלם מס. בקרנות ההשתלמות אין כוונה לגעת בזיכוי ממס שהעובד מקבל, או באחוזים שהמעסיק יכול להפריש ולא נחשבים להכנסה, גם לא ברווחים שהקרן צוברת בשש השנים הראשונות. מה שנצבר שם יישאר בלי פגיעה. אבל מי שישאיר את הכסף אחרי שש שנים, אז הקרן הופכת בעצם לתוכנית חיסכון שתהיה חייבת במס רווחי הון, רק על הסכומים שיצטברו אחרי שש שנים. במקביל אתה יכול לפתוח קרן השתלמות חדשה ולחסוך בה.
"צריך לזכור שזה כלי שאיבד מזמן את המשמעות שלו. המטרה הייתה לתת לעובד לחסוך שש שנים לטובת שנה של השתלמות, אבל זה הפך לסוג של קרן שבעיקר עובדים חזקים נהנים ממנה. זיהינו שאנשים לא נוגעים בקרן אחרי שש שנים, הם ממשיכים לחסוך אליה והרווחים ממשיכים להיות פטורים. מי שמשאיר את הכסף בקרנות זה מי שיכול להרשות לעצמו. אנשים שצריכים אותה משתמשים בה אחרי שש שנים בשביל אוטו חדש, שיפוץ לבית או להקטין את המשכנתא. בהם לא תהיה פגיעה".
זה ידרוש הסכמות עם ההסתדרות, שכבר הודיעה על התנגדות.
"לא ברור לי למה זה דורש הסכמה עם ההסתדרות. אנחנו לא פוגעים בכלי הזה, רק אומרים שזה כלי לשש שנים, לזה הוא נועד. אין כאן פגיעה באדם העובד. יש צעדים אחרים שיותר רלוונטיים להסתדרות, כמו הקפאת שכר במגזר הציבורי. ההסתדרות מבינה את המצב שהמדינה נמצאת בו. יש גירעון גבוה מאוד, ובשנים הקרובות הוצאות הביטחון עומדות לעלות באחוז וחצי עד שני אחוזי תוצר. צריך לממן את זה. נצטרך להביא את הכסף גם מקיצוצים, גם מצעדי מיסוי. אני מניח שבסוף תהיה עסקת חבילה עם ההסתדרות".
בסוף יש כאן סדרה של צעדים שפוגעים דווקא במי שעובד, חוסך ומשרת, שמכבידים על מעמד הביניים.
"הקפאת מדרגות מס היא צעד שאפשר לבטל תוך כדי תנועה, וזה הצעד העיקרי שפוגע באזרח העובד ובציבור הרחב. שאר הדברים לא נוגעים למרבית הציבור הישראלי. רווחים כלואים, הון שחור – זה לא האזרח העובד הרגיל. לא ביטלנו נקודות זיכוי ממס, גם כאלה שנוספו בשנים האחרונות, והיו רעיונות כאלה.
"שר האוצר גם הנחה אותנו להגביר את הטיפול בהון השחור, בתופעות של העלמת מס, כדי לנסות עד כמה שאפשר לא להשית את הנטל על הציבור העובד, אלא על מי שלא משלם מיסים. חלק לא קטן מהמשאבים והחקיקה מופנה לשם. למשל הגבלת הוצאות במזומן ל־5,000 שקלים במקום 25 אלף, איסור הכרה בהוצאות לא מתועדות במיסוי מקרקעין. כבר היום אנחנו מנהלים מלחמת חורמה בהון השחור. הרבה מאוד פעולות אכיפה, ניהול ספרים, חקירות, הוצאה לפועל.
"במשך שנים הרשות לא נכנסה לגבייה ביישובים הערביים, זה השתנה בשנים האחרונות. יש עבודה מאומצת עם המשטרה, עם רועי כחלון שהוא הפרויקטור למאבק בפשע במגזר הערבי. רק בחודשים האחרונים עשינו 56 מבצעים בשיתוף משטרת ישראל, עיקלנו מכוניות. אכיפה כלכלית של דיני המס היא גם הכלי הראשי למלחמה בפשע. הכסף הזה מניע את גלגלי הפשיעה. הם גובים פרוטקשן וקונים נשק וסמים. הגופים האלה לא משלמים מיסים כדין, והיום המדינה נלחמת בזה".
אהרונוביץ מוסיף התרעה אקטואלית לציבור הדתי, כמי שמגיע ממנו ומכיר את ההתנהלות. "השנה נשתדל לעשות אכיפה על מי שימכור ארבעת המינים בשחור. נשלח חוליות לשווקים של ארבעת המינים. אני מציע להקפיד לרשום את כל המכירות ולשלם מס כחוק".
מעבר למלחמה שעיצבה את שנתו הראשונה בתפקיד, יש לאהרונוביץ תוכניות נוספות. הוא שואף לשנות את חוסר הצדק הקיים לדעתו בתחום מיסוי המקרקעין. "יש עיוות בנושא של תשלום מס על השכרה", הוא סבור. "בתחילת שנות התשעים המדינה ביקשה לעודד אנשים לרכוש דירות ולהשכיר אותן, אז היא נתנה שיעורי מס נמוכים מאוד למשכירים. זה יצר מצב שדירות למגורים הפכו להשקעה במיסוי נמוך מאוד. יש כאן עיוות, כי מי שמשכיר חנות למשל, משלם מינימום 31% מס. זה דבר שאנחנו מנסים כמה שנים לבטל אותו, ולצערי הרב זה נתקל במחסום פוליטי".
נושא נוסף שהוא מתכנן לקדם הוא הגדלת ההשקעות במחשוב ודיגיטציה של הרשות, מתוך מחשבה על העתיד. "רשות המיסים לא יכולה לגדול בקצב שהאוכלוסייה גדלה, והדרך לעשות את העבודה שלנו היא באמצעות דיגיטציה. אנחנו מכניסים עכשיו הצהרת הון מקוונת, משקיעים במערכות מודיעיניות שיאפשרו לנו לעשות השוואות. זה חיסכון אדיר בכוח אדם. אנחנו עובדים על מערכת תרומות, ככה שכל מי שיתרום לעמותה שיש לה סעיף 46, התרומה תדווח לרשות המיסים באופן אוטומטי והוא יקבל את הניכוי ממס. בעוד שנתיים רשות המיסים תהיה דיגיטלית לגמרי. חלק גדול מהתיקים ייבדקו על ידי מחשב, והוא יציף לבדיקה אנושית רק מה שחורג. זה החזון לשנתיים הקרובות, אבל צריך להבין שהנושא של תשלום הנזקים יכול להעסיק את הרשות בשנים הקרובות, גם אם המלחמה תיגמר עכשיו. טיפול בתביעות, עררים, בתי משפט. יש עסקים שספגו נזקים של מאות מיליונים".
