היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה קבעה היום (ראשון) בתגובתה שהוגשה לבית המשפט העליון בעתירות נגד הליך מינוי נציב שירות המדינה, כי החלטת הממשלה בעניין דרך מינוי הנציב אינה חוקית. לפי היועמ"שית, ההחלטה יוצרת מצב חדש לפיו ראש הממשלה יוכל לבחור בעצמו אדם שהוא חפץ במינויו לתפקיד, שאינו חייב לעמוד בתנאי סף מקצועיים מינימאליים של ניסיון, כישורים או התאמה לתפקיד.
עתירות אלה הוגשו לבג"ץ בעקבות החלטת הממשלה מחודש אוגוסט, כי עם סיום כהונתו של נציב שירות המדינה, הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, "נציב שירות המדינה יוחלף ובמקומו תמנה הממשלה מי ששימש נציב שירות מדינה בעבר או מנהל כללי של משרד ראש הממשלה בעבר ואינו מכהן כיום בשירות המדינה". בהחלטה הובהר, כי היא תקפה לבחירתו של נציב שירות המדינה הבא, בלבד.
כהונתו של פרופ' הרשקוביץ הסתיימה בחודש ספטמבר, אך הוארכה בשלושה חודשים. תגובתה של היועצת הוגשה היום לקראת הדיון בבג"ץ שיתקיים ביום שלישי הקרוב, וידון בעתירות של מספר גופים נגד ראש הממשלה, הממשלה והיועצת המשפטית לממשלה, בעניין הליך מינוי נציב שירות המדינה.
על פי היועמ"שית, "במשך עשרות שנים, היה מינוי הנציב כפוף לבדיקת ועדת המינויים, אשר בדקה את כשירותו והתאמתו של המועמד לתפקיד, וכן טוהר מידותיו. נוכח החלטה 2129 , המורה כי המועמד ייבדק על- ידי הוועדה המייעצת אשר אמונה על בדיקת היבט טוהר המידות בלבד, בידי ראש הממשלה לבחור למנות כל מועמד שהוא, ללא תנאי סף, דרישות ניסיון או כישורים למילוי תפקיד נציב שירות המדינה רב החשיבות וההשפעה, ובלבד שלא יימצא אצל אותו אדם פגם מתחום טוהר המידות שמצדיק את פסילתו".
"במילים אחרות", כתבה היועמ"שית, "החליטה הממשלה… להפחית ולרדד את הליך הבחירה הקודם שהממשלה פעלה על פיו, עד כדי צמצומו לבחינת טוהר המידות בלבד, ללא בחינה מקצועית של כשירות המועמד והתאמתו לתפקיד. האינטרס הציבורי כבד המשקל, לשמור על איכותו של שירות המדינה ולהבטיח ולוודא כי יישמר עצמאי, א-פוליטי ומקצועי, באמצעות הקפדה על כך שהמועמד שימונה לתפקיד הנציב יהא בעל המעלות, הכישורים והניסיון הרלוונטיים לתפקיד, לא זכה להגנה בהחלטה שהתקבלה ולא ניתן לו משקל".
משכך, קבעה בהרב-מיארה משלל נימוקים משפטיים כגון טענה לפוליטיזציה של התפקיד וסטייה מהגדרותיו המקצועיות – ההחלטה אינה חוקית, דינה להתבטל והליך המינוי צריך לחזור ולהיות נדון בממשלה.
בהרב-מיארה קבעה כי "ההליך שנקבע, יאפשר לדרג הפוליטי למנות לתפקיד המשמעותי של נציב שירות המדינה כל מועמד לפי בחירתו, כל עוד הוא עומד אך בדרישת טוהר המידות, בלא דרישה לעמידה בתנאי סף וכשירות כלשהם, בלא דרישה של מקצועיות והתאמה לתפקיד ובלא דרישה שהמועמד שנבחר יגבר על מועמדים מתחרים בהליך שקוף ושוויוני".
עוד הוסיפה, כי "החלטת הממשלה "מסמלת מגמה הפוכה שלה אנו עדים בשנים האחרונות, של ניסיונות לכרסום באופיו המקצועי, הממלכתי והא-פוליטי של שירות המדינה, במטרה להגדיל את "מוטת השליטה" הפוליטית על שירות המדינה. מגמה הפוכה זו באה לידי ביטוי במהלכים שונים בתחום המינויים הבכירים".
"נציב שירות המדינה הוא אחד מהתפקידים החשובים ביותר בשירות המדינה", הודגש בתגובה. "הוא עומד בראש המערכת הממונה על ניהול ההון האנושי בשירות המדינה כולו, וביכולתו לעצב את פני שירות המדינה במשך שש שנות כהונתו… בכובעו כשומר האופי הממלכתי, המקצועי והא-פוליטי של שירות המדינה, מופקד הנציב על בלימת מינויים פוליטיים שאינם מקצועיים ומתאימים לתפקיד, הגנה על עצמאות בעלי תפקידים בכירים ומניעת פיטוריהם עקב מילוי תפקידם. קשה להפריז בחשיבות כובעו של הנציב כשומר סף בהקשרים רגישים אלה, ובחשיבותו בהבטחת איכותו של השירות הציבורי בישראל".
תגובה מרכז מנור, מבית יוזמת המאה: ״מצער שגם בנושא הזה היינו צריכים להגיע לעתירה לבג״צ, אבל התעלמות הממשלה מהתייחסות הייעוץ המשפטי לא הותירו כל ברירה. המצב כעת הוא שהממשלה מציעה נוהל פוליטי למינוי ישיר של נציב שירות מדינה – ובכך משנה את המצב הקיים לרעה. שיח מקצועי ועבודה משותפת בין הממשלה לייעוץ המשפטי היו לא רק מייתרים את העתירה – אלא גם מאפשרים מציאת פתרונות מאוזנים ואחראיים שמיטיבים עם אזרחי ישראל.
בדומה להסדרת תפקידו של היועמ״ש לממשלה בוועדת שמגר לאחר פרשת בר-און-חברון, אנחנו מבקשים לראות נוהל קבוע לבחירת נציב שירות מדינה. נוהל שיביא לבחירת אדם ראוי שמבין את תפקידו כמנהל, רגולטור, ושומר סף – שלפתחו ניצבת משימת-על להבראת השירות הציבורי.
על הכף מונח הביטחון שלנו. מדובר בצעד אחד בדרך הארוכה לשיקום האמון בין האזרחים לממשלה – שמשרדיה קרסו ולא תפקדו כראוי בשבעה לאוקטובר.
שיקום המדינה תלוי בהבראת השירות הציבורי – ושירות ציבורי מקצועי וממלכתי מחייב בחירה בנציב.ה ראוי.ה.״
