דו"ח מקיף שחיבר המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש (ICA) חושף – עם פרוץ המלחמה, קפץ שיעור הישראלים העושים שימוש בסיכון מוגבר בחומרים ממכרים (אלכוהול, קנאביס, תרופות מרשם וסמים אחרים), ונעמד על 1 מכל 4 ישראלים (25%), נתון שנותר יציב גם בחלוף שנה.
בחלוקה לאזורים גיאוגרפיים ניתן לראות שדפוס השימוש בסיכון אינו זהה בכלל הארץ. הקפיצה הגדולה ביותר בשימוש בסיכון מוגבר נרשמה באזור הצפון, 28% מהתושבים. במקום השני נרשמה עלייה של 5% בשימוש בחומרים ממכרים בסיכון באזור גוש דן, בדרום נרשמה עלייה של 4% עם סך כולל של 26% העושים שימוש בסיכון מוגבר, ובירושלים נרשמה עלייה של 2.4%, עם 26% מהאוכלוסייה המשתמשת בחומרים ממכרים. שני המקומות בארץ שבהם דווקא נרשמה ירידה קלה הם המרכז והשרון, שם נרשמה ירידה של אחוז אחד וסך כולל של 22% מהציבור, וחיפה חדרה והסביבה שבהן נרשמה ירידה של 3%, המעמידה את סך האוכלוסייה העושה שימוש מוגבר בסיכון בחומרים ממכרים על 21%. נתון מעניין נוסף נרשם בגזרת תרופות ההרגעה, אשר גדל פי 2.5 במהלך שנת המלחמה, כאשר הנתון עמד על 3.8% טרום המלחמה, ונכון לחודש יוני 2024 עומד על 9.5% מהציבור בישראל.
המחקר מראה כי הישראלים "התרגלו" למלחמה. לצד עלייה דרמטית בשימוש בחומרים ממכרים ובהתנהגויות התמכרותיות – בחודשים האחרונים נרשמה לראשונה ירידה קלה בסימפטומים, העשויים להעיד על "התרגלות" מסוימת למצב החירום שבו מדינת ישראל נתונה מזה כשנה.
התנהגויות ממכרות: יותר הימורים ומדיה חברתית
המחקר בחן ארבעה סוגים של התנהגויות ממכרות: עיסוק בסיכון מוגבר בגיימינג, הימורים, מדיה חברתית, ועיסוק כפייתי במין, בסיכון גבוה ובינוני לפיתוח התמכרות.
בעיסוק בגיימינג נרשמה העלייה הקטנה ביותר, כאשר טרום המלחמה, בחודש אפריל 2022, עמד הממוצע הארצי על 2.3%, בדצמבר בשנה שעברה נרשמה עלייה קלה ל-3.4%, בחודש מרץ בשנה הנוכחית התגברה המגמה ושיעור הישראלים העוסקים בגיימינג בסיכון מוגבר נעמד על 3.7%, ובחודש יוני נרשמה ירידה מינורית ל-3.3%, המסכם את השנה של המלחמה עם עלייה של 1% בסך הכול בהתמכרויות לגיימינג.
גם בעיסוק בסיכון מוגבר בהימורים נרשמה מגמה דומה, אשר החלה עם 5.2% בשנת 2022, נעמדה בחודש דצמבר בשנה שעברה על 6.3% והמשיכה לטפס ל-7.7% בחודש מרץ השנה, ובחודש יוני האחרון חלה ירידה בחזרה ל-6.7%. לפי נתוני המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש נתונים אלה משקפים כאמור את הממוצע באוכלוסייה הכללית, אולם מדגישים כי העיסוק בסיכון מוגבר בהימורים עלה בעיקר בקרב צעירים (18-26), כאשר בקרב קבוצה זו הנתון עמד נכון לחודש יוני האחרון על כ-14%.
בעיסוק כפייתי במדיה חברתית עמד שיעור המתנהגים בסיכון מוגבר בשנת 2022 עם 5.5%, כאשר לאחר פרוץ המלחמה עלה הנתון ל-8% בסוף 2023, עלייה נוספת בחודש מרץ ל-8.6%, ובמחצית השנייה של שנת 2024 בחודש יוני נרשמה ירידה מתונה ל-8.1%.
לצד זאת, ההתנהגות הממכרת שבה נרשמה ירידה מתמדת מאז פרוץ המלחמה היא עיסוק כפייתי במין. בחודש אפריל 2022 עמד שיעור הישראלים העוסקים במין בכפייתיות על 9.7%, כאשר עם פרוץ המלחמה חלה בבת אחת ירידה חדה ל-3.8% בחודש דצמבר. בחודש מרץ 2024 נמשכה מגמת הירידה והנתון נעמד על 3.7%, ובחודש יוני 2024 נעמד העיסוק הכפייתי במין על 3.4% מהישראלים.
כמעט 20% עם תסמיני פוסט טראומה
טרם המלחמה, נכון לשנת 2022 שיעור הישראלים וישראלים שחוו תסמינים חמורים של פוסט טראומה (PTSD) נעמד על 12%, כאשר חודשיים לתוך המלחמה נרשם זינוק אדיר עם 25%, רבע מהאוכלוסייה. כיום, כשנה לאחר המלחמה, נעמד הנתון על 17.4% מהאוכלוסייה המציגים תסמינים חמורים של פוסט טראומה.
הזינוק הגדול ביותר בתסמינים של פוסט טראומה נרשם באזור המרכז והשרון, שם נרשמה עלייה של כשמונה אחוזים, ובסך הכול כ-18% מהאוכלוסייה שם הציגה תסמינים חמורים. במקום השני נמצאת ירושלים עם עלייה של יותר משישה אחוזים, ובסך הכול 19% מהאוכלוסייה עם תסמינים חמורים של פוסט טראומה. באזור הצפון מדובר על כ-18% אחוזים מהאוכלוסייה, עלייה של שישה אחוזים. במחוז הדרום שיעור האוכלוסייה עם תסמינים חמורים של PTSD הוא יותר מ-19% אחוזים, עלייה של יותר מארבעה אחוזים בסך הכול, בגוש דן נרשמה עלייה של קצת יותר מארבעה אחוזים והביאה את שיעור האוכלוסייה עם תסמיני פוסט טראומה לכ-16%. האיזור בארץ בו נמצא השיעור הנמוך ביותר, והעלייה הנמוכה ביותר הוא מחוז חיפה, חדרה והסביבה, שם נרשמה עלייה של שני אחוזים בלבד, עם סך של כ-15% מהאוכלוסייה עם תסמינים חמורים של פוסט טראומה.
באשר לגורמי הסיכון לתסמיני פוסט טראומה, נמצא פקטור משמעותי לגיל: 27% מהצעירים (18-26) דיווחו על תסמיני PTSD חמורים, לעומת 20% מגילי הביניים (27-39). אצל משרתי הצבא (מילואים וסדיר) נמצא כי 26% מהמשרתים דיווחו על תסמיני PTSD חמורים, זאת לעומת 16% בלבד בקרב מי שלא שירתו במהלך המלחמה.
גורם סיכון משמעותי נוסף שנמצא הוא חשיפה תדירה למדיה בלתי מצונזרת ושיח שנאה ברשתות החברתיות. כך, 28% מהאנשים שדיווחו על תסמינים חמורים של PTSD צפו במדיה לא מצונזרת ושיח שנאה ברשתות יותר מפעם אחת בשבוע, זאת לעומת 8.5% בלבד מקרב אלו שלא נחשפו לשיח שנאה ולמדיה לא מצונזרת.
על פי נתוני חודש יוני 2024, למעלה ממחצית (53%) מהישראלים והישראליות שדיווחו על תסמיני פוסט טראומה חמורים, דיווחו גם על שימוש בסיכון מוגבר בחומרים ממכרים, לעומת 19% בלבד אצל אלו שלא הציגו תסמיני פוסט טראומה חמורים. עוד נמצא כי בקרב אלו שנחשפו באופן תדיר לתכנים לא מצונזרים, כשלושים וחמישה אחוזים דיווחו על שימוש מוגבר בחומרים ממכרים (אלכוהול, קנאביס, תרופות מרשם וסמים אחרים), לעומת 17% בלבד בקרב אלו שלא נחשפו לתכנים לא מצונזרים ושיח שנאה.
לגבי המשרתים במלחמה (מילואים וסדיר), נמצא כי בערך 1 מכל 3 (32%) דיווחו במהלך חודש יוני האחרון על שימוש מוגבר בחומרים ממכרים, לעומת 24% בקרב אלו שלא שירתו בצבא במהלך המלחמה.
פרופ' שאולי לב רן, מייסד שותף של המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש (ICA): "חשוב לשים לב ששימוש בסיכון מוגבר בחומרים ממכרים, ובהם אלכוהול, קנביס, תרופות מרשם ממכרות וסמים שונים, פוגע בשכבות רחבות בכלל האוכלוסייה ובקבוצות גיל שונות. כשמסתכלים על כלל הנתונים, ניכר שצריך לתת מענה רחב-היקף ברמה הלאומית לתופעה הנרחבת, ולהתמקד באוכלוסיות שבסיכון. משמעות הדבר היא שכל אותן תכניות רבות הקיימות כבר כיום בתחומי החברה, החינוך, הרווחה, החוסן, הבריאות ובריאות הנפש יכללו כחלק אינטגרלי מפעילותן מערך שמתמקד במניעה ואיתור מוקדם של שימוש בסיכון מוגבר בחומרים ממכרים, ביצוע התערבויות יעילות והפניה לטיפול במקרה הצורך. אנו, במרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש, מכשירים אלפי אנשי ונשות מקצוע בתחומים השונים בכלים הללו, כחלק מהמענה שהם נותנים במסגרות השונות. ההתייחסות לרצף השימוש בחומרים ממכרים, ובייחוד לאלו העושים שימוש בסיכון מוגבר, הוא חלק אינטרגלי מהטיפול בפוסט-טראומה, מהחוסן הלאומי שלנו, ומשיקום האוכלוסיה בעת הזו".
