בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קבע היום (שני) כי אין עילה להתערבות משפטית בעתירה הטוענת למתנות שקיבלו ראש הממשלה נתניהו ורעייתו שרה, מבן דודו נתן מיליקובסקי, שלא הוחזרו למדינה על פי חוק המתנות.
את העתירה הגישה התנועה לטוהר המידות נגד בני הזוג נתניהו, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ומשרד מבקר המדינה, בטענה למתנה שקיבלו בני הזוג מבן דודו של נתניהו, נתן מיליקובסקי, בסך כמאה אלף שקלים, שאינן נכללות בתיק 1000 שעדיין מתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים. על פי הנטען בעתירה, מדובר במתנות אשר על פי כתב האישום בתיק 1000 ניתנו לנתניהו בהיותו עובד ציבור, ומשכך היועמ"שית מחויבת לפעול להשבת הכספים. כזכור, עתירה קודמת של התנועה הובילה לפני כשנתיים לפסיקת בג"ץ שעל ראש הממשלה להשיב מענק בגובה 270 אלף שקלים שקיבל מבן דודו מיליקובסקי ז"ל.
במהלך הדיון שהתקיים בפני השופטים נעם סולברג, עופר גרוסקופף ויחיאל כשר, אמר השופט סולברג כי העניין נמצא עדיין בבירור וטרם הגיעה השעה לבררו בבית המשפט. עו"ד ארד מהתנועה לטוהר המידות השיב כי "העתירה נשענת על פסק דינו של בית משפט זה, אנחנו מדברים על מיליקובסקי, בן דודו של ראש הממשלה, ואין לעתירה שום קשר למי שנידון בתיק 1000 (מילצ'ן ופאקר – א"כ). כתב האישום שלפניכם (בתיק המתנות – א"כ) לא עוסק בכלל בכספים שרה"מ נתניהו קיבל מבן דודו".
"אין מחלוקת שהוא תמך בו ב-300 אלף דולר", העיר השופט כשר, "אתה מבקש לטעון משהו רחב יותר". השופט סולברג הוסיף: "הבירור המנהלי הזה לא יכול להיעשות תוך כדי המשפט הפלילי".
עורך דינו של ראש הממשלה עמית חדד טען כי אין תשתית עובדתית לעתירה שהוגשה. "אני מסתכל על העתירה, כתוב שם 'על פי מידע שפורסם ברבים'. זאת התשתית העובדתית", אמר חדד, כשהוא מפנה לכתבות עיתונאיות שפורסמו בעניין. "כמה כסף הועבר? האם הועבר כשהיה ח"כ? רה"מ נתניהו חבר כנסת מאז שנות ה-90, אין כאן שום תשתית עובדתית. צריך לבדוק את מערכת היחסים בזמן שהוא קיבל את הכסף. איך אפשר לטעון על מצב הדברים שהיה בשנות ה-90 מה היה מצב הדברים אז ובכלל כמה כסף?"

בהמשך, השופט סולברג שאל את נציגת היועמ"שית: "למרות שזה לא ביטוי בכתב האישום, אתם כן רואים את זה כחלק מהתיק?"
נציגת הפרקליטות השיבה: "אנחנו חוששים להשפעה על התיק הפלילי, הופעל שיקול דעת של היועמ"שית והיא החליטה לא לעשות בירור כעת של הנושא".
משכך, קבע ראש ההרכב השופט סולברג כי אין עילה להתערב כעת בעניין, העותרים בתגובה משכו את העתירה.
פרשת הרוגלות: להסדיר בחוק, לא לאסור
רגע לפני חג הסוכות, זהו יום עמוס בבג"ץ; מוקדם יותר היום, התקיים בבג"ץ דיון בעתירה של האגודה למען זכויות האזרח נגד השימוש בתוכנות רוגלה, המזוהה כ"פרשת פגסוס". העותרים לא ביקשו לאסור לחלוטין את השימוש ברוגלות, אלא להסדיר אותו בחוק. עו"ד גן מור מהאגודה לזכויות האזרח טען: "רוגלה היא לא עוד מכשיר האזנה, רוגלות כמו פגסוס נתפסות ככלי סייבר התקפי. גם ועדת מררי הטיחה במשטרה ביקורת על כך שהמשטרה לא הבינה עד כמה מדובר בכלי שמשנה את כללי המשחק. גם הועדה הבינה שפה מדובר בטכנולוגיה משבשת, ולכן צריך הסדר חוקי חדש".
עו"ד שוש שמואלי מפרקליטות המדינה אמרה כי "החקיקה הקיימת מסמיכה להשתמש באמצעים להאזנת סתר באמצעות המכשיר", וביקשה מבית המשפט לקיים את המשך הדיון בדלתיים סגורות, באופן חסוי, על מנת להרחיב בעניין בפני השופטים. "החוק מסמיך לעשות האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים בכפוף לצו שיפוטי. ההתפתחויות הטכנולוגיות הן כאלה שמאפשרות הרבה יותר אבל הן לא משנות את ההסמכה להאזין לתקשורת בין מחשבים", טענה שמואלי. "הפרשנות שנעשית לחוק היא דינמית ועדכנית". כלומר, הפרשנות שניתנת למה נכלל תחת "תקשורת בין מחשבים", בעידן של טכנולוגיה מתקדמת.
"הכלי אחר ממה שתואר פה", אמרה שמואלי. "הרחק מעבר למה שאנחנו מדברים עליו. חשוב שבדיון חסוי נציג לכם על מה אנחנו מדברים, חברי שטען לפניי לא יכול להכיר, זה כמו לחפש בגוגל 'מחלה', ויצאו לכם בתוצאות הרבה מחלות".
לאחר הדיון הסגור, השופט סולברג שחרר את הצדדים ואמר כי בית המשפט יקבל החלטה "על סמך החומר החסוי שקיבלנו לקרוא מהמדינה, בנוגע לרוגלות. החלטה תתקבל בהמשך".
מבקר המדינה: מבקש דיון חסוי
אחר הצהריים, בהמשך ליום העמוס בבג"ץ, יתקיים דיון בעניין בדיקת מבקר המדינה בצה"ל בעתירה של תנועת אומ"ץ.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ביקש מבג"ץ לקיים היום (ב') דיון חסוי, שבו הוא מבקש להציג לשופטי בג"ץ ממצאים מסתמנים מד"וחות, שנוכח התנגדות צה"ל לביקורת המדינה בעת הזו לא ניתן להשלים, ומכוח חוק מבקר המדינה לא ניתן לפרסמם לפני שהדוח מונח על שולחן הכנסת. מדובר על דוחות שבחלקם מלאכת הביקורת כמעט הסתיימה, כגון: ביקורת מעקב בנושא היערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים; רישוי המסיבה ברעים, ההגנה על שדרות ואופקים, פינוי אוכלוסייה, פינוי חללים ועוד.