חודש וחצי לאחר שהוקמה ועדת נגל, ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס אמש (א') את חבריה בלשכתו בירושלים. על רקע מלחמת חרבות ברזל ועלויותיה החריגות, ועדת נגל הוקמה במטרה לגבש המלצות בנוגע לצרכי בניין הכוח ותקציב הביטחון בעשור הקרוב, מעבר ל־10 מיליארד שקל שהובטחו כבר בדיוני התקציב לשנת 2024. לשם כך, הוועדה יצאה בקריאה לציבור על מנת לקבל הצעות הקשורות למנדט שלה. חברי הוועדה המדוברת התכנסו אמש כדי לדון בהמלצות הביניים שהוגשו עד כה.
בדיון השתתפו שר הביטחון יואב גלנט, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', יושב ראש הוועדה ראש המל"ל לשעבר פרופ' יעקב נגל ושאר חברי הוועדה. ביניהם – אלוף (מיל') עמיקם נורקין, תא"ל (מיל') מהרן פרוזנפר, קובי הבר, אלוף (מיל') יעקב עמידרור ותא"ל (מיל') אפי איתם. הרקע של חברי ועדת נגל הוא ביטחוני וכלכלי, ולא סתם: תפקידם, בין היתר, הוא לאזן בין נקודת המבט של מערכת הביטחון לזו של משרד האוצר.
"הקמת הוועדה הוא אירוע אסטרטגי חשוב ביותר לעתיד המדינה, גם במובן הביטחוני וגם במובן הכלכלי. לכן, היה לנו חשוב שבוועדה יישבו יחד אנשי ביטחון ואנשי כלכלה", מאשר גורם בכיר במשרד האוצר בריאיון למקור ראשון. "לא רצינו שאנשי הביטחון יחליטו לבד על חלוקת תקציב המדינה בלי שיבינו כיצד זה משפיע על הכלכלה ובלי שיסבירו כיצד בדיוק מממנים כל שינוי בתקציב".
לדבריו של הגורם, כבר בתחילת המלחמה היה ברור שמדינת ישראל נצבת בפני איום ביטחוני שלא הכירה לפני, ושתקציב המדינה חייב לגדול בהתאם. "השאלה שעלתה היא כיצד עושים זאת: ממשיכים באותו המתווה או נערכים מחדש?", הוא מסביר. "שאלנו את עצמנו אין סוף שאלות – האם החי"ר צריך לגדול? האם שריון צריך לגדול? האם חיל האוויר צריך לגדול? האם חיל הים צריך לגדול? האם צבא קטן זה בכלל מה שאנחנו צריכים או להיפך, צה"ל צריך להמשיך ולגדול? מדינת ישראל התמודדה ומתמודדת עם אתגרים חדשים ומשרד האוצר עושה זאת יחד איתה".
המשוואה פשוטה: אם מגדילים את תקציב הביטחון, תמיד זה יבוא על חשבון התקציבו של משרד אחר. "מה שמשרד האוצר שאל את עצמו זה – על חשבון מה?", ממשיך הגורם הבכיר. "על חשבון הרפואה? על חשבון הרווחה? על החינוך? אלו שאלות גורליות, אקוטית, מהותיות לעתידה של מדינת ישראל, גם בכובע הביטחוני וגם בכובע הכלכלי־אזרחי. כמובן שיכולנו להגדיל את הגרעון, אבל המשמעות לכך היא שנכדים והנינים שלנו ישלמו על זה ריביות".
כך החליטו ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ להקים ועדה ייעודית שתדון בתקציב הביטחון. "לוועדה חוק אחד בלבד – היא לא יכולה להיות פופוליסטית", מבקש לציין גורם משרד האוצר. "הוועדה לא יכולה להגדיל את תקציב הביטחון במאה מיליארד שקלים בלי לציין מאיפה הכסף הזה נלקח ועל מה אזרחי ישראל יצטרכו לוותר בעקבות השינוי. אם היינו נותנים למשרד הביטחון לנהל את תקציב המדינה, כנראה ש־90% מהכסף היה הולך לצרכים ביטחוניים. הרי ברור לכולם שתקציב הביטחון הוא אין סופי, תמיד יהיה מה לעשות איתו, לכן שר האוצר וראש הממשלה הגיעו להבנה שצריך לנהל את הדיון באופן שונה ומושכל יותר".
בין הנושאים שהועלו לדיון המלצות הביניים שהתקיים אתמול: הרחבת סל החימושים ומערך ההגנה האווירית, שיטות והתארגנויות חדשות לפיתוח וייצור, יציבה יבשתית לתמרון ועליונות ימית, הגדלת כוח האדם ומרכיבי ההגנה בגבולות. "תפקידו של האוצר להחליט כמה מגדילים וכמה מקצצים את תקציב המדינה. אנחנו יודעים לעשות את זה בכל תחום, חוץ מתחום אחד – ביטחון המדינה", טוען הגורם הבכיר.
"אנו יודעים כי מדובר בתחום מכונן שקובע שנים קדימה כיצד תראה מדינת ישראל, לכן ריכזנו אנשי כלכלה ואנשי ביטחון שידונו בכלל האתגרים שצה"ל צריך להתמודד איתם ובעלות של כל אתגר ואתגר". למרות משקעי העבר והמתיחויות שליוו את תהליך הקמת הוועדה, לטענתו של גורם משרד האוצר – ברגע שכלל הגורמים נכנסו לאותו החדר, הם עבדו בסנכרון מוחלט. "כולם מתייחסים למשימה הזו בחרדת קודש", הוא מדגיש. "אלה לא פוליטיקאים, אלא גורמים חיצוניים מומחים בתחומם שדנים עשרות עם לא מאות שעות עד שיוצא עשן לבן. זו הדרך היחידה להגיע למסקנות הכי המעמיקות".
באשר לטענה כי מערכת הביטחון כבר דרשה תוספת של 220 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לארבע השנים הקרובות ונענתה בסירוב, הגורם משיב: "בלי להיכנס למספרים, מערכת הביטחון אכן ביקשה סכומי עתק ב ענה שביטחון המדינה הוא מעל הכול. מה המשמעות של המשפט הזה? מעל מה? שוב, על מה מוותרים?". ומסכם: "לא תפקידו של משרד הביטחון לחשוב על כלכלת ישראל. שר האוצר הוא זה שאחראי לכך. אנחנו בהחלט מבינים את החשיבות של מערכת ביטחון חזקה, אבל יש פה גם חשיבה כלכלית ואזרחית לא פחות חשובה. יש פה מדינה שצריכה לעמוד, והיא תעמוד".
