תחקיר ראשון שנערך בעקבות פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני, חשף כי שני כלי טיס זעירים זוהו ביום ראשון בשעות הערב כשחדרו לשטח ישראל דרך הים מכיוון צפון: אחד מהם יורט בהצלחה מול חופי חיפה והשני התגלה על ידי חיל האוויר, אך נעלם ממערכות האיתור של צה"ל לאחר רגעים ספורים מסיבה שעדיין לא ברורה. מאוחר יותר, הכטב"ם הנודד התרסק בחדר האוכל של הבסיס הצבאי שליד בנימינה, הרג ארבעה חיילים ופצע עשרות ללא שניתנה התרעה מוקדמת על נפילתו.
התקרית הביטחונית הקשה, שמצטרפת לתקריות קודמות דומות באופיין גם אם לא בהיקפן, הציף מחדש סוגיה מורכבת שבשנה האחרונה העסיקה רבות את מערך ההגנה האווירית של צה"ל: האם רצוי להפעיל אזעקות על מנת למנוע מקרים של נפילות ללא התרעה, גם אם יתבררו כאזעקות שווא? " בכל פעם שאויב משגר טיל לעבר שטחי ישראל – צה"ל צריך להתמודד אם שתי דילמות", מסביר תא"ל (מיל') רן כוכב, לשעבר מפקד ההגנה האווירית ודובר צה"ל, בריאיון למקור ראשון.
"הדילמה הראשונה קשורה לזמן הטיסה של המטרה המאיימת", הוא ממשיך. "השיטה שבה מחליטים האם להתריע, נובעת מתופעה פיזיקלית אשר משערכת מהו המסלול הבליסטי העתידי של הטיל בדקות או בשניות הקרובות, בדרכו לפגוע בישראל. ככל שהזמן עובר, רמת הדיוק של נקודת הפגיעה העתידית על הקרקע הולכת ומצטמצמת". תופעה מורכבת שמפקד מערך ההגנה האווירית לשעבר מבקש להסביר באמצעות דוגמה פשוטה.
"אם אני זורק אבן לעבר שלולית מים, ככל שהאבן תלך ותתקרב לנקודת הנפילה – שיערוך נקודת הנפילה הפגיעה במים ילך ויקטן, כשרמת הדיוק תלך ותגדל", אומר כוכב. "באותה המידה, אני יכול להפעיל התרעה על שטח גדול מאוד אפילו עשר דקות לפני שהטיל מטהרן פוגע בישראל, אבל ככל שהזמן יעבור שטח הפוליגון ילך ויקטן וככה גם האזור שבהם התושבים יצטרכו לרוץ לממ"ד".
כן, ממש כמו במקרה של האבן שהולכת ומתקרב לשלולית. ככל שהזמן יעבור, יהיה מדויק יותר לקבוע האם היא תיפול לתוך המים או מחוצה להם. והנה הדילמה: להפעיל את האזעקה זמן רב מראש באזור גדול ביותר, כללי, אמורפי ורחב , או לחכות שהטיל יתקרב למטרה ולהפעיל את האזעקה רק באזור המצומצם שבאמת תחת איום? "אפשר להפעיל את האזעקה כשהטיל עדיין רחוק מישראל, אבל אז נצטרך להכניס את כל אזרחי ישראל לממ"דים ולא רק אלה שבסכנה", מבהיר כוכב.
"לכאורה, מה הבעיה? שכולם ירוצו למקלטים, כל היום ועל כל טיל", הוא מוסיף. "הרי ככה היה במלחמת המפרץ, כשהיו רק חמישה אזורי הגנה בישראל וטיל שנורה מעיראק לעבר חיפה הפעיל התרעה גם בגוש דן עד באר שבע. היום, טיל שנורה מעיראק או מאיראן יכול להפעיל התרעה רק בשכונה ספציפית בצפון תל אביב נניח, ולא במרכז העיר. זה הבדל קריטי כשמתייחסים לרמת אמון הציבור באזעקות, בפיקוד העורף וביכולות צה"ל".
לדבריו של מפקד ההגנה האווירית לשעבר, ככל שיהיו יותר אזעקות שווא, כך התושבים פחות יכנסו למקלטים. וככל שהתושבים פחות יכנסו למקלטים, כך הסיכון שטיל או רסיס באמת יפגע בהם הולך וגדל. במילים אחרות ופשוטות יותר, זהו מקרה בוחן קלאסי של הילד שצעק זאב זאב. "תושבי ירושלים לא יכנסו לממ"דים אלף פעמים ביום כש־995 מהנפילות בכלל בקרית שמונה או בבאר שבע. לא מדובר רק בשיקולי טרחה או של איכות חיים, אלא לגמרי בשיקול ביטחוני", טוען כוכב. "עד כה, אני חושב שפיקוד העורף יצר יחסי אמון טובים עם הציבור. תושבי ישראל יודעים שאם יש אזעקה, כנראה שהמטרה קרובה. הציבור נוהג באחריות והתוצאות בהתאם".
הדילמה השנייה אליה התייחס כוכב בפתח דבריו, קשורה לנתיב הטיסה של המטרה המאיימת. "טיל אחד ששוגר מתימן יכול להפעיל כמה וכמה אזעקות שונות. אחת על יעד אליו יועד לפגוע הטיל, השנייה על אזור המפגש, הפגיעה, היירוט בין הטיל ליירוט והשלישית על שברי היירוט שנופלים על הקרקע", הוא מסביר. "כל זה הולך ומסתבך כי במקרה של שיגור כטב"מים ולא של טיל בליסטי, אי אפשר לדעת לאן הוא מכוון ובאיזה גובה הוא טס. לכן, אם כטב"ם טס מבירות לתל אביב, צה"ל צריך להחליט מתי להפעיל את האזעקה ובאיזה אזורים בדיוק. הרי הכטב"ם יכול להגיע לתל אביב דרך עכו, נהריה או בעיקוף דרך ירושלים".
ובכן, עד כה המדיניות של צה"ל תמיד הייתה להפעיל את האזעקות רק באזורים שתחת איום ממשי, אבל בעקבות פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני הוחלט בפיקוד העורף ובחיל האוויר "להרחיב את השוליים", כלומר להפעיל התראות במרחבים הסמוכים מתוך החמרה גם אם זה יביא לריבוי התראות שווא. "נקודת האיזון בדילמות השונות, זזה לכיוון ההתרעה – כנראה שבקרוב נהיה נתונים להרבה מאוד התרעות שווא. הרבה מאוד אנשים שרצים למקלטים, לא תמיד לצורך", מאשר מפקד ההגנה האווירית לשעבר.
למרות הדילמות הרבות והבהחלט מורכבות, כוכב משוכנע שהמדיניות של צה"ל עד כה הייתה נכונה. "אפשר להפעיל אזעקה על כל כטב"ם, לחיות במקלט כל היום והלילה ואז בטוח שאף אחד לא ייפגע, אבל מהר מאוד הילדים יפסיקו ללכת לבתי הספר והמבוגרים לא יצאו לעבוד", הוא מסביר. "אני חושב שמינון האזעקות ומדיניות ההתגוננות לפני הפגיעה בבסיס גולני הייתה נכונה, אבל התוצאה טרגית כך שמה שאני חושב לא באמת ישכנע את מי שנהרג או שנפגע – ובצדק".
כוכב עוד מדגיש כי "אחת המטרות של המלחמה הזאת היא ההתשה. חיזבאללה ובקרוב גם איראן מנסים להתיש אותנו ואני חושב שאם נרוץ למקלטים על כל דבר, זה יגביר את תחושת ההתשה, יוריד את האמון האזרחי בצה"ל וייתן ניצחון לאויב". ומבקש להבהיר: "אני סומך מאוד על מחליפי בתפקיד ועל לוחמות ולוחמי ההגנה האווירית, הם עושים את המיטב והתוצאות בהתאם. מעל 90% יירוט רקטות מאיראן, מתימן, מלבנון ומעזה זה נתון מדהים".
כן, למרות הטרגדיה הנוראית בבסיס גולני, אי אפשר להתעלם מההישגים של צה"ל בשנה אחרונה. "זה נראה מובן מאליו, אבל 16 אלף רקטות נפלו בישראל ויש מעט נפגעים", אומר רן כוכב. "אמנם כל אחד מהם עולם ומלואו אבל המספר נמוך בכל קנה מידה מקצועי ואחוזי היירוט טובים מאוד. אני כואב על כל אזרח וחייל שנפגע, אבל צריך להסתכל מטאפורית על כל הפנדלים שהשוער עצר לפני שחטף את הגול. אין לי ספק בכך שיש לנו את הגנה אווירית מהטובות בעולם. היא בוודאי לא מושלמת, אבל אם צריך לחיות תחת מטחי טילים משבע זירות שונות – אז רק כאן, אצלנו בבית. רק בישראל".
