בכלי התקשורת האמריקני הוול סטריט ג'ורנל התפרסמה אמש (א') כתבה נרחבת בעקבות חיסולו של מנהיג חמאס סינוואר. בין השאר נכתב כי מתווכים ערבים הציעו לסינוואר להימלט בתמורה לאפשרות שמצרים תנהל משא ומתן לשחרור בני הערובה מטעם חמאס, אך הוא סירב.
לפי הג'ורנל, סינוואר נצמד לתקווה שהעימות שיזם עשוי לגרור את איראן ובת בריתה בלבנון, חיזבאללה, ולהצית מלחמה אזורית נגד ישראל – אפשרות שעדיין קיימת. "אני לא במצור, אני על אדמת פלסטין", אמר סינוואר למתווכים הערבים זמן קצר לאחר תחילת המלחמה, במסר מתריס שלא פורסם עד כה.
במבצע צבאי מורכב וממושך, הצליחה ישראל להרוג את יחיא סינוואר, מנהיג חמאס בעזה, שנחשב לאחד המוחות המרכזיים מאחורי מתקפת ה-7 באוקטובר אשתקד, שבה נהרגו 1,200 ישראלים ונחטפו כ-250 איש. סינוואר, שהיה היעד מספר אחד של צה"ל מאז תחילת העימות, התבצר במשך חודשים ברשת המנהרות התת-קרקעית של חמאס בעזה, אך בסופו של דבר נאלץ לצאת מעל פני הקרקע בעקבות הרס תשתיות המנהרות על ידי הכוחות הישראלים.
לפי הג'ורנל, המבצע לאיתורו וחיסולו של סינוואר החל כבר לפני מתקפת ה-7 באוקטובר. מקורות מודיעיניים חשפו כי ישראל שקלה לחסל את סינוואר עוד לפני כן, עקב תפיסתו כאיום מרכזי על הביטחון הלאומי. עם זאת, המחלוקות בתוך מערכת הביטחון הובילו לדחיית המבצע. לאחר מתקפת חמאס, לא נותרו עוד חילוקי דעות, וישראל יצאה למבצע נרחב שכלל את השב"כ בשיתוף עם גופי מודיעין אמריקאיים.
סינוואר הצליח להימלט ממעצר או חיסול במשך חודשים בזכות שימוש במערכות תקשורת פשוטות שלא ניתן לעקוב אחריהן ובזכות המנהרות הרבות שנבנו מתחת לרצועת עזה. מנהרות אלה, שנבנו מבטון מזוין, שימשו לא רק כמקומות מסתור עבור מנהיגי חמאס, אלא גם לאחסון נשק והעברת כוחות. לפי מקורות ישראליים, המנהרות מהוות אמצעי מרכזי באסטרטגיית הלחימה של הארגון.
במשך תקופה ארוכה, למרות התקפות אוויריות וקרקעיות אינטנסיביות, סינוואר הצליח להישאר מחוץ להישג ידם של הכוחות הישראליים, בעיקר באמצעות מעבר ממקום למקום מתחת לאדמה והסתמכות על מעטים שהיו נאמנים לו. משא ומתן שניהלו מתווכים ערבים, שהציעו לו אפשרות לברוח בתמורה לשחרור בני ערובה, נדחה על ידי סינוואר. הוא קיווה שהסכסוך יוביל להסלמה אזורית שתגרור מעורבות של איראן ושל חיזבאללה בלבנון, מה שיצית מלחמה כוללת מול ישראל.
במהלך התקופה, ישראל המשיכה להרוס מנהרות ומתחמים אסטרטגיים של חמאס, והביאה לכך שסינוואר נאלץ להיחשף יותר ויותר מעל פני הקרקע. ההחלטה לבצע תקיפות ממוקדות על תשתיות המנהרות והמתקנים של חמאס, הובילה לכך שסינוואר העביר יותר זמן באזור תל אל-סולטאן ברפיח שבדרום עזה, שם בוצע לבסוף החיסול.
ב-16 באוקטובר, הכוחות הישראליים נתקלו בשלושה לוחמי חמאס שניסו להסתתר בבניין הרוס ברפיח. במהלך הקרב, אחד מהלוחמים נמלט למבנה, שם נשלח רחפן ישראלי כדי לעקוב אחריו. בצילומי הרחפן נצפה גבר היושב בכיסא וזורק גוש עץ לעבר הרחפן. טנק ישראלי ירה לעבר המבנה והרס אותו. כאשר שבו החיילים לזירה בבוקר שלמחרת, הם מצאו גבר חצי קבור בהריסות, לובש בגדים אזרחיים עם וסט קרבי. לאחר זיהוי, התברר כי מדובר בסינוואר.
מותו של סינוואר היווה מכה קשה לארגון חמאס. ישראל ראתה בסינוואר דמות מפתח בעיצוב מדיניות הלחימה של חמאס, והחיסול שלו הגיע לאחר חודשים של מבצעים מודיעיניים וצבאיים נרחבים שכללו גם חיסול של מקורביו, כולל רוחי מושתהא, שהיה שותפו המרכזי בפעילות חמאס מאז הקמתו.
ישראל, שנעזרה גם בכוחות מודיעין אמריקאיים, הצליחה להביא לכך שסינוואר נאלץ לנטוש את המנהרות ולצאת לשטח הפתוח, שם חוסל באירוע ששילב מיומנויות קרביות ומזל. החיסול של סינוואר סייע לישראל להתקדם במבצע הצבאי שלה בעזה ולהחליש את חמאס באופן משמעותי, תוך כדי המשך מאבק מול הארגון ומול בני בריתו במזרח התיכון.
