בשבועות שחלפו מאז מתקפת הטילים הבליסטיים של איראן על ישראל – ובהמתנה לתגובה ישראלית – כלי התקשורת הממשלתיים באיראן פרסמו ללא הרף תוכן המשבח את עוצמת הצבא האיראני. הטלוויזיה הממלכתית שידרה צילומים של טילים החוצים את שמי הערים הישראליות, בעוד עיתונים קיצוניים הזהירו מפני "תרחיש יום הדין" אם ישראל תתקוף בחזרה.
למרות המאמצים הרשמיים להציג עוצמה, המשבר העמוק באיראן ניכר: ישראל מחסלת את בעלי בריתה של טהרן באזור, מה שהופך את איראן לפגיעה יותר למתקפות. בעוד ארצות הברית מנסה לצמצם את היקף התגובה הישראלית, המתקפות עלולות לערער את הכלכלה השברירית של איראן, לעורר מחלוקות בקרב מתנגדי השלטון ולהכשיל את התקוות שהנשיא החדש, התומך ברפורמות, יוביל לתקופת שיתוף פעולה עם המערב.
"עשינו מאמצים עצומים בימים האחרונים למנוע מלחמה כוללת באזורנו", אמר שר החוץ האיראני עבאס ערקצ'י במהלך ביקורו בבגדד בשבוע שעבר, כחלק ממסע דיפלומטי נרחב ברחבי המזרח התיכון לחיזוק התמיכה באיראן לקראת התקיפות. "אנחנו לא מפחדים ממלחמה, אנחנו מוכנים למלחמה, אך באותה נשימה אנחנו לא רוצים מלחמה", אמר לכתבים במסיבת עיתונאים עם מקבילו העיראקי.
מנהיגי איראן רואים את ישראל כמי שמגבירה את היקף פעולותיה באזור ומתעלמת מבקשות ממשל ביידן לרסן את ההפצצות ולהגן על אזרחים במקומות כמו עזה וביירות. בחודשים האחרונים חיסלו כוחות הביטחון הישראלים את מנהיגי חיזבאללה וחמאס, פלשו לדרום לבנון ושלחו כוחות נוספים לרצועת עזה, שם הטילו מצור על מחנה הפליטים ג'באליה בצפון. "הם הגיעו למסקנה שישראל רוצה לחסל את כל האיומים שלה", אמר ולי נאסר, מומחה למזרח התיכון ופרופסור בכיר בבית הספר ללימודים בינלאומיים באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. "וזה כולל את חמאס, חיזבאללה ואיראן".
איראן תקפה את ישראל ב-1 באוקטובר בתגובה לחיסול מנהיג חמאס איסמעיל הנייה בטהראן ביולי ולחיסולו של מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה בביירות בחודש שעבר. התקיפה על נסראללה הרגה גם את הגנרל עבאס נילפורושאן ממשמרות המהפכה של איראן. איראן שיגרה כ-180 טילים בליסטיים לעבר ישראל, ולפחות שני תריסרים מהם פרצו את מערכות ההגנה האווירית של ישראל, כך עולה מניתוח של ה"וושינגטון פוסט". זו הייתה הפעם השנייה שאיראן תוקפת את ישראל ישירות, לאחר ששיגרה מאות טילים ומל"טים באפריל. התקיפה ההיא הייתה בתגובה לתקיפה ישראלית שהרגה שני מפקדים איראנים בכירים בקונסוליה האיראנית בדמשק.
ישראל לא מסרה כיצד או מתי תגיב למתקפה האחרונה. אך ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אמר לארצות הברית בתחילת החודש כי יימנע מתקיפת מתקני הגרעין ומתקני הנפט האיראניים, כך מסרו גורמים רשמיים. בשבת, ישראל מסרה כי מל"ט ששוגר מלבנון "ניסה לפגוע" במעון הפרטי של נתניהו בקיסריה, אם כי לא נגרם נזק והוא ואשתו לא שהו במקום. נתניהו, בהודעה לתקשורת, כינה את האירוע "ניסיון של חיזבאללה, שליחתה של איראן, להתנקש בי ובאשתי", וכינה זאת "טעות חמורה".
נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, אמר ביום שישי כי הוא יודע מתי וכיצד תתקוף ישראל, אך סירב לפרט כששוחח עם עיתונאים במהלך ביקורו בגרמניה. הוא אמר כי חיסולו של ראש חמאס יחיא סינוואר בעזה ביום רביעי היה הזדמנות "לטפל בישראל ובאיראן בצורה שתסיים את העימות לזמן מה… שתעצור את ההסלמה". עם זאת, מתקפה אווירית על יעדים באיראן עלולה לפגוע בתשתיות חיוניות ולהחמיר עוד יותר את הכלכלה המקרטעת של המדינה. כבר עתה יש תורים ארוכים בתחנות הדלק בבירה. תושבים מסוימים מדווחים כי הם אוגרים מזון, ועשרות טיסות פנים בוטלו לקראת המתקפה.
"זהו גל של משברים כמו כל הגלים הקודמים. אנשים רבים כמוני כבר קהו בשל שנים רבות של משברים ולכן לא נבהלים יותר", אמר מסעוד, בן 42 ובעל עסק קטן מרשת, שבצפון איראן. כמו שאר המרואיינים האיראנים, הוא דיבר בתנאי שיוזכר בשמו הפרטי בלבד, מחשש לנקמה מצד השלטונות. אך בניגוד לעבר, כאשר המתחים האזרחיים והכלכליים גברו, הפעם הוא חושש מהשפעות כלכליות חמורות יותר. הוא חושש שהמשטר האיראני יהיה מטרה ישירה של ישראל, מה שיאיים על האנשים שתלויים בממשלה לפרנסתם.
עשרות שנים של סנקציות אמריקניות, שחיתות וניהול כושל פגעו בכלכלת איראן, התלויה בעיקר בייצוא נפט. עבור האיראנים, אבטלה, אינפלציה גבוהה ומטבע חלש גרמו לשחיקה ברמת החיים.
גם אם ישראל תימנע מתקיפה של מתקני ייצור הנפט, היא עשויה לתקוף את בתי הזיקוק של איראן, אומרים מומחים. "וזה יהיה מהלך שיכול לפגוע במצב הפנימי באיראן", אמר קולבי קונלי, מנהל תוכנית הכלכלה והאנרגיה במכון המזרח התיכון. "התקיפה אולי תגרום למחסור בדלק, כיוון שהיא מכוונת לערער את היציבות הפנימית".
בשנים האחרונות, איראן חוותה גלים של מחאות נגד המשטר, כולל מהומות שפרצו ב-2019 לאחר שהרשויות קיצצו באופן חד בסובסידיות לדלק, והעלו את מחירו כמעט בין לילה. ב-2022, מותה של צעירה במעצר משטרתי הצית התקוממות לאומית שנמשכה חודשים. יותר מ-500 בני אדם נהרגו, לפי האו"ם, ואלפים נוספים נעצרו.
