בחודשים שקדמו לתקיפתו, העבירה משטרת לונדון את העיתונאי פוריה זרעטי מדירת מסתור אחת לאחרת, סיפקה לו דרך סודית להזעיק כוחות הצלה, והתקינה מכשירי מעקב וציתות בביתו.
הרשויות הבריטיות הגדילו לעשות כדי להגן על "איראן אינטרנשיונל", ערוץ חדשות לווייני המשדר מלונדון את תוכניתו השבועית של העיתונאי האיראני הגולה. אף ששידוריו נאסרו על ידי הרפובליקה האסלאמית, הערוץ צבר קהל של מיליונים באיראן. המשטרה הקצתה צוות של שוטרים סמויים שיגנו על עובדי הערוץ; עצרה חשוד שנתפס מתצפת על הכניסות לתחנה; הציבה רכבים ממוגנים מחוץ למטה הערוץ, ואף שכנעה את הרשת לעבור לוושינגטון באופן זמני.
כל הצעדים הללו לא הצליחו להגן על זרעטי מפני המזימה שנרקמה, על פי החשד, על ידי איראן. ב־29 במרץ השנה, נדקר העיתונאי ארבע פעמים והושלך מדמם על המדרכה מחוץ לביתו בפרבר הלונדוני וימבלדון. לפי החוקרים הבריטיים, תוקפיו לא הגיעו מאיראן ולא היו קשורים לשירותי הביטחון שלה.
לדברי גורמים רשמיים, המתנקשים היו פושעים ממזרח אירופה שנשכרו על ידי איראן, ולכן הצליחו לעבור את בדיקות הביטחון בנמל התעופה הית'רו. הם עקבו אחרי זרעטי במשך כמה ימים, ועלו על טיסה אל מחוץ לממלכה שעות ספורות לאחר שביצעו את זממם – פצעו את זרעטי ולא רצחו אותו. החוקרים מעריכים כי ייתכן שהדבר היה מכוון, כדי לשגר אזהרה, מבלי לשאת בהשלכות של התנקשות באזרח בריטי.
הסתמכותה של איראן על פושעים ולא על סוכנים חשאיים, מצביעה על התפתחות מדאיגה בטקטיקות שלה. ארצות הברית ומדינות המערב רואות בה את אחת המבצעות הנחושות והמסוכנות ביותר של "דיכוי חוצה גבולות" – שימוש באלימות ואיומים מצד ממשלות מחוץ לשטחן הריבוני, כדי להשתיק אנשים הנחשבים לבוגדים במשטר.
גורמי ביטחון בכירים אמרו שהשימוש שעושות ממשלות מסוימות בארגוני פשע מקשה להגן על מי שמצאו מקלט בארצות הברית, באירופה ובמקומות אחרים. שירותי הביטחון, שעד לאחרונה התמקדו במעקב אחר סוכנים מסוכנות הריגול הרוסית GRU או ממשמרות המהפכה של איראן, נאלצים כעת להתמודד עם מזימות המוטלות על רשתות פשע שנטמעו בחברה המערבית.
המתנקשים עקבו אחרי זרעטי במשך כמה ימים, ועלו על טיסה אל מחוץ לבריטניה שעות ספורות לאחר שפצעו את העיתונאי ולא רצחו אותו. החוקרים מעריכים כי הדבר היה מכוון כדי לשגר אזהרה, מבלי לשאת בהשלכות
בשנים האחרונות העבירה איראן פעולות חיסול וחטיפה לאנשי כנופיות אופנוענים דוגמת "מלאכי הגיהינום" (Hells Angels) הידועה לשמצה; לרשת המאפיה הרוסית הידועה בשם "גנבים בחוק", המפיצה הרואין באמצעות סוחר סמים איראני העומד בראשה; ולארגוני פשע אלימים, מסקנדינביה ועד דרום אמריקה.
שדה קרב חסר גבולות
התחקיר שאנו מפרסמים כאן חושף פרטים חדשים על האופן שבו טיפחה איראן את קשריה עם רשתות פשע האחראיות לפעולות אלימות שאורגנו בסתר על ידה. הוא מבוסס על ראיונות עם גורמים בכירים מיותר מתריסר מדינות, מאות עמודים של רישומים פליליים מבתי משפט בארה״ב ובאירופה, ומסמכים נוספים שהתקבלו מגופי הביון והביטחון.
איראן רקמה עם המתנקשים הללו מזימות נגד שורה של אישים ובהם קצין איראני לשעבר שחי בזהות בדויה במרילנד, עיתונאי איראני־אמריקני גולה בברוקלין, פעילת זכויות נשים בשווייץ, פעילי להט"ב בגרמניה, לפחות חמישה עיתונאים ב"איראן אינטרנשיונל", ומתנגדי משטר ומבקרים של איראן בשש מדינות אחרות לפחות, כך על פי ראיונות ורישומים.
מדינות אחרות החלו גם הן לאמץ את השיטה. שירותי הביטחון של הודו השתמשו בארגוני פשע כדי להתנקש בפעיל סיקי בקנדה ולפגוע באחר בניו־יורק, כך לפי גורמים בשתי המדינות. רוסיה, שהסתמכה בעבר על סוכניה לביצוע פעולות חיסול, פנתה בשנה שעברה לגורמים במאפיה המקומית בספרד כדי להתנקש בטייס מסוק צבאי שערק לאוקראינה, ולאחר מכן בנה לעצמו חיים חדשים באזור הים התיכון.
לדברי גורמים רשמיים, השימוש האיראני בשלוחות פליליות נבע בחלקו מתשומת הלב המרובה שעוררו פעולות סוכניה מצד ממשלות המערב.
המתקפה על זרעטי הצליחה לחמוק מההגנות שהציבה בריטניה נגד הסוכנים האיראנים. "אלה לא החשודים הרגילים", אמר מאט ג'וקס, ניצב־משנה לפעולות מיוחדות במשטרת לונדון, והאחראי למאבק בטרור בממלכה המאוחדת. הוא הודה שהתוקפים טרם נלכדו, גם יותר מחמישה חודשים אחרי הדקירה, אף שזוהו והרשויות עקבו אחריהם בדרכם חזרה למדינות במזרח אירופה. גורמים רשמיים אמרו שהחשודים שוהים במזרח אירופה, וכי שירותי ביטחון נוספים משתפים פעולה עם הרשויות הבריטיות, אך סירבו להסביר מדוע הם לא נעצרו עד כה.
"מדובר במדינה עוינת ששדה הקרב שלה חסר גבולות", אמר ג'וקס. "היא מגדירה אנשים בלונדון כמטרות לגיטימיות באותה מידה כאילו היו באיראן". משטרת לונדון, יחד עם MI5, שירות המודיעין הפנימי בבריטניה, ניטרו בשנתיים האחרונות יותר מ־16 מזימות מצד הרפובליקה האסלאמית – כך לפי גורמי ביטחון ומודיעין בריטיים, שרבים מהם דיברו בעילום שם בשל רגישות הנושא והתמשכות החקירות.
ארצות הברית התמודדה עם גל דומים של איומים, כולל כמה שתוארו בכתבי אישום פליליים, הקושרים בין כנופיות אופנוענים בקנדה וגורמים במאפיה המזרח־אירופית ובין תוכניות התנקשות מוזמנות מאיראן.
מת'יו אולסן, ראש מחלקת הביטחון הלאומי במשרד המשפטים האמריקני, אמר ש"איראן היא בראש הרשימה" של מדינות שמבקשות, שנה אחר שנה, לרצוח או לחטוף מתנגדי משטר מחוץ לגבולותיהן. מדינות אחרות, במיוחד סין, שואפות גם הן להרתיע או לדכא קהילות גולים, אמר אולסן, אך איראן מתמקדת באופן עקבי "בפעולות בקצה הקיצוני של הדיכוי חוצה הגבולות, כפי שמעידות מזימותיה הקטלניות".
איראן דחתה את ההאשמות הללו כדיסאינפורמציה מערבית. "הרפובליקה האסלאמית של איראן אינה נושאת בכוונה או בתוכניות לבצע פעולות חיסול או חטיפה, לא במערב ולא בשום מדינה אחרת", נאמר בהצהרה שפרסמה המשלחת האיראנית לאו"ם. "הבדיות הללו הן המצאות של המשטר הציוני, ארגון הטרור האלבני מוג'אהדין ח'לק ושירותי הביון המערביים – כולל אלו של ארצות הברית – כדי להסיט את תשומת הלב מהזוועות שמבצע המשטר הישראלי".
הפעולות האיראניות ברחבי העולם גברו בשנים האחרונות על רקע הזעזועים הפוליטיים במדינה, בעקבות הפגנות המוניות במחאה על המצב הכלכלי ויחס המשטר לנשים. לדברי משקיפים וגורמים רשמיים במערב, שירותי הביטחון בטהרן ממקדים את מאמציהם באנשים החיים מחוץ למדינה ומואשמים על ידם בליבוי הפילוגים הפנימיים. כמו כן, על רקע החשש שהסכסוך בעזה יהפוך למלחמה אזורית, טהרן קושרה למזימות נגד בכירים אמריקנים וישראלים, וכן נגד חברים בקהילות היהודיות בצרפת ובגרמניה.
משרד המשפטים של ארה"ב הגיש בחודש אוגוסט כתב אישום נגד אזרח פקיסטני המקושר לאיראן. הוא הואשם בניסיון לשכור מתנקש למשימת חיסול של דמויות פוליטיות בארצות הברית, כולל הנשיא לשעבר דונלד טראמפ. הייתה זו האחרונה בסדרת מזימות נגד חברי ממשלו, כולל מזכיר המדינה לשעבר מייק פומפאו והיועץ לביטחון לאומי לשעבר ג'ון בולטון, בתגובה על חיסולו ב־2020 של מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה קאסם סולימאני, במתקפה אמריקנית בעיראק.
קצב המבצעים שמתכננת איראן חסר תקדים, אמרו גורמי ביטחון. נתונים שפרסם מכון וושינגטון באוגוסט מצביעים על 88 מבצעי חיסול, חטיפה ופעולות אלימות אחרות הקשורות לאיראן בחמש השנים האחרונות – יותר ממספר המבצעים שתוכננו בארבעים השנים מאז המהפכה האסלאמית ב־1979. ב־14 מקרים לפחות, השתתפו ארגוני פשיעה. "יש הסלמה משמעותית בתוכניות חיסול מצד המשטר שהשתמש בטקטיקה הזו מהרגע הראשון", אמר מת'יו לוויט, מומחה לטרור במכון וושינגטון.
עד כה התוצאות היו מעורבות. על כל מזימה שהצליחה היו אחרות שנכשלו, לעיתים בשל טעויות שעשו שכירי החרב. למרות חסרונות השיטה, נראה שאיראן מעדיפה אותה בשל יתרונותיה המפצים על כך, ובהם הקושי לייחס את המתקפות לטהרן, שפע של שכירי חרב תמורת סכומים צנועים יחסית, ועלות זניחה במקרה של כישלון. במקום לסכן את סוכניה של איראן, אמר אנליסט מודיעין אמריקני, "שני אנשים שהם בקושי מכירים ישבו 20 שנה בכלא".
"אנחנו יודעים איפה אתם גרים"
זרעטי, בן 36, התמודד עם איומים מאז החל לשדר את תוכניתו ב־2022 ב"איראן אינטרנשיונל" – זירת חדשות מקוונת, במימון סעודי, שעוקפת את הצנזורה האיראנית ומעבירה חדשות ופרשנויות למיליוני צופים.
בנובמבר 2022 הותקפה אשתו של זרעטי על ידי שני אופנוענים מחוץ למועדון כושר בלונדון. "אנחנו יודעים איפה אתם גרים", אמר אחד מהם, על פי זרעטי. "נהרוג את בעלך". העיתונאי הגולה אף היה אחד מחמישה עיתונאים איראנים שתמונותיהם הופיעו על כרזות "מבוקש", שנתלו ברחובות באיראן והופצו ברשתות חברתיות הקשורות למשטר.
הדקירה התרחשה דווקא לאחר תקופה שבה האיומים ששוגרו כלפי "איראן אינטרנשיונל" דעכו. הערוץ חזר ממקומו הזמני בוושינגטון לאולפנים חדשים בלונדון, המוקפים בחומות עבות, עמדות שמירה ומצלמות אבטחה. אחרי תקופה ארוכה בדירות מסתור, שב זרעטי לביתו, דירה בבניין של ארבע קומות השוכן קרוב למתחם הטניס המפורסם של וימבלדון.
איראן מעדיפה את השימוש בקבלני משנה בשל הקושי לייחס את המתקפות לטהרן, שפע של שכירי חרב תמורת סכומים צנועים יחסית, ועלות זניחה במקרה כישלון
התוקפים ניצלו כנראה ליקויים במערך האבטחה: כתובת ביתו של זרעטי הייתה זמינה ברשומות נדל"ן מקוונות, ולוח השידורים שלו – תוכנית שבועית המשודרת בערבי שישי – רמז על דפוס נסיעה צפוי. בסביבות השעה שלוש אחר הצהריים, כשזרעטי צעד לעבר רכבו בדרכו לעבודה, התקרב אליו גבר מרושל וביקש ממנו כסף. ואז הופיע אדם נוסף, משביל מוסתר בשיחים, ותפס את זרועותיו של זרעטי, והגבר הראשון, בחיוך רחב, דקר אותו כמה פעמים ברגלו. לאחר מכן נמלטו השניים מהמקום באמצעות שותף שהמתין להם ברכב מילוט. הבחירה לא לדקור אותו בליבו או באיבר חיוני אחר, הובילה את המשטרה להאמין שהמתקפה נועדה לשמש כאזהרה.
תחילה חשב זרעטי כי נשדד, אך כשמצא את הטלפון שלו כדי להזעיק עזרה הבין שהתוקפים לא לקחו ממנו דבר. "אז התחוור לי שהתקיפה הייתה קשורה לעבודה שלי", אמר. אם הדקירה נועדה להשתיק אותו ולזרוע פחד בקרב מבקרי המשטר במערב, היא הצליחה באופן חלקי בלבד. לאחר שהות קצרה בבית החולים, זרעטי שב לשדר. "רציתי להעביר מסר – במאה ה־21 אי אפשר לעצור את זרימת המידע", אמר.
עיתונאים, מתנגדים ומבקרי משטר אחרים הודו שהאירוע הסעיר אותם עמוקות. "הזדעזעתי מאוד״, אמר עלי רזה נאדר, אנליסט עצמאי המתמחה באיראן ומתגורר בוושינגטון. ״כל מי שפועל נגד המשטר או מדבר בפומבי נגד המשטר, חש מותקף".
הרשויות הבריטיות לא הטילו אחריות פומבית על איראן. גורמי ביטחון אמרו שאין להם הסבר חלופי, אך הם עדיין אוספים ראיות. בכירים באיראן הכחישו מעורבות בדקירה. "אנו מכחישים כל קשר לסיפור הזה", צייץ למחרת המתקפה שגריר הרפובליקה בממלכה המאוחדת.
מלאכי הגיהינום
איראן, לדברי גורמים רשמיים, העבירה פעולות חיסול וחטיפה לידי חמישה ארגוני פשע לפחות. מי שעומד במרכז רשת החיסולים הזו הוא נאג'י שריפי זינדשטי, ברון סמים איראני על פי החשד, העוסק בסחר בהרואין.
זינדשטי, לפי כתבי אישום בארה״ב, ניהל משא ומתן עם שניים מחברי ״מלאכי הגיהינום״ בקנדה, על חוזה לרצח עריק איראני ואשתו שגרו במרילנד בזהויות בדויות. במסרונים מוצפנים דנו השניים בדרישת הלקוח לרצח שיבוצע באכזריות מהדהדת. אחד הבטיח שירוקן "לפחות חצי מחסנית לראש של האיש הזה", כך לפי כתב האישום, והוסיף: "אנחנו צריכים למחוק לו את הראש מהגוף". שמו של העריק לא פורסם, אך גורמים אמריקנים אמרו שהוא היה קצין במשמרות המהפכה האיראניים – אגף רב־עוצמה של הצבא האיראני שהוקם לאחר מהפכת 1979 – והפך למודיע עבור ה־CIA.
השותפות הבלתי צפויה בין תיאוקרטיה אסלאמית לכנופיית אופנוענים ידועה לשמצה, נבעה בחלקה מכמות המשאבים הגדולה שמקצים שירותי הביטחון האמריקניים בניסיון למנוע מסוכנים איראניים להתפרס במדינה. ל"מלאכי הגיהינום" סניפים בכל רחבי ארצות הברית, ואחיזה חזקה בסחר בסמים בפרובינציות הקנדיות, אומרים גורמים רשמיים, והתקיימו קשרים קודמים בינם ובין איראן. בהזדמנות אחרת התבקש ראמין יקטפארסט, חבר גרמני בכנופייה שברח לטהרן כדי להימלט מהאשמות רצח, לארגן פיגוע תופת בבית כנסת בעיר אסן. שותפו לפשע סירב לבצע את הפיגוע, אך ירה לעבר חלונות בית הכנסת.
החשוד המרכזי בתוכנית ההתנקשות במרילנד הוא דמיון ריאן, חבר הארגון, שלו שורת הרשעות בקנדה על פשעים הכוללים סחר בסמים, תקיפה, שוד ופלישה לבתים. ריאן, בן 43, גייס חבר צעיר יותר ב"מלאכי הגיהינום", אדם ר' פירסון, בן 29, שנמלט ממעצר באשמת רצח בקנדה, ושהה במסתור במיניאפוליס. עורכי דינם של השניים סירבו להגיב.
עד מרץ 2021 סיכמו השניים עם זינדשטי על המחיר, וקיבלו ממנו תמונות, מפות ותשלום ראשוני בסך 20 אלף דולר לכיסוי הוצאות הנסיעה. ואז, כשהתוכנית הגיעה לשלב הסופי, היא נתקעה כשפירסון לא הגיע למרילנד. באותו חודש הגיעו שירותי הביטחון באירופה לפריצת דרך שטלטלה את רשתות הפשע ברחבי העולם.
זינדשטי ושני חברי הכנופיה התכתבו באמצעות שירות הודעות מוצפן בשם "סקיי אי־סי־סי". השירות, שהושק על ידי חברה בוונקובר ב־2008, תפס תאוצה בקרב ארגוני פשע מכיוון שהוא אִפשר הדממה של המצלמות, המיקרופונים ומכשירי הג'י־פי־אס, ואף הוסיף "מתג חיסול" למחיקת נתונים מפלילים. כך הפכו טלפונים סלולריים רגילים למכשירים בלתי ניתנים לפריצה לכאורה.
עם זאת, בתחילת 2021 מצאו שירותי הביטחון בבלגיה ובהולנד דרך לחדור את אבטחת הרשת. ב־9 במרץ פשטה משטרת בלגיה על מאות יעדים, עצרה עשרות חשודים בסחר בסמים ותפסה 17 טונות של קוקאין. בין העצורים בבלגיה ובהולנד היו חברי מלאכי הגיהינום. לדברי גורמים אמריקנים, תוכנית ההתנקשות במרילנד התגלתה כשחוקרים עברו על המידע שנמצא במערכת המוצפנת. פירסון נעצר על ידי ה־FBI והוסגר לקנדה. בפברואר 2022 נעצר ריאן בעקבות פשיטה על ביתו באוטווה, שם נמצאו מחסן נשק, אפוד מגן וכ־95 אלף דולר במזומן.
אסקובר האיראני
זינדשטי הפך לדמות מפתח במבצעי החוץ של איראן. עם גובה של יותר מ־1.80 מטרים ומשקל של 120 קילוגרם, הוא תואר על ידי גורם במודיעין אמריקני כ"סוחר סמים בסגנון פבלו אסקובר". זינדשטי, בשנות החמישים לחייו, זכה בתוארו זה לאחר ששרד במלחמת סמים עקובה מדם שפרצה בעקבות אחת מהחרמות הסמים הגדולות ביותר בהיסטוריה של אירופה. הייתה מעורבת בה ספינת מטען בשם "נור וואן", שהגיעה לנמל ביוון ביוני 2014, כשעל סיפונה יותר משתי טונות של הרואין.
זינדשטי, שהואשם בהלשנה לרשויות על תכולת הספינה כדי לפגוע ביריבים, ניצל מכמה ניסיונות חיסול. עם זאת, בתו ואחיינו נהרגו באותה שנה באיסטנבול, כשמתנקשים ירו על רכבם מתוך מחשבה שזינדשטי נמצא בו, כך לפי רישומי בתי המשפט הטורקיים. בעקבות אירועים אלה החל מסע נקמה אכזרי, שבו נרצחו יותר מתריסר אנשים שהיו קשורים לעסקת הסמים של נור וואן. לאחד ממקרי הרצח היו מאפיינים דומים לתוכנית התנקשות שביצעו חברי מלאכי הגיהינום מאוחר יותר, תוכנית שעל פי החשד נוהלה בידי זינדשטי מטעם משרד המודיעין האיראני.
במאי 2016, סוחר סמים טורקי בשם ג'טין קוץ' נורה למוות בדובאי על ידי שני מתנקשים שהגיעו מקנדה, בעלי קשרים לרשתות מקומיות של סחר בסמים. לאחר שחזרו לוונקובר, הפכו המתנקשים עצמם ליעדים לחיסול. גופתו של אחד מהם נמצאה בשדה אוכמניות מחוררת מכדורים, וגופתו של השני התגלתה ברכב שרוף, כך לדברי גורמים קנדיים. בהצהרות שנמסרו לחוקרים בטורקיה הודה זינדשטי כי היו לו מניעים להרוג את קוץ', ואמר ש"הוא שלח לי הודעות מאיימות כעשרה ימים לפני רצח בתי". עם זאת, הוא טען ש"אין לו קשר לרצח", ודחה את ההאשמות כ"קונספירציה".
ככל שמסע הרצח נמשך, רשימת המטרות התארכה וכללה מתנגדים ועיתונאים שסומנו על ידי טהרן כבלתי נאמנים. ב־2017 נרצח באיסטנבול סעיד קרימיאן, מייסד רשת הטלוויזיה בשפה הפרסיתGEM TV. אחד החשודים ברצח היה נהג משפחתו של זינדשטי, כך לפי רישומי בתי המשפט הטורקיים. ב־2019 נרצח באיסטנבול מסעוד מולאוי, מתנגד משטר שניהל בערוץ הטלגרם הפופולרי שלו קמפיין נגד השחיתות באיראן. התוקף, כך על פי מקורות טורקיים, הסתתר לאחר מכן באחת מדירותיו של זינדשטי. ב־2020, במהלך ביקור בטורקיה, נחטף חביב שעב, פעיל פוליטי שחי בשוודיה. הוא הוברח על ידי אנשי זינדשטי לאיראן, שם עונה והוצא להורג בשנת 2023, כך לפי גורמי ביטחון בארה״ב, במערב ובטורקיה.
נראה שהיעילות האכזרית של זינדשטי החייתה מחדש את התלהבותה של איראן משיתוף פעולה עם רשתות פשע, לאחר שניסיונות קודמים כשלו. ניסיון חיסול של שגריר סעודיה בארצות הברית ב־2011 כשל, לאחר שאיראן גייסה למשימה איש מכירות חסר כישורים מטקסס, בן דוד של פקיד בטהרן.
ייתכן שהובלת המבצעים הללו היא שסללה את דרכו של זינדשטי בחזרה לאיראן לפני כמה שנים, לאחר שמעצרים ובעיות משפטיות אחרות הובילו אותו לנטוש את איסטנבול. המקלט שככל הנראה סופק לו ולראמין יקטפארסט באיראן, מראה כי הקיצוניים הדתיים במדינה מוכנים להכיל פושעים, אם אלה נלחמים באויביהם. יקטפארסט, שפרסם באינסטגרם תמונות של חייו הטובים, נרצח השנה באיראן בידי תוקפים שזהותם אינה ידועה.
שירותי הביטחון האיראניים הפנו משאבים נוספים לתמיכה במבצעים מסוג זה. כוח קודס, יחידה צבאית מובחרת של משמרות המהפכה האיראניים, הקים יחידה מיוחדת, מחלקה 840, המוקדשת למבצעי חיסול מחוץ לאיראן, כך לדברי גורמים אמריקניים ומערביים.
עוד טענו המקורות כי זינדשטי היה קשור לשירות הביטחון הפנימי העיקרי של איראן, שגם לו יחידת חיסול משלו. מתנגדי משטר איראניים נחשבים יריבים "פנימיים" גם כשהם מתגוררים במדינות ריבוניות אחרות. משרד האוצר האמריקני ומקבילו הבריטי הטילו עיצומים כלכליים על זינדשטי מוקדם יותר השנה, מכיוון שביצע לדבריהם "חיסולים וחטיפות בהוראת משרד המודיעין האיראני בכמה יבשות".
במקביל לניצול הקשרים הבינלאומיים של זינדשטי, הרחיבה איראן את רשתותיה.
ביולי 2022 הופיע אדם חמוש סמוך לביתה של העיתונאית האיראנית־אמריקנית מסיח עלינז'אד בברוקלין. התוקף, ח'אלד מהדייב, שהיה חבר בארגון הפשע "גנבים בחוק", נעצר במקום בגין עבירת תנועה. לפי כתב האישום, המשטרה מצאה ברכבו רובה קלצ'ניקוב, 66 כדורים ומסכת סקי. כתבי אישום הוגשו גם נגד שני חברים נוספים בארגון, החשודים בכך שנתנו למהדייב את ההוראות. אחד מהם התגורר באיראן אך נתפס באוזבקיסטן והוסגר לארצות הברית ב־2023. השני הוסגר גם הוא לאחר שנעצר השנה בצ'כיה.
ניסיון ההתנקשות הזה היה לפחות המקרה השלישי שבו ניסו לפגוע בעלינז'אד, תומכת בולטת בזכויות נשים באיראן. באחד המקרים תוכנן לחטוף אותה, להימלט מניו־יורק בסירה ולהעלות אותה על טיסה מוונצואלה לאיראן. פרטים אלה נחשפו על ידי משרד האוצר האמריקני לאחר שהוטלו עיצומים על גורמים ביטחוניים באיראן.
עלינז'אד, ששהתה בדירות מסתור רבות, אמרה כי היא חוששת מאוד לביטחונה בעקבות השימוש האיראני בפושעים. "יש הרבה אנשים במזרח אירופה ובמקומות אחרים, קל להם מאוד לקבל ויזה ולהגיע לכאן לבצע את המשימה", אמרה.
מלונדון לירושלים
איראן השתמשה בתבנית הזו שוב ושוב נגד "איראן אינטרנשיונל", תחנת הלוויין שעיתונאיה היו מטרות לחמש ניסיונות חיסול לפחות. התחנה, שנוסדה ב־2017, הקימה אולפנים מרהיבים בפארק עסקים בלונדון ושכרה מאות עובדים, כולל שדרנים בולטים מערוץ ה־BBC בפרסית ומפלטפורמות אחרות. התחנה הוציאה כסף רב על מתקנים ומשכורות, למרות הכנסות פרסום זניחות, ודיווחה על הפסדים של 569 מיליון דולר בין 2017 ל־2022. מנהלי התחנה סירבו לספק פרטים על מקורות המימון, למעט הכרה בכך שחלק ניכר מהכסף מגיע מערב הסעודית – אחת מיריבותיה העיקריות של איראן.
מספר הצופים זינק בעקבות סיקור מסביב לשעון של מחאות פנימיות באיראן. במהלך ההתקוממות ב־2022 בעקבות מותה של מהסא אמיני, שהוכתה על ידי שוטרים בשל הפרה לכאורה של קוד הלבוש הדתי, סיקרה התחנה בהרחבה את הדיכוי הפנימי האלים, והציגה סרטונים של פעילים ואזרחים המתעדים מכות והתעללויות אחרות מצד המשטרה.
כשהמחאות התגברו שיגר מפקד משמרות המהפכה, חוסיין סלאמי, איום מרומז לתחנה. "אנחנו מזהירים את מנהלי מערכות החדשות האלה, המפיצים שקרים בניסיון ליצור כאוס בתוך המדינה, להפסיק עם התנהגות זו", אמר. "ניסיתם אותנו בעבר. היזהרו, כי אנחנו עוד נגיע אליכם". חודש לאחר מכן, בנובמבר 2022, הוציאה התחנה הודעה לעיתונות שלפיה קיבלה איומים נגד שניים ממנהליה הבכירים. בהמשך כוונו האיומים כלפי שדרנים כמו פרדד פרהזד וסימה סאבת.
בפברואר 2023 נעצר בלונדון אדם הקשור ל"גנבים בחוק". האיש, שהגיע בטיסה מווינה, הלך היישר למטה "איראן אינטרנשיונל", והחל לצלם את סידורי האבטחה סביב הבניין. באותו חודש העבירה התחנה את הפקותיה לאולפן בוושינגטון, שנחשב בטוח יותר בשל המרחק מטהרן ויכולותיהן של סוכנויות המודיעין האמריקניות. החשוד, מגומד חוסיין דובטייב, יליד צ׳צ׳ניה בן 31, הורשע בדצמבר בביצוע מעקב לצורך פעולת טרור, ונגזרו עליו שלוש וחצי שנות מאסר. שלושה חודשים לאחר מכן הגיעו ללונדון באותו אופן החשודים במתקפה על זרעטי – בטיסות ממדינות אירופיות המאפשרות כניסה קלה לבריטניה.
תוכניתו השבועית של זרעטי, הרואה בעצמו פרשן בעל נטיות פוליטיות ולא עיתונאי ניטרלי, עלולה הייתה להפוך אותו למטרה בעדיפות גבוהה. כמה שבועות לפני הדקירה הוא ראיין את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שניצל את ההזדמנות לגנות את משמרות המהפכה כארגון טרור. בתגובה הגדירה סוכנות הידיעות האיראנית "פארס" את "איראן אינטרנשיונל" כערוץ "טרוריסטי", שהציע "במה לראש הממשלה, רוצח הילדים בעזה".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
למרות המאמצים להגן על זרעטי, המתקפה חשפה פערי אבטחה. מכשירי מעקב הוסרו מביתו שנה קודם לכן, ואף שלונדון רוויה במצלמות אבטחה משטרתיות, לא הותקנה אחת כזו ברחוב של זרעטי.
אלישיה קיירנס, חברת הפרלמנט הבריטי שעמדה בראש ועדת החוץ בעת האירוע, אמרה שהיא מודאגת מכך שהמשטרה לא עצרה את התוקפים לפני שהספיקו להימלט מהמדינה. "למרבה הצער יהיה גידול במספר המדינות העוינות המחפשות להשתיק את מי שמדברים נגדן", אמרה. "הממלכה המאוחדת לא יכולה להיות מגדלור של חירות ודמוקרטיה, אם איננו יכולים לעצור מדינות עוינות המבצעות פעולות טרור על אדמתנו".
זרעטי המשיך לשדר את תוכניתו, אך חייו השתנו. לאחר שהות נוספת בבתים מוגנים, עזב את אנגליה יחד עם אשתו. כעת גרים השניים בירושלים, עיר שבה הם מאמינים שיהיו בטוחים יותר, ובה הם גם קרובים יותר למושאי סיקוריהם האזוריים. היום צליעתו כבר אינה בולטת, אך לדבריו הוא נושא צלקות ש"יישארו לכל החיים".
