יממה וחצי מאז התקיפה הישראלית באיראן ונדמה שהסנטימנט הדומיננטי כאן אצלנו דומה מאוד לזה של האיראנים. אנשיו של חמינאי והתקשורת האיראנית שידרו עסקים כרגיל והגחיכו את התקיפה ותוצאותיה ואילו גם כאן אצלנו התייחסו אליה רבים בביטול וביכו את העובדה שישראל לא ניצלה את ההזדמנות הנדירה לתקוף את מתקני הגרעין האיראניים או למצער את שדות הנפט. בין היתר התבטאו כך גם ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, ואף חברת הקואליציה, טלי גוטליב.
אך בהחלט יתכן שתחושת ההחמצה הייתה מוקדמת ובלתי מבוססת. בדקנו מהם המתקנים בהם פגעה ישראל ככל הידוע בשלב הזה ומה המשמעות שלהם עבור איראן ומצאנו שיתכן מאוד שפרויקט הגרעין האיראני דווקא נפגע.
"בלי לתקוף מתקני הגרעין, ישראל עיכבה אפשרות להכין פצצה"
מספר מקורות באיראן, לרבות חבר במשמרות המהפכה, מסרו לניו יורק טיימס כי אחד היעדים שתקף צה"ל בליל שבת הוא מתקן סודי הממוקם דרומית מזרחית לטהראן. בשנת 2011 פרסמה כשהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), בו נכתב כי בסיס פרצ'ין הוא מתקן שנועד לביצוע ניסויים הידרודינמיים, מה שהצביע לדבריהם על פיתוח אפשרי של נשק גרעיני.
שנה לאחר מכן פרסמה סוכנות הידיעות AP הדמיה של המתחם שהודלפה בידי בכיר איראני, ממנה עלה כי האיראנים השתמשו בו לעריכת ניסויים ב"הדק נויטרונים" – רכיב המשמש כמרעום (מנגנון ההפעלה של הפצצה) בפצצות גרעין. מקורות דיפלומטיים העריכו בשעתו כי באתר התבצעו, בין היתר, ניסויים הקריטיים לשלב האחרון בפיתוח נשק גרעיני, לרבות פיצוצים שנועדו לבדוק את "שרשרת הפיצוץ" בנשק הגרעיני. כשסבא"א ביקשה לבקר באתר בעבר – איראן סירבה.
בשנת 2018 נכתב בדו"ח של מכון אולברייט האמריקני למדע וביטחון בינלאומי כי בבסיס קיים מתקן שנועד לפתח את מעטפת חומרי הנפץ שתעטוף את האורניום – מרכיב חיוני לפצצה והוא הוגדר כאחד המוקדים המרכזיים של תוכנית הגרעין. עם זאת, בדיווח של AP מהיום נכתב כי לא ברור איזה ציוד, אם בכלל, היה בחלק שנפגע באתר.
רק עם חתימת הסכם הגרעין בשנת 2015, ולאחר שניקו את הבסיס מראיות מפלילות, העניקו לסבא"א גישה אליו לראשונה. לא ידוע האם איראן המשיכה בניסיונה לייצר את ראש הנפץ הגרעיני באתר גם לאחר מכן, אבל על כל פנים יתכן שהתקיפה שלו סיכלה את היכולת הזו.
בבלוג המודיעין "אינטלי טיימז" נכתבו דברים ברוח דומה: "צילומי הלווין מרמזים שישראל תקפה מתחמים צבאיים במפעל של תעשיות 'שהיד חמת' בחוג'יר ובבסיס פרצ'ין ששימשו בפועל לניסוי בהדק נויטרונים ולאינטגרציה בין ראשי נפץ לטילים במסגרת 'פרוייקט אמד'- תוכנית הגרעין של איראן במסלול הצבאי. המשמעות היא שגם ללא תקיפת מתקני הגרעין, ישראל מעכבת אפשרות לפרוץ לפצצה".
חשוב להזכיר כי במאי האחרון פורסם ב-AP דו"ח סודי של סבא"א, בו דווח כי מאגר האורניום המועשר של איראן הגיע למשקל שיא של 142 ק"ג ומועשר ב-60 אחוזי "טוהר", כאשר לשם ייצור נשק גרעיני מקובל לשאוף להעשרת האורניום לכדי 90 אחוזים, אך בפצצת האטום "ילד קטן", שהוטלה על הירושימה ב-1945, השתמשה ארה"ב באורניום מועשר בריכוז של 80 אחוזי טוהר בלבד.
פגיעה בטילים הבליסטיים מהווה גם פגיעה בפרויקט הגרעין
ארבעה בסיסי ייצור טילים עיקריים הותקפו בידי ישראל – עבדול פת', שאיד קאדירי, פלאח, וחוג'יר – השייכים למשמרות המהפכה, כאשר אך ביולי האחרון דווח ברויטרס כי המתקן בחוג'יר עובר התרחבות מאסיבית.
נקודה נוספת שנפגעה היא מפעל בטהראן המייצר מערבלים פלנטריים, מערבלים תעשיתיים בעזרתם ניתן לייצר מנועי דלק מוצק, סוג המנוע המשמש את מרבית הטילים הבליסטיים של איראן. ב"אינטלי טיימס" נכתב בעניין הטילים הבליסטיים: "מה היה לנו? פגיעה בשרשרת האספקה של תעשיית מנועי הטילים הבליסטיים של איראן משלב התשתית התעשייתית ועד למפעלי הייצור הצבאיים".
כאן המקום לומר כי חלק מהטילים הבליסטיים שמייצרת איראן מסוגלים לשאת ראשי נפץ גרעיניים, כמו למשל ה"קאדר H1", שכבר נורה לישראל מאיראן, כלומר פגיעה בכמה מקומות בשרשרת הייצור של הטילים הבליסטיים משפיעה גם על היכולת לירות נשק גרעיני.
"זה נראה כמו הקדמה לתקיפה נגד התשתיות באיראן ואפילו באתרי הגרעין"
ההתקפות של ישראל השמידו את כל שלוש מערכות ההגנה האווירית הרוסיות S-300, לאחר שאחת נוספת באיספהאן הושמדה עוד באפריל. בנוסף סוללה של דגם פחות מתקדם שמוקמה ליד נמל התעופה "אימאם חומייני" הושמדה גם כן.
תעשיות הנפט והגז, לרבות המפעלים הפטרוכימיים שמעבדים את הנפט הגולמי למוצרים סופיים, מהוות הגורם הכלכלי החשוב ביותר באיראן ולפי הערכות מסוימת הן מהוות עד 70 אחוזים מכלכלתה של המדינה השיעית. מערכת ההגנה שנפגעה הגנה על שלושת שדות הנפט הגדולים במדינה: אהוואז, גשראן ומארון, המתחם הפטרוכימי הגדול באיראן – בנדר אימאם חומייני ובית הזיקוק הגדול באיראן, עבדאן – הממוקמים כולם במחוז ח'וזסתאן.
לאחר שחיל האוויר פעל בנינוחות במרחב האווירי שלה, עתה נותרת איראן חשופה בהרבה למתקפות עתידיות. "זה נראה כמו הקדמה פוטנציאלית לתקיפה הרבה יותר יעילה נגד התשתיות של איראן ואפילו אתרי הגרעין", אמר עלי ועז, מנהל תחום איראן בארגון ICG לניו יורק טיימס הבוקר, "לאיראנים אין את היכולת להחליף את המערכות הללו בזמן, מה שהופך את המדינה להרבה יותר פגיעה לתקיפות עתידיות".
האבק עוד לא הספיק לשקוע והיקף הנזקים שהסבה ישראל לאיראן טרם הובהרו, קל וחומר שלא ניתן לחזות מה תהא השפעתם העתידית. האם בדיעבד נתחרט שלא ניצלנו את ההזדמנות לפגוע במתקני הגרעין? יכול להיות, אך הקפיצה למסקנות לפיהן היה כאן חוסר ניצול הזדמנות לא חכמה ובסבירות גבוהה גם שגויה.
