המושב השלישי של הכנסת נפתח היום בטקס במליאה לזכר חללי הטבח והמלחמה, אליו הגיעו ראש הממשלה נתניהו, נשיא המדינה בוז'י הרצוג, ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ובכירים נוספים. ספורטאי העבר אורן סמדג'ה שבנו עומר נפל ברצועת עזה קרא תפילה להצלחת חיילי צה"ל וראשי המדינה נאמו.
ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם עם פתיחת המליאה ואמר: "מכובדי כולם. אנחנו בעיצומה של מלחת התקומה. בשמחת תורה, ב7 באוקטובר לפני שנה ספגנו מהלומה קשה אבל קמנו על רגלינו, יש במלחמה העכשווית קו של דמיון למלחמת העצמאות. אז עמדנו מול שבע מדינות ערב והיום אנו עומדים מול שבע חזיתות טרור.
הניצחון המוחלט הוא תכנית סדורה שאנחנו מגשימים שלב אחרי שלב. החזרת תושבי הצפון בבטחה בדרום ובצפון והחזרת כל החטופים החללים והחיים זה הניצחון המוחלט. האסטרטגיה שלנו היא לפרק את ציר הרשע ולגבות מחיר כבד מאיראן וגרורותיה ולמנוע מאיראן נשק גרעיני, לא ויתרתי על דבר זה. התפנית האסטרטגית שביצענו כבר ברורה לכל, תקפנו באיראן והפרוקסי של איראן לא יכל לבוא לעזרתם".
נשיא המדינה הרצוג נזף בחברי הכנסת ואמר, "המילים האלה אולי לא נעימות ולא נוחות, אבל אני אומר לכם את זה בצורה מפורשת, ומשמיע בכך את קולם של ישראלים מכל גווני העם – תומכי קואליציה ותומכי אופוזיציה – ושל אלפי בנות ובני משפחות שכולות שפקדתי השנה: לא ניתן להשיב ולבסס אמון לאורך זמן, אם לא תורידו את הטון, ותנמיכו את הלהבות גם בבית הזה".
הרצוג הוסיף: "חייבים להפסיק את ההפקרות וקלות הדעת שבהן נזרקות לחלל האוויר – במרחב הציבורי וגם בין כותלי המשכן הזה – אמירות פוגעניות, מתסיסות, חסרות אחריות, גסות-רוח ורוויות שנאה. אין חולק על כך שבמליאה הזאת, ובבית הזה, כמו בכל חברה דמוקרטית וחופשית: אפשר ואפילו חובה להתווכח על הכל, אפשר ואפילו חובה לדון ולחלוק על הכל; אבל צריך לדעת איך! אתם חברי כנסת ונבחרי ציבור באחד המשברים הכי גדולים בתולדותינו. מוטלת עליכם אחריות כבירה – היסטורית: להתעלות לגודל השעה, ולהיות ראויים לגבורה, להקרבה ולמסירות הנפש. אנחנו חייבים להשיב את האמון, וזה חייב להתחיל בין כותלי הבית הזה". בנוסף, קרא הרצוג להקים ועדת חקירה ממלכתית.
יו"ר הכנסת אמיר אוחנה נשא דברים ברוח דומה ואמר: "יש לנו מחויבות גדולה למשפחות השכולות, שאיננה מסתכמת בניחומי אבלים ובסיוע כלכלי. המחויבות שלנו – הנהגת המדינה – למשפחות השכולות היא להבטיח כי מותם של היקרים להם ולנו לא היה לשווא. כי הדם היקר שנשפך – לא היה לחינם. כחוט השני אנו חברי הכנסת משני צידי הבית שומעים בביקורים אצל המשפחות השכולות – אלה שהצביעו לצד זה של הבית ואלה שהצביעו לצד השני – די למלחמות הפנימיות. די. איזה עתיד יש לנו עם כל האויבים מסביבנו, זולת אם נעמוד יחד ונכבד אלה את אלה?"
