בחודש ינואר ביקר ג'ייסון גרינבלט בכפר־עזה והתקשה להסתיר את התרגשותו. הוא נהג לחשוב שהוא מכיר את הפלסטינים משעות הדיונים הארוכות שניהל עימם, אך לא שיער בנפשו לאיזו רמה זוועתית יכולה להגיע הרצחנות שלהם. "זה מזכיר את פרעות תרפ"ט, אבל גם הן לא הגיעו לברבריות של טבח 7 באוקטובר", הוא אומר לנו השבוע. הטבח חידד אצלו את ההכרה שאין כל ברירה ושחייבים לשנות את כיווני המחשבה בכל הנוגע ליחסי ישראל והפלסטינים. בעיניו, האדם היחיד שמסוגל לעשות זאת הוא הנשיא לשעבר והמועמד הנוכחי מטעם המפלגה הרפובליקנית, דונלד טראמפ.
אבל לשם כך הוא צריך לנצח בבחירות שיתקיימו ביום שלישי הקרוב. גרינבלט, ששימש יועצו הקרוב, מעריך שאכן כך יקרה. המרוץ צמוד, הוא מודה, אבל לפי מה שהוא שומע, רוב האנשים חושבים שסיכויי טראמפ טובים. "אני נמנע מתחזיות על תוצאות הבחירות, אבל אני מתרשם שטראמפ בעמדה טובה מאוד", אומר גרינבלט. "קמלה האריס נסקה אחרי הוועידה הדמוקרטית, אולי גם מעט בגלל העימות עם טראמפ, אבל לאחרונה היא התחילה לדבר בראיונות ואנשים נוכחים לדעת שהיא בעצם אינה אומרת דבר. אין לה מדיניות ממשית, וגם אלה שלא מרגישים בנוח עם טראמפ ועם ההתבטאויות שלו במקרים מסוימים, חשים שאמריקה בהנהגתו תהיה במצב טוב הרבה יותר מאשר בהנהגתה, בתחומים שהם חשובים לארה"ב".
האריס, שכשלה בלשונה באחת העצרות כאשר הגיבה למפגין שהאשים את ישראל ברצח־עם במילים "זה אמיתי", פגעה קודם כול בעצמה, סבור גרינבלט. תהיתי באוזניו אם הדבר עלול להתפתח לא רק כאמירה לצורכי בחירות, אלא כשיקוף של מדיניותה העתידית כלפי ישראל, שתכלול אולי גם הפסקת משלוחי נשק.
"לדעתי זה בהחלט מֵעבר לאמירת בחירות גרידא", משיב גרינבלט. "קמלה שונה מג'ו ביידן. אפשר למתוח ביקורת על שגיאות שביידן עשה מאז 7 באוקטובר ולפני כן, אבל הוא גם עשה דברים חשובים מאוד לביטחונה של ישראל. אני לא חושב שלקמלה האריס יש הידע, האמונה וההבנה הדרושים כדי להתמודד עם ההתרחשויות במזרח התיכון. אין לה בכלל. כאשר היא מדברת על הנושאים האלה, או כושלת בתגובותיה מול ההפגנות הפרו־חמאסיות בקמפוסים וברחובות אמריקה – רואים היכן ליבה נמצא באמת. אני בהחלט מודאג מאוד מהמדיניות שהיא תוביל אם היא תיכנס לבית הלבן, כלפי ישראל במיוחד אבל כלפי המזרח התיכון כולו. אני לא חושב שהיא מבינה את המתרחש באזור הזה".
לדבריו, ישראל והמזרח התיכון אינם נמצאים במקום גבוה ברשימת השיקולים של הבוחר האמריקני. "האזרח האמריקני מודאג מהכלכלה, שנמצאת במצב איום מאז עזיבתו של טראמפ, וממדיניות ההגירה. נכון שיש כאלה שמתעניינים במדיניות החוץ ונותנים לה חשיבות, אבל גם כאן זה מתמקד בעיקר בהתפתחות כלכלת סין והשפעתה על ביטחון ארה"ב. הרבה אנשים מודאגים מהמצב בישראל, אבל זה לא פקטור משמעותי בשיקולים שלהם. המצב בישראל וההתקפות עליה מקבלים סיקור נרחב בתקשורת האמריקנית, אבל הנושא אינו משפיע על שיקולי ההצבעה של כלל הציבור. יש גם קבוצה קטנה אך קולנית ובלתי נסבלת של מוחים בקמפוסים ובמקומות אחרים שמנסה להפוך את הנושא הפלסטיני למרכזי, ומבצעת מניפולציות שקריות על מה שישראל עושה".
תמיכה מוסלמית מפתיעה
השבוע זכה טראמפ לתמיכה מפתיעה מחוגים מוסלמיים דווקא במדינת מישיגן, שבה אוכלוסייה מוסלמית לא קטנה. בעצרת בחירות הכריזו אנשי דת מוסלמים כי יתמכו בו, מכיוון ש"הוא מבטיח שלום ולא מלחמה, והוא יכול לשים קץ למלחמה במזרח התיכון ובאוקראינה". לפי סקר שנעשה לאחרונה, רק 12 אחוזים מהמצביעים המוסלמים במדינת מישיגן תומכים בהאריס, ואילו 18 אחוזים תומכים בטראמפ; רבים אחרים, אגב, תומכים במועמדת העצמאית ג'יל סטיין.
גרינבלט לא מופתע. "אמרתי זה מכבר שמעבר למניפולציות שעושים עליהם, לבוחרים המוסלמים והערבים יש אותם עקרונות כמו ליהודים, לרפובליקנים ולשמרנים. אכפת להם מאוד מערכי משפחה, מהכלכלה וכמובן שגם מהנושא הפלסטיני. אבל הם רואים שנאמנות הממשל כלפי ישראל היא חזקה ומהודקת אפילו תחת ג'ו ביידן, אם כי לא מתקרבת לזו של טראמפ. הבוחר המוסלמי במדינה כמו מישיגן לא מאמין שקמלה האריס מתכוונת לעשות את הדברים שהם היו רוצים לראות אותה עושה כלפי הפלסטינים, כך שהם מפרידים את הסוגיה הישראלית־פלסטינית משיקולי ההצבעה שלהם. הם כועסים על המדיניות האמריקנית כלפי הפלסטינים, אבל כשזה מגיע להצבעה, השיקולים הם לפי מה שחשוב יותר בעיניהם – חייהם כאזרחים בארה"ב".
אבל טראמפ, אני משער, אינו עומד להיות טוב יותר כלפי הפלסטינים.
"נכון, אבל כמו כולנו הם מאמינים שיציבות במזרח התיכון טובה לכולם – לישראלים, לערבים ולאמריקה. טראמפ הוכיח שביכולתו להביא שלום ויציבות לאזור, שהיה שקט יחסית בתקופת נשיאותו, וכעת הכול התהפך".
האם משהו ישתנה כעת בדפוסי ההצבעה של היהודים?
"לדעתי שיעורי התמיכה הגבוהים של היהודים במועמד הדמוקרטי יירדו. אני מעריך שתהיה נדידת קולות לכיוון טראמפ, גם אם לא במידה מספקת. אבל לדעתי, יהודים רבים אינם מרגישים בנוח עם חלק מהדברים שהם שומעים מטראמפ בנאומיו או בציוציו ברשתות החברתיות, ואינם חושבים שהוא מהווה גיים־צ'יינג'ר קיצוני בסוגיית ישראל. אני לא חושב שלמשל ילדיי בקמפוס באוניברסיטה מתמקדים בדברים החשובים הללו, אלא בדרך שבה הוא מדבר, בהתבטאויותיו ובהתנהלותו בקדנציה הראשונה שלו".
בכל זאת, קשה להתעלם מהדברים הבוטים שנאמרו בעצרת הבחירות במדיסון סקוור גארדן בניו יורק, שבה הושמעו ביטויים קשים כלפי פורטו ריקו ("אי של זבל שצף בים") ובדיחות גסות על היספנים.
"טראמפ אינו מאמץ את הביטויים האלה, הוא לא היה מרוצה מהם. מנהלי הקמפיין יצאו נגד אותו קומיקאי שהשמיע אותם, כמו שהיה צריך לעשות. אלה ביטויים שאין מקומם בעצרת בחירות שלו, ובחברה האמריקנית בכלל".
שאלתי את גרינבלט במה תהיה שונה גישת טראמפ כלפי ישראל בקדנציה השנייה, אם ייבחר. הוא מעריך כי תמיכתו בישראל תהיה חזקה יותר מהקדנציה הקודמת. "לדעתי הוא ינסה להרחיב את הסכמי אברהם. רק בשבוע שעבר הוא העניק ריאיון מרתק בערוץ אל־ערביה הסעודי למנחה נדיה בילבאסי, ידידתי, ואמר בבירור שהוא היה קרוב מאוד לחתימה של מדינות ערביות נוספות על הסכמי אברהם, וכי הוא יעמיד את הנושא בראש סדר העדיפויות שלו. הוא בלי ספק מבין את המציאות שישראל נתונה בה ואת מהות המלחמה נגד חמאס וחיזבאללה. מובן שהוא מעדיף שלא תהיה מלחמה, והוא גם אינו מעוניין שארה"ב תיגרר אל תוך המלחמה, אבל הוא יתמוך בהגנה על ישראל בצורה מוחלטת".
האם הוא יחזור וידבר בזכות פתרון המדינה הפלסטינית, כפי שעשה בהצגת "תוכנית המאה"?
"העימות הישראלי־פלסטיני הוא סוגיה מאתגרת. טראמפ מבין לחלוטין את המציאות בעימות הזה. כולם מדברים על פתרון שתי המדינות, אבל לא הייתה לזה משמעות לפני 7 באוקטובר, ובוודאי שאין לזה משמעות אחריו. טראמפ הוא מנהיג ייחודי והוא מזהה הזדמנות היסטורית, שכן ישראל הצליחה לפרק את חמאס באופן משמעותי, אף שיש עוד דרך ארוכה להשלים את המשימה, והיא גם הצליחה לפגוע משמעותית בחיזבאללה, ארגון רב־עוצמה שגם כיום יש לו תחמושת וטילים. מדינות המפרץ מדברות על פוטנציאל הנורמליזציה עם ישראל, וגם אם הן חזרו לדבר על רצונן לראות מדינה פלסטינית עצמאית – אלה נושאים שחייבים לעלות על השולחן – טראמפ עשוי לאתחל את המו"מ מחדש, ולנהל דיונים רציניים כדי לבדוק אם במשך ארבע שנות הקדנציה הבאה שלו אפשר יהיה להגיע למשהו".
במה תתאפיין גישתו?
"עיניים פקוחות לרווחה, ראייה טובה של המציאות, בלי לחץ משמעותי ובלתי הולם על ישראל, אני מקווה, ובחינת הסיכויים למציאת פתרון. ואם לא יימצא פתרון, הוא יהיה הראשון שיאמר: חבר'ה, אני צריך לעבוד עכשיו על מדיניות ההגירה, על נושאים כמו סין, על הפשיעה הגואה בארה"ב. אני לא מעוניין לבזבז את זמני".
ימי הביניים
ג'ייסון דב גרינבלט, שהיה שליח הבית הלבן למזרח התיכון בתקופת הנשיאות הקודמת, אינו משתתף בקמפיין הנוכחי. כשאני שואל אותו אם הוא מצפה לתפקיד בכיר בממשל הבא, הוא מחייך ומסרב לענות. שני דברים מעסיקים אותו: הסברה למען ישראל, ופיתוח קשריו העסקיים עם מדינות המפרץ וערב הסעודית. במשך השנים הוא צבר הרבה "שעות טראמפ" כיועצו המשפטי הראשי וכסגן הנשיא של "ארגון טראמפ" – ארגון הגג של כל החברות שבבעלותו של הנשיא לשעבר. הוא בן 57, נשוי ואב לשישה, יהודי אורתודוקסי־מודרני החובש לעיתים כיפה שחורה. למד בישיבת הר עציון, ובעל תואר JD במשפטים מאוניברסיטת ניו־יורק. בצעירותו התנדב לתקופה קצרה בקיבוץ בישראל.
לפני כשנה הוציא לאור גרינבלט ספר בשם "בנתיב אברהם: כיצד דונלד טראמפ יצר שלום במזרח התיכון, וכיצד לעצור את ג'ו ביידן מלבטל אותו". מלבד תיאור הדרך להסכמים, הספר משמיע גם קריאה לפעולה, בדמות בקשה מממשל ביידן שלא לנטוש את ההתקדמות שהחלה בתקופת טראמפ, אלא לאמץ ולהרחיב אותה. הספר נכתב לפני 7 באוקטובר, אך פרקיו העוסקים באיראן מספקים הבנה לפעילות משטר האייתוללות שהובילה לטבח הנורא.
"טראמפ בלי ספק מבין את המציאות שישראל נתונה בה ואת מהות המלחמה נגד חמאס וחיזבאללה, והוא מזהה כעת הזדמנות ייחודית אחרי המכות שישראל הנחיתה עליהם"
"המזרח התיכון", כותב גרינבלט בספרו, "אינו מקום מסוכן רק מפני שאיראן מחויבת עמוקות לאלימות; גרועות יותר הן המדינות המביטות ומתעלמות ואינן עושות דבר כדי לעצור אותה מלצעוד בשביל המוות. היה זה הנשיא טראמפ שהיה נחוש שלא להיות אחת מהן. מסוכנת יותר הייתה האשליה כאילו ההנהגה הטרוריסטית באיראן יכולה להפוך איכשהו לשותף שוחר שלום במשפחת העמים. ישראל הבינה זאת מזמן. בדרך כלל, חולשה מביאה למלחמה. ישראל ומדינות המפרץ אינן יכולות להרשות לעצמן לסמוך על הצהרות נשגבות והבטחות מוושינגטון, שאיראן לא תתקוף אותן. אחרי הכול, הן נמצאות בקו האש המיידי, ושרידותן עלולה להיות מאותגרת בשניות ספורות".
גרינבלט מאשים בספרו את ממשל ביידן בהמשך התמיכה ומתן הגיבוי לארגוני טרור כמו חמאס וחיזבאללה האחראים במישרין למותם של רבים, בהם אזרחים וחיילים אמריקנים.
אין זה סוד שבישראל חוששים שתסריט 2020 יחזור, ובאותם חודשיים שבין מועד הבחירות לסיום כהונתו עלול ממשל ביידן לנקוט צעדים שיפגעו בישראל, כשם שאובמה בשעתו אִפשר להחלטה אנטי־ישראלית לעבור במועצת הביטחון של האו"ם באותו זמן ביניים. שאלתי את גרינבלט אם הוא חושש שביידן יכביד את הלחץ ויאלץ את ישראל לנקוט צעדים לסיום המלחמה שיפגעו בהישגיה, או שמא להפך, כשהוא משוחרר מקמפיין ומלחץ בחירות, ביידן דווקא יתמוך ואף יסייע בהתקפה מסיבית על הגרעין האיראני.
"אכן יש סכנה כזו, ואיני יודע אם יש דרך לעצור אותה. מנגד, אינני מאמין שהוא ירשה לישראל לבצע צעד משמעותי כל כך כמו התקפה על הגרעין האיראני. מה שהוא כן עלול לעשות זה לפעול באו"ם בנושא הפלסטיני, וזה נראה סביר יותר. אהיה מופתע אם מחלקת המדינה אינה עובדת שעות נוספות לתכנן מה אפשר לעשות בתקופה זו, כשם שהיה בימי אובמה. אני מקווה שישראל וראש הממשלה נתניהו נערכים למצב כזה, ולהסביר שזו תהיה טעות".
מצד שני אתה רואה את ביידן שולח לאזור כעת מפציצי B2, ומספק לישראל פצצות של 5 טונות. יש פרשנים המעריכים שהוא קרוב מאי פעם להתקפה על איראן.
"קשה להאמין שהוא ינקוט צעד כזה לפני סיום כהונתו, אלא אם כן הוא יודע שיש איום מיידי על אמריקה, אבל אין לי מידע כדי לענות על השאלה".
שאלתי אם ישראל שגתה בהימנעותה מלפגוע במתקני הגרעין או בתעשיית הנפט האיראנית במסגרת ההתקפה האחרונה. גרינבלט אומר שבשל הלחץ האמריקני, ככל הנראה לא הייתה ברירה אלא להימנע מכך. "ישראל עשתה כמיטב יכולתה, ואנחנו הרי יודעים שהסיפור טרם הסתיים, ולא יודעים אם ישראל לא תעשה משהו דרמטי מיד אחרי הבחירות. לדעתי, מה שנעשה עכשיו היה להכשיר את הקרקע להתקפה רצינית יותר, וזה היה צעד חשוב מאוד. ישראל הראתה חלק קטן ביותר מיכולותיה, כך שלדעתי איראן חושבת כעת בצורה רצינית יותר על האסטרטגיה שלה. כולנו יודעים שהמשטר הזה באיראן אינו מתכוון להניח את נשקו, וישראל צריכה להיות ערוכה לכך. הנושא הראשון שהנשיא טראמפ יעסוק בו עם ראש ממשלת ישראל יהיה איך מבטיחים שהמשטר האיראני לא יוכל לאיים על ישראל, על בעלות בריתה ועל ארצות הברית.
"הטעות שרבים בממשל הנוכחי עשו, בעיקר ביידן וקמלה, הייתה לנסות להביא שקט ורגיעה בכל מחיר ולמנוע הסלמה", מוסיף שליח הבית הלבן לשעבר. "הם העדיפו לטמון את ראשם בחול ולהעמיד פנים כאילו איום ההסלמה אינו קיים. הם בעצם קונים זמן ורוצים לסיים את המשמרת שלהם בשקט. זו טעות עצומה. הרי הנשק הזה, הטילים, קיים בידי חיזבאללה לצורך הסלמה בחסות משטר מטורף שרוצה להשמיד את ישראל וגם לפגוע בבעלות בריתה באזור המפרץ ואפילו באמריקה. טראמפ מבין את המציאות ולכן הוא פועל בנחישות נגד איראן, ולדעתי ממשלת ישראל תמצא בו שותף חזק יותר בנושא האיראני מאשר ביידן".
האם, לדעתך, בלי ההתערבות והלחץ מצד ממשל ביידן, אפשר היה להגיע להישגים רבים יותר בעזה ואולי אף לסיים את המלחמה מהר יותר?
"זו הייתה טעות קשה ללחוץ על ישראל שלא להיכנס לרפיח. אם לישראל היה חופש פעולה מוקדם יותר, היינו רואים תוצאות טובות הרבה יותר. אני בהחלט חושב שביידן עשה טעויות גדולות במהלך המלחמה נגד חמאס, ובה בעת יש לתת לו קרדיט על הדברים הטובים. ברור לי שאילו טראמפ היה בבית הלבן, לישראל היה חופש פעולה גדול באופן משמעותי. הדבר אינו מעיד על כך שהנשיא טראמפ מתעלם מהפלסטינים, אבל הוא מכיר את המציאות שבה ישראל פועלת והוא לא היה מבקש מישראל לעשות דברים מסוימים שביידן ביקש".
מדבר תכל'ס
נניח שטראמפ משגר אותך שוב למזרח התיכון, והמשימה היא לסיים את המלחמה. מה אתה עושה?
"אין תשובה קלה. רבים מדברים על החלטה 1701 משופרת, ומאמינים שאזור חיץ של כמה קילומטרים מצפון לגבול ישראל הוא הפתרון. זה ממש לא כך. חלק מהטילים ממוקמים הרחק משם, והחלטה 1701 היא בדיחה שמעולם לא נאכפה על ידי האו"ם. הדרך להסדר טמונה בעבודה משותפת עם ישראל ומדינות אחרות, בתקווה שיהיו אלה גם מדינות ערב, כדי לפרק את חיזבאללה מכוחו לחלוטין ולתת ללבנון הזדמנות ממשית לשגשג. איני אומר שזה יוביל לשלום בין ישראל ללבנון, אבל זה יוביל לכך שהלבנונים יוכלו לחיות את החיים המגיעים להם, שארצם לא תהיה כבושה בפועל על ידי איראן ולא תהיה שדה קרב תמידי, והם יוכלו לחיות ברוגע. זה יביא לשקט, ואולי גם להסכם כלשהו עם ישראל בעתיד".
מה הפתרון שלך לרצועת עזה?
"עזה שונה מאוד. חיים שם שני מיליון פלסטינים, וכמעט שלא נותר שם דבר. לא מדובר רק באספקת מזון ומחסה אלא בשאלה כיצד אפשר לייצר תנאי מחיה נאותים, ובאותו זמן לא לאפשר להם להתחמש מחדש. גם אם ישראל השמידה את רוב גדודי חמאס, האידיאולוגיה המניעה אותם עדיין קיימת בקרב האוכלוסייה. איש אינו יודע איזה אחוז מתושבי עזה או יהודה ושומרון תומכים בחמאס. אם עזה תיבנה מחדש בידיעה ששוב תהפוך לחמאסטן, זו תהיה טעות.
"לדעתי, טראמפ יקיים דיונים עם שותפינו הערבים, איחוד האמירויות, סעודיה וקטאר ואחרים, כמובן אחרי שישראל תסיים את המלחמה, ויבקש את עזרתם לגבש תוכנית להחזיר את עזה לחיים. זה לא יוכל להיות עם הרשות הפלסטינית במצבה הנוכחי, היא אינה הגורם שיכול לשלוט שם. ישראל צריכה למלא תפקיד משמעותי ביותר בתהליך הזה, אחרת זה לא יעבוד.
"צריך להשקיע בזה עבודה רבה, ואחד הדברים שטראמפ מצטיין בהם הוא גישת התכל'ס, דיונים רציניים ולא דיפלומטיית סרק בנוסח 'בואו נחיה חיים טובים יותר', אלא כיצד מממשים זאת. יש לי ביטחון רב בטראמפ שיידע לדבר תכל'ס, איך מעניקים לפלסטינים ביטחון וחיים טובים יותר, אך לפני כן יש להבטיח שעזה לעולם לא תוכל להיות מצע להתקפות נוסח 7 באוקטובר, לרקטות או לשימוש באזורים אזרחיים להתקפות על ישראל".
לגרינבלט יש מסר גם עבור יהודי ארה"ב. "בלי קשר לשאלה מי ינצח בבחירות, אחת המשימות החשובות ביותר שעל יהודים אמריקנים ותומכים אחרים של ישראל באמריקה להתמקד בה בחודשים הקרובים, היא ללמוד ולהעמיק את ההבנה שלהם ושל חבריהם ושכניהם בנוגע לסכסוך הישראלי־פלסטיני, האיום מצד איראן על ישראל, המזרח התיכון ואמריקה, ולפעול נגד שנאת יהודים והתקפות אנטי־ישראליות – בקמפוסים, ברחובות ואפילו במקומות העבודה.
"מפעם לפעם אני נשאל אם טעינו בתוכנית השלום ('תוכנית המאה' שהציגו הנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו בינואר 2020; מ"ט) ואני אומר – בדיוק להפך", מצהיר גרינבלט לסיום. "אחד הדברים המשמעותיים שעשינו הוא מתן אפשרות לפלסטינים לשלוט על עצמם, אבל לעולם לא על חשבון ביטחון ישראל. לא רק שהענקנו לישראל זכויות לשמור על ביטחונה, גם אמרנו שאם הדברים יתקדמו והפלסטינים יקבלו אחריות גדולה והולכת, אבל אי־אז, לאורך הזמן, תהיה שוב התקפה על ישראל, ישראל תוכל להיכנס לשטח הפלסטיני מחדש, לא משנה איך קוראים לו, מדינה או לא מדינה, טריטוריה וכדומה, בלי שתספוג גינויים, סנקציות או החלטות נגדה באו"ם. זה היה החלק החשוב ביותר בתוכנית. אם אי־פעם ידברו שוב על תוכנית לפתרון הסכסוך, זה חייב להיות המרכיב החשוב, ומאורעות 7 באוקטובר הוכיחו זאת בלי ספק".
