גרונדוורג גדל במיאמי שבארה"ב בבית ציוני, עלה לארץ בגיל 17 והתגייס כחייל בודד לשריון. הוא מעיד על עצמו שהגיע לתפקיד בקרן היסוד עם רקע מועט יחסית על המוסד, מכיוון שהקרן אינה פועלת בקרב יהודי ארה"ב.
"קרן היסוד היא אחד מארבעת המוסדות הלאומיים שעזרו להקים את מדינת ישראל, ובהמשך סייעו למדינה להתקיים", הוא מספר, "אנחנו אחראים על גיוס הכסף מקהילות יהודיות ברחבי העולם, מלבד ארה"ב – כי לפני כשבעים שנה הוחלט שגיוס כספים בארה"ב יהיה תחת תחום השיפוט של הפדרציות המקומיות. בנוסף, אנחנו מגייסים כסף גם מנוצרים ידידי ישראל בכל העולם, וזה כולל גם את ארצות הברית.
"הסוכנות היהודית היא השותף העיקרי שלנו, וגם המוטב העיקרי לכספים שאנו מגייסים, אבל היא לא המוטב הבלעדי. כך למשל, בשנת 2023 גייסנו מעל 220 מיליון דולר, והסוכנות קיבלה כ־60 מיליון מהם – כלומר, פחות משליש. אנחנו תומכים בדברים שנמצאים בעדיפות הלאומית של מדינת ישראל – עלייה וקליטה, חיזוק אוכלוסיות חלשות במדינה, וחיזוק הקשר עם יהדות התפוצות וידידי ישראל. אנחנו לא רק אמצעי לגיוס כספים, שכן מבחינת המגביות שלנו בחו"ל קרן היסוד היא הקשר עם מדינת ישראל והחברה הישראלית".
מדינת ישראל קמה כישות חלשה וענייה. בשנה האחרונה אנחנו מצויים אומנם במלחמה, אבל ישראל כבר מזמן אינה ענייה.
האם אנחנו עדיין זקוקים לגוף לאומי שיקבץ בשבילנו נדבות?
"זו שאלה שחייבים להתייחס אליה בכמה רמות. אין ספק שדברים במדינה התקדמו, ברוך השם, אבל יחד עם זאת זו עדיין המולדת של העם היהודי, וצריך לשמר את הערבות ההדדית בין חלקי העם – גם אם זו ערבות הרבה יותר דו־צדדית היום. בכל מדינה יש פילנתרופיה, גם במדינות הכי עשירות תמיד יש צורך בעוד כסף. עם כל זה שיש לנו הייטק, יש גם פערים מאוד גדולים בחברה. יחד עם השותפים שלנו אנחנו מנסים לטפל בפערים האלה, במיוחד בפריפריה.
"בממד נוסף, האחריות של העם היהודי שאינו יושב בציון על מה שקורה כאן עדיין שרירה וקיימת, בין אם מסיבות של פוליסת ביטוח ליום סגריר, ובין בגלל עצם האחריות עצמה. ראינו את זה היטב בעלייה הגדולה לישראל בשנת 2022 בעקבות המלחמה באוקראינה. אחרי ממוצע ארוך שנים של כ־30 אלף עולים בשנה, פתאום בשנה הזו הגיעו 75 אלף", מסביר גרונדוורג.
לדבריו, "נשאלת השאלה, על מי האחריות לשאת בנטל העלייה של היהודים הללו? גם אני מסכים שהתשובה היא בראש ובראשונה מדינת ישראל, אבל חלק מהנטל צריך ליפול גם על העם היהודי. השאלות האלה והמתח הזה תמיד קיימים, אבל מדינת ישראל היא משהו מיוחד כמולדת של העם היהודי. אנחנו מדינה משגשגת, ועדיין יש לנו צרכים ועלויות ביטחוניות מאוד גבוהות בהשוואה למדינות אחרות – מעל פי שניים מהממוצע העולמי".
בשנת 2023 גייסתם כ־220 מיליון דולר, מיליארד שקלים בערך. כשמסתכלים ברמה הלאומית, מיליארד שקל זה לא סכום גבוה. האם הוא מצדיק את כל המנגנון שאתם מפעילים?
"במטה קרן היסוד בירושלים עובדים כשבעים אנשים, וזה נחשב מטה די קטן. בנוסף יש לנו עוד שלושים שליחים ברחבי העולם. כל התקציב שלנו הוא פנימי, כלומר אנחנו לא מקבלים שקל מהמדינה. 10־14 אחוזים מההכנסות שלנו מהתרומות הולכים להוצאות, כולל משכורות. אילו לא היינו קיימים, מיליארד השקלים האלה לא היו קיימים בתקציב מדינת ישראל.
"עשיתי הרבה דברים לפני שהגעתי לכאן, אני לא יושב על הכיסא הזה לנצח, ומהזווית הזאת אני אומר לך שראינו בארבע השנים האחרונות – שכללו את התפרצות הקורונה, המלחמה באוקראינה והמלחמה הנוכחית – שאנחנו רלוונטיים מתמיד", טוען יושב ראש הקרן.
גרונדוורג מוסיף ש"אנשים לא תמיד יודעים שיש בממשלה קבינט עלייה. הוא לא מתכנס כמו הקבינט המדיני־ביטחוני, אבל הגוף הזה קיים. ישבנו סביב השולחן בזמן המלחמה באוקראינה, וראיתי איך למעט משרדי הממשלה הרלוונטיים, רק אנחנו – המוסדות הלאומיים – נמצאים שם לתת יד ליהודים במצוקה. השקנו אז קמפיין חירום בכל העולם, וגייסנו בו 30 מיליון דולר רק לעניין הקורונה. מבחינת ביצוע, עבדנו יחד עם גורמים נוספים ועשינו דברים שלא היו יכולים להתבצע לולא היינו קיימים. עם כל הכבוד לאלפי העמותות שפועלות כאן, יש ערך מיוחד למעמד של מוסד לאומי".
התורמים התעייפו
אם בשנת 2023 התרימה קרן היסוד 220 מיליון דולר, שנה לפני כן הסכום עמד על 185 מיליון דולר. לדברי גרונדוורג, זהו הממוצע בשנים האחרונות. "הקפיצה ב־2023 קרתה לצערנו בגלל 7 באוקטובר. עד אז הייתה לנו שנה לא טובה בגיוס כספים, ואני מייחס את זה לקרע בעם סביב הרפורמה המשפטית. התורמים לא ירדו לרזולוציות בעד ונגד הרפורמה או בעד ונגד גיוס חרדים, אבל כשיש חילוקי דעות בתוך העם ורואים הפגנות ברחובות – התורמים לוקחים כמה צעדים אחורה. המעמד של מוסד לאומי, שבדרך כלל עוזר לנו, עבד פה לרעתנו.
"אלא שאז קרה הטבח, והכול השתנה. הייתה התגייסות גדולה. קמפיין החירום למלחמה גייס 153 מיליון דולר. אני מעריך שנסיים את 2024 סביב 180 מיליון דולר, שזה הממוצע בשנים האחרונות.
2024 תהיה מבחינתכם פחות טובה.
"יגויס פחות כסף מאשר ב־2023. יש הרבה קניבליזציה – אתה קורא לדגל תורמים בגלל מצב חירום, ואז קשה מאוד לגייס אותם שוב לדברים השוטפים. פנינו אליהם פעמיים ב־2023 ושוב השנה, והם מתעייפים. אני רואה הישג גם בשימור של ממוצע סכום התרומות משנים שעברו, כי קיבלנו תוספת של כ־50 מיליון דולר בגלל המלחמה, ולמרות זאת הצלחנו לשמר את התרומות. אסור לנו לקחת את הדברים האלה כמובנים מאליהם".
כשאתם מדברים עם תורמים, שומעים מהם משפטים כמו "בממשלה יש משרדים מיותרים ובזבוז גדול על דברים לא חשובים, למה שנתרום לכם?"
"שמענו משפטים כאלה לפני 7 באוקטובר. אחרי הטבח פחות שומעים דברים כאלה. הייתה התגייסות, והקהילות נקראו לדגל מתוך הבנה שיש פה עם בטראומה. ההתגייסות הזאת לא התבטאה רק במונחים של כסף, אלא גם במעורבות של המנהיגים והקהילות בכל מה שקשור לזהות היהודית והקשר לישראל. אנחנו מרגישים בנושאים אלה התעוררות".
מהו הרכב התרומות בקהילות היהודיות?
"אנחנו פועלים ב־45 מדינות, שמחולקות לשישה מרחבים גיאוגרפיים. יש שוני בין הקהילות, אבל המגבית הרגילה שלנו עובדת כך שיש נשיא מקומי, בדרך כלל תורם גדול יחסית שעובד בהתנדבות, מועצת מנהלים מקומית, פעילי שטח, מנהיגות צעירה וחטיבה נשית – תשתית מלאה שמממנת את עצמה מהתרומות שלה.
"בשלושים מקומות יש שליח שלנו שיוצא לשלוש עד חמש שנים, רואה את הצרכים ומנתב סדרי עדיפויות. בכל מגבית כזו יש תורמים גדולים, בינוניים וגם קטנים. אנו שואפים שיהיה הכול מהכול, כדי למקסם את המשאבים וגם את החיבור לישראל".
אתה מכיר את הדיבור על חלק מהמוסדות הלאומיים כדינוזאורים מיותרים שקיימים רק כדי לאפשר פרנסה לעובדים.
"אני מכיר את הדיבור הזה, ואני יכול לדבר רק בשם קרן היסוד ומה שעשיתי פה, יחד עם סטיבן לואי, יושב ראש מועצת הנגידים שלנו, שהגיע יחד איתי לפה. שנינו באנו לארגון כאאוטסיידרים, ולקחנו על עצמנו משימה לשמור ולשמר את המורשת והמוניטין בני מאה השנים של קרן היסוד, ולא לזרוק את התינוק עם המים.
"יחד עם זאת, הגענו במטרה לחדש ולרענן, ולא להיות ארגון שאנשים נתקעים בו כמו מסמר בלי ראש. הייתה פה הרבה תחלופה, ירדנו במצבת כוח האדם משמונים לשבעים איש. במדינת ישראל, ובטח במוסדות האלה, זה לא מעט ולא פשוט לעשות, ואנחנו תמיד במגמה לשפר כל הזמן ולהיות יעילים יותר".
אתם מתרימים גם נוצרים אוונגליסטים, שיש כלפיהם התנגדות בארץ – הן משמאל בטענה שהם תומכים בהתנחלויות, והן משולי הימין בטענה למיסיונריותה. כמוסד לאומי, איך אתם הולכים בין הטיפות?
"אנחנו מיישרים קו עם משרדים ממשלתיים אחרים שיש להם ממשקים עם נוצרים, וגם עם מוסדות לאומיים אחרים כמו הסוכנות היהודית. אנחנו ניגשים לנושא בזהירות, ולא נקבל תרומה מכל כנסייה או אישיות נוצרית שרוצות לתרום לנו.
"אנחנו לא עובדים במודל של הקרן לידידות – כלומר, תרומות קטנות מהרבה אנשים – אלא במודל של גיוס מספר תרומות קטן מכמה מנהיגים וראשי כנסיות שתורמים סכומים גדולים. אנחנו בודקים שהם לא משיחיים ולא מיסיונרים, וכל מי שעובד איתנו יודע את זה באופן ברור מאוד", מדגיש גרונדוורג.
לדבריו, "הנוצרים בעיקר רוצים לתמוך בעלייה, והם רואים בנו שותף בנושא הזה, שמשתלב עם מה שהם רואים כהגשמת החלום התנ"כי של קיבוץ גלויות. אפשר להסכים איתם על הדבר הזה, ועל היתר להתווכח אחר כך".
