ה־5 בנובמבר, יום הבחירות בארצות הברית, מתקרב בצעדי ענק. בעוד יומיים, אחד מבין שני המועמדים – דונלד טראמפ וקמלה האריס – יהפוך לנשיא האמריקני ה־47. המרוץ הצמוד בהיסטוריה מעסיק מזה חודשים ארוכים את העולם כולו, ובטח שאת מדינת ישראל: בחירת הנשיא החדש תשפיע ללא ספק גם על המשך יכולתה של המדינה היהודית להגן על עצמה בפני אויביה השונים.
"אם טראמפ ייבחר, אני בדעה שישראל תיכנס לתקופה מסוכנת מאוד מפני שהאיראנים עלולים להגיע למסקנה שזאת ההזדמנות האחרונה שלהם להבקיע ולרוץ קדימה כדי לייצר נשק גריני", מסביר בריאיון למקור ראשון שגריר ישראל בארצות הברית לשעבר ד"ר מייקל אורן. "האיראנים חוששים מאוד מטראמפ, משום שהוא בלתי צפוי והוא זה שהרג את סולימאני. אנחנו לא יודעים מה יהיה, בינתיים אנחנו יכולים להתבסס רק על העבר והרקורד של טראמפ הוא הכי פרו ישראלי של כל נשיא אמריקני בהיסטוריה".
לדבריו של ד"ר אורן, מעולם לא היה נשיא אמריקני קרוב יותר לישראל מאשר דונלד טראמפ, שבעצמו אמר בעבר כי הוא "הידיד הגדול ביותר שהיה לישראל בבית הלבן". הגדרה שהשגריר לשעבר מאשר. "כבר היו נשיאים מאוד פרו ישראלים, כמו קלינטון ובוש, אבל הוא עבר אותם", מבקש לציין ד"ר מייקל אורן. "הרי לא קלינטון ולא בוש הכירו בירושלמים כבירת ישראל. לא קלינטון ולא בוש הכירו בריבונות ישראלית ברמת הגולן. לא קלינטון ולא בוש הכירו התחילו לחולל ברית כמו הסכמי אברהם".

עם זאת, כל מה שנאמר היה רלוונטי רק לכהונתו הקודמת – לפני ארבע שנים. "אנחנו לא יודעים אם הוא ייבחר מה יהיה בארבע השנים הקרובות. כאמור, טראמפ הוא לא אדם צפוי", מבהיר השגריר לשעבר. "לדוגמה, הוא צוטט בשבוע שעבר כשאומר שמצפה מראש הממשלה בנימין נתניהו לשים קץ למלחמה עוד לפני יום ההשבעה שבחודש ינואר. למעשה, הוא כבר מכתיב לנו לוח זמנים ואני לא יודע האם מדינת ישראל תוכל לעמוד בלוח הזה".
באשר למועמדת הדמוקרטית לנשיאות, קמלה האריס, ד"ר מייקל אורן לא צופה לשינוי מדיניות דרמטי במידה ותזכה בבחירות. "נראה לי שמקמלה אפשר לצפות להמשכיות בכל הנגוע להתנחלויות ולכל מה שהם מגדירים כשימוש מוגזם בכוח הצבאי, לתמיכה בפתרון שתי המדינות וברשות הפלסטינית", הוא טוען. "בנוסף לכל זה, היא לא ג'ו ביידן. ביידן שייך לדור שעוד זוכר את מלחמת ששת הימים, את מלחמת יום הכיפורים. דור שיש לו את ישראל בלב".
השגריר לשעבר עוד מזכיר את שמו של הנשיא לשעבר ברק אובמה, ומבקש להשוות בינו לבין המועמדת הדמוקרטית הנוכחית. "בניגוד לאובמה, שלא התייעץ אף פעם עם אף אחד והחליט תמיד על דעת עצמו, בכל מה שנוגע במדיניות חוץ קמלה תיעזר ביועצים", מסביר ד"ר אורן. "השאלה היא – מי הם היועצים האלה? יש יועצים שאני מכיר והם יותר בעדנו ויש כאלה שהם ביקורתיים מאוד כלפיי ישראל. לתחושתי קמלה תהיה מוכנה יותר להשתמש בכלי הזה של אספקת תחמושת".

וזה לא הכול. "קמלה לא מחמיצה הזדמנות לחזור על מחויבותה לביטחוננו, לזכות קיומנו, לזכותנו להגנה עצמית, אך בכל פעם שהיא מדקלמת את המחויבות הזאת, היא מוסיפה את המילה 'אבל'. לדוגמה היא אומרת שיש למדינת ישראל זכות לגן על עצמה, אבל יש משמעות לאופן שבו שהיא מגנה על עצמה. היא אומרת שלישראל יש זכות קיום, אבל צריך להקים מדינה פלסטינית כדי להעניק ביטחון וכבוד לעם הפלסטיני. היא אומרת שישראל יכול להילחם נגד טרור החמאס, אבל היא גם צריכה לשים קץ למלחמה באמצעות הפסקת אש ושחרור החטופים", מדגיש השגריר לשעבר.
ושוב חוזרים לאיום הגדול שעל הפרק: הגרעין האיראני. ובכן, באילו צעדים תחליט לנקוט המועמדת הדמוקרטית במידה ותיבחר? האם היא תפעל על מנת לעצור את התעצמות המשטר או, להפך, תתעלם מהאיום ההולך וגובר? "אם קמלה תמשיך בכיוונם של אובמה וביידן, היא כנראה תנסה להגיע לפשרה עם איראן ולחדש את הסכם הגרעין", משיב ד"ר אורן. "אני לא הופתע אם זה יקרה, אני לא רואה שינוי גדול ומשמעותי ביחס של המפלגה הדמוקרטית כלפי המשטר – מאז 2006 היא מנסה שלא להתעמת מולו".
באשר ליחס של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כלפי שני המועמדים, ד"ר מייקל אורן מבקש להבהיר כי "אסור לחברי הממשלה ובכלל לחברי הכנסת להביע תמיכה באחד המועמדים". ומוסיף: "אני אירחתי את קמלה בביקורה בארץ ב־2017. זה היה ביקור מוצלח מאוד עם שיחה לבבית וחמה עם ראש הממשלה נתניהו. עם זאת, אני לא יודע האם השיחה האחרונה שלהם בוואשינגטון הייתה לבבית וחמה".

בכל הנוגע לחברות המתוקשרת בין בנימין נתניהו לדונלד טראמפ, נדמה כי התמונה מעט שונה. "תמיד היו ביניהם יחסים טובים מאוד, עד שביידן נבחר להיות נשיא ולדברי טראמפ – נתניהו מיהר לברך אותו", אומר השגריר לשעבר. "בכל אופן, נראה שהשניים הצליחו להשלים ולהתגבר על התקרית. בביקורו האחרון בארצות הברית, נתניהו פגש את טראמפ ולאורך כל החודשים האחרונים השניים שוחחו כמה וכמה פעמים. מנגד, אני לא בטוח שנתניהו שוחח עם קלה האריס".
במילים אחרות, נראה כי ראש הממשלה נתניהו (ויחד איתו ישראלים רבים), כבר בחר את נשיא ארצות הברית האידיאלי שלו לארבע השנים הקרובות: החבר הרפובליקני המאוד לא צפוי והמאוד פרו ישראלי. כעת, לא נותר אלא לחכות ליום הבחירות הגורלי ולגלות מה יגזור העם האמריקני על עתידו של המזרח התיכון והעולם החופשי כולו.