החטיבה, שמורכבת בעיקר מיוצאי גדוד 13 של חטיבת גולני ונלחמת תחת אוגדה 146, לחמה בצפון ובדרום במשך חודשים ארוכים, ואחרי שבפסח האחרון היו בעזה, גם את חגי תשרי הם העבירו על מדי זית, הפעם בדרום לבנון.
אחת החוויות הזכורות על לוחמי כרמלי הייתה ביום כיפור, שצויין תוך כדי הלחימה, אך בגלל החשיבות המבצעית החיילים נדרשו לאכול ולא ניתן היה לצום, כך שבשעות הבוקר, אחרי ארוחה קלה שבסופה חלקם בירכו ברכת המזון – התפנו החיילים לתפילת מוסף, אותה הדפיסו על דפים שהביאו איתם מראש מאחר ולא היה מקום למחזורים.
קצינים בחטיבה שוחחו עם מקור ראשון וסיפרו על התחושות לחזור ללחימה בתוך שטח לבנון, אחרי חודשים ארוכים שהעבירו בקרב ההגנה מצידה השני של הגדר בתחילת המלחמה. "שני דברים התבררו לנו כשהיינו בדרום לבנון – הראשון הוא שההגעה המהירה שלנו לגדר תוך 24 שעות מהשבעה באוקטובר, ובכמויות גדולות, מנעה מחיזבאללה להפעיל את התכנית לכיבוש הגליל. אחרת היינו באירוע אחר. הדבר השני שהבנו היה כשעלינו על הגבעות בצד השני וראינו את הקרבה ליישובים הישראלים, כמו חניתה ושלומי בגזרה שלנו. הם ממש שלטו על המרחב, תצפתו על הבתים וגני הילדים וזיהו אנשים. אחרי שצה"ל יצא מכאן, אסור לנו לתת להם להיות במקומות האלה ולשלוט על היישובים ועל הצירים. בצבא צריכים לחשוב קדימה איך לשמר את זה כי אחרת לא עשינו כלום".
אז הנה, סקירה קצרה על כל הדברים שחטיבת כרמלי עשתה בחודש האחרון בדרום לבנון:
איתור והשמדה של מפקדה תת-קרקעית של חיזבאללה. המפקדה שאותרה כוללת תשתיות תת-קרקעיות אשר מגיעות לעומק של כ-8 מטרים מתחת לאדמה. בנוסף, אותרה והושמדה תשתית תת-קרקעית ובה זירת מטענים המכילה חצי טון חומר נפץ. התשתית נחפרה על-ידי פעילי ארגון הטרור השיעי לפני מספר שנים בלב כפר בדרום לבנון. התשתית וחומרי הנפץ נוטרלו והושמדו.
בנוסף, בסמוך לגדר הגבול איתרו לוחמי החטיבה מחסן אמצעי לחימה בשטח סבוך והררי שנועד לשמש פלוגה של "כוח רדואן" בפשיטה לשטח הארץ. כלל התחמושת הוחרמה והובאה לשטח הארץ. במהלך הלחימה תפסה החטיבה אמצעי לחימה רבים שנלקחו לישראל בעשרות משאיות, בהם טילי קורנט, משגרים, רימוני יד, רובים מסוגים שונים, מוקשים ומטענים שונים, "מצאנו אמל"ח בהיקפים אדירים", אומר קצין בכיר בחטיבה ומציין, "הכמויות הפתיעו אותנו".
לפני כשבועיים, נפלו בקרב עם מחבלים ארבעה לוחמי מילואים מגדוד 222 של החטיבה: רס"ב מרדכי חיים אמויאל ז״ל, רס״ם שמואל הררי ז״ל, רס״ר שלמה אביעד ניימן ז״ל ורס״ל שובאל בן-נתן ז״ל. באותה תקרית נפצעו באורח קשה קצין ושני לוחמים מהכוח. למרות הקרב הקשה והחילוץ ההרואי, הגדוד והחטיבה המשיכו להילחם והביאו להישגים רבים.
אחרי כיבוש שני הכפרים שהוגדרו כמשימה, החטיבה פעלה ליצור מרחב אבטחה סמוך לגדר, לעקור ולחשוף את המטעים והצמחייה, שנקראים בצה"ל שס"מ – שטח סבוך מבוצר, שמשמש את חיזבאללה למסתור, בניית תשתיות שהייה לפני פשיטה לישראל והצבת עמדות שיגור לישראל. הצמחייה נעקרה בחלקה גם בעזרת מסורים וכלי גינון שהובאו במיוחד לצורך מטרה זו.
בחטיבה שופעים מחמאות לאוגדה 146 ולפיקוד צפון, שנתנו את התחושה שהלחימה בדרום לבנון מנוהלת ויש לה מטרות ברורות. "היה ניכר שהעסק הזה מתוכנן היטב. הרגשנו שהגענו לחודש, והלו"ז התנהל בצורה מיטבית ונוהל הקרב היה מדויק", אומר קצין באחד מגדודי חטיבת כרמלי, "כשנלחמנו בדרום לא נתנו לנו מסגרת זמן ברורה. פה אחרי חודש רוב המילואימניקים כבר משוחררים אחרי שעמדנו במשימות. כנראה שחשבו על זה שהמשימה פה צריכה להיות יותר מהירה ועצימה כדי לא להיכנס לחורף. מהיכרותי, זאת התחושה גם בשאר האוגדות שנלחמו פה. בסופו של דבר היה לפיקוד צפון שנה להתכונן והם למדו מפיקוד דרום ועשו עבודה טובה".
"היינו השנה אחד עם השני יותר מאשר עם המשפחות שלנו", אומר מ"פ בחטיבה, "כשהשתחררנו אמרתי לחיילים שלי, שאם יצטרכו אותנו עוד פעם – אנחנו נבוא עם כל הקושי. כולם מבינים את זה למרות השחיקה, ולכן הפלוגות הגיעו בסד"כ גדול, המשימות בוצעו בצורה טובה ובסך הכל כל המסגרות היו מלאות. זה פשוט דורש מאיתנו אנרגיות רבות".
בחטיבה דואגים לשלוח חיזוקים גם למשפחות שנותרו בעורף ותומכות בלוחמים משם. בערב יום הכיפורים, היה גדוד 223 של החטיבה באמצע משימה לטיהור המרחב הסמוך לגדר, ולכן החיילים לא היו זמינים לשיחות טלפון עם המשפחה. מפקד הגדוד, סגן אלוף אור גרינברג החליט מראש לשלוח דרישת שלום מקורית לכל משפחות החיילים. יומיים קודם לכן הוא ביקש ממ"פ המפקדה לדאוג לו לדגל ישראל גדול שיוכל לתלות באחד ההרים מעל חניתה. כך יצא לדרך "מבצע דגל". במרכז הארץ אותרה חנות שמוכרת דגלי ענק, מספר חיילים יצאו לשם כדי להביא אותו במהירות לגבול הצפון. במקביל, חיילים נוספים הלכו לחנות נוספת בנהריה כדי להביא מוט ברזל באורך 8 מטרים, אך לאחר שזה נמצא, הבינו שאי אפשר להוביל מוט כזה לתוך לבנון. רתך מהעיר הצפונית התנדב לסייע, חתך, ריתך ויצר מספר חלקים מהמוט שניתן להבריג בשטח. אחרי יומיים, חיילי הגדוד בהובלת המג"ד גרינברג, הניפו את דגל ישראל הגדול יחד עם דגל חטיבת גולני ושלחו מסר למשפחות שבעורף.
"משפחת גדוד 23 היקרה, בימים אלו, בהם אנו מציינים את חגי תשרי ותחילת השנה, נפרדנו מהמשפחות האהובות ויצאנו כאיש אחד, בלב אחד, לטובת אחינו תושבי הצפון שמפונים מעל שנה לבתיהם. על אף הקושי והאתגר לצאת בפעם הרביעית מהבית, ולהיפרד מהמשפחה, ההתגייסות והנכונות הייתה בשיאה. לוחמי הגדוד נמצאים בפעילות מבצעית משמעותית בגבול הצפון, עם הישגים חשובים המקרבים את החזרה של תושבי הצפון לבתיהם. בעת הזו אנו מוצאים מקום להעריך ולחזק את בני ובנות הזוג וילדיהם של חיילי הגדוד. ללא העמידה האיתנה שלכם והרוח הגבית מהבית לא היינו מצליחים לעמוד במשימה זו. ערב יום הכיפורים, המביא עמו רוח של אחדות, שלווה וביטחון, אנו נערכים לציין את החג בצורה ראויה ומכובדת על אף הנסיבות. בברכת כתיבה וחתימה טובה, ושנה טובה ומתוקה. בהערכה והוקרה רבה, סא"ל אור גרינברג מג"ד 223".
