"לא מתקבל על הדעת שבמדינת ישראל ב-2024, לאחר שנמצאו תופעות של עכירות במים ולשלשת ציפורים, המפעילים אינם נקנסים ע"י משרד הבריאות", כך כתב מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן בדו"ח שפרסם היום.
המבקר מצא כי משרד הבריאות טרם ביצע את הסקר שנדרש לדעתו לעשות בעניין רעלני אצות ורעלנים אחרים המופרשים למים על ידי מינים פולשים נוכח משבר האקלים שעלול לגרום לפגיעה באיכות מי הגלם של מתקני ההתפלה, בין היתר בשל התרבות מינים פולשים אלו בים התיכון. כמו כן, אנגלמן מעביר ביקור על אי פיקוח, בקרה ודיווח על איכות המים מצד משרד הבריאות. למעשה, הוא קובע כי אף שעל פי נוהל פיקוח על ספקי מים, תדירות הביקורת במתקני התפלה שהיקף הייצור שלהם גדול מ-30 מלמ"ק צריכה להיות אחת לשנה לפחות אך בפועל, בשנים 2018-2023 לא ערך משרד הבריאות באף אחד ממתקני ההתפלה ביקורת שנתית כנדרש בנוהל ובידי מטה משרד הבריאות אין דיווחים של המחוזות על ביצוע הביקורות.
ללא ענישה נגד הפרות דיווח
בשנת 2023 התרחשו במתקן התפלה ב' 18 אירועי עכירות גבוהה, ברמה שחייבה נוסף על מתן דיווח למשרד הבריאות גם עצירה של אספקת המים מהמתקן. ואולם המתפיל דיווח רק על מקצת האירועים האמורים אחרי שהתבקש, ולא עצר את אספקת המים מהמתקן כנדרש. אף שלפי הסכם הזיכיון, מינהלת ההתפלה הייתה רשאית לדרוש מהמתפיל תשלום פיצוי מוסכם בגין כל אחד מ-18 האירועים שהתרחשו בשנת 2023 שבהם רמת העכירות של המים חרגה מהשיעורים שהותרו בהסכם הזיכיון ואף מהשיעורים שחייבו דיווח למשרד הבריאות שלא דווחו במועד וכנדרש, ובסך הכול כמה מאות אלפי ש"ח, בפועל היא דרשה מהמתפיל תשלום בסכום של כמה עשרות אלפי ש"ח בלבד. רשות המים השיבה למשרד מבקר המדינה במאי 2024 כי לפי שיקול דעתה המקצועי של המינהלת, סל הסעדים שהופעלו היה מאוזן ונתן מענה הולם לאירועים אלה. המתפיל השיב למשרד מבקר המדינה ביולי 2024 כי הוא החל להפעיל את המתקן במקביל לביצוע עבודות שיקום שתוכננו בין היתר כדי להתגבר על בעיית העכירות, וכי זו צפויה להיפתר לכשיסתיים השיקום.
ביקורת קשה ביותר מצויינת בדו"ח כאשר מובא כי בכל חמש הדוגמאות שנבדקו בביקורת, כמו לדוגמא – אי הדיווח על כך שמיכל מים המוצב במתקן התפלה ד' היה פתוח למפגעים כגון לשלשת ציפורים שנמצאה בו וכן עיכוב בדיווח מיידי של מתפיל על תקלה שגרמה לעליית רמת העכירות במים המסופקים במאי 2023, משרד הבריאות לא הפעיל אמצעי אכיפה – כגון הגשת כתבי אישום – והסתפק בייזום דיונים עם המתפיל ובתכתובת המבהירה למתפיל שלא פעל כנדרש וכיצד עליו לפעול. יצוין שהאמצעים שיש כיום למשרד הבריאות לאכיפת חובת הדיווח, כגון מאסר או קנס, מצריכים ניהול הליך פלילי, דבר שעלול להימשך זמן לא מועט, ואינם מאפשרים הרתעה אפקטיבית לגבי הפרות חובת הדיווח למשרד הבריאות. אי-קיום חובות הדיווח למשרד הבריאות עלול לפגוע ביכולתו של המשרד להנחות את המתפיל לנקוט פעולות לשם הבטחת איכות המים המסופקים ממתקן ההתפלה ומניעת סכנה לבריאות הציבור.
המבקר מצא כי על אף שהתקנות הורו כי יוקם מתקן חלוץ (פיילוט) לבחינת מידת הישימות של טכנולוגיות להוספת מגנזיום למים במטרה לקבל עד ספטמבר 2018 תוצאות מהימנות לגבי הישימות של הטכנולוגיות השונות, משרד הבריאות, משרד האוצר, משרד החקלאות, משרד האנרגיה ורשות המים, שהתקנות קובעות שנציגיהם ישתתפו בצוות היגוי לקביעת מתווה מתקן החלוץ, לא קידמו משמעותית את הקמת מתקן החלוץ, ואף אין צפי לתחילת הקמתו. זאת, על אף עמדת משרד הבריאות שיש צורך בהוספת מגנזיום למי ים מותפלים.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קובע כי על משרד הבריאות, רשות המים, אגף החשכ"ל במשרד האוצר ומינהלת ההתפלה לפעול לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה. עוד המליץ המבקר שמשרד הבריאות, רשות המים, אגף החשכ"ל ומינהלת ההתפלה יערכו הליך סדור של הפקת לקחים על פי הממצאים המצוינים בדוח זה, ובהתאם לניסיון שנצבר עד כה מההתקשרויות עם המתפילים. זאת בהיבטים שונים, כגון אמצעי האכיפה, סכום הפיצויים המוסכמים, התמריצים, תדירות הבדיקות הנדרשת, מדדים וערכי סף הסכמיים ועמידה בחובות הדיווח. המסקנות מהליך הפקת לקחים סדור יוכלו לשמש תשומה להחלטות בדבר תנאי העסקאות עם המתפילים שיפעילו את מתקני ההתפלה לאחר תום הזיכיון של המתפילים הנוכחיים, וכן בנוגע למתקני התפלה נוספים שיקומו בעתיד, ובכלל זה האסדרה והפיקוח לגביהם.
משרד הבריאות פועל מול רשות המים וספק המים "מקורות" על מנת לתכנן פיילוט מעשי להוספת מגנזיום למים מותפלים, זאת לאחר שהמשרד השלים את החלק התיאורטי של הפיילוט במקביל, פועל המשרד לשינוי תקנות מי השתייה כך שספקי המים יוכלו להוסיף מגנזיום למי השתייה. נוסף על כך, המשרד מפרסם לציבור מידע בדבר חסרונו של מגנזיום במים מותפלים, והמלצות על תזונה או דרך אחרת להשלמת החוסר".
