הסוגיה הפוליטית החמה בשבועות האחרונים היא שאלת גיוס החרדים לצה"ל, שבעקבותיה גם קמה מחאה ציבורית שגלשה לחלקים נרחבים בקרב בני הציונות הדתית. על רקע אירועי השעה, מקור ראשון ערך סקר עמדות בקרב בני המגזר הדתי־לאומי.
הסקר נערך בתאריכים ב־3־4 בנובמבר 2024 על ידי חברת המחקר שילוב, ונעשה בקרב 400 גברים ונשים בגילאי 18 ומעלה מהמגזר הדתי־לאומי. הוא בוצע באמצעות סקר אינטרנטי במדגם ארצי מייצג של אוכלוסייה זו.
מהסקר עולה כי שיעור גבוה של דתיים־לאומיים מעוניין לראות את המגזר החרדי נושא בנטל של ביטחון המדינה, וסבור כי המצב הנוכחי מייצר נטל בלתי נסבל על החילונים והדתיים־לאומיים. בנוסף, משיבי הסקר לא תומכים בחברי כנסת שלדעתם אינם מקדמים את הסוגיה.
כך למשל, רוב גדול השיב כי הוא מעוניין שהמגזר החרדי "ישתתף באופן פעיל בנשיאה בנטל הביטחוני של המדינה: 76 אחוזים מהנשאלים ציינו כי הם רוצים זאת "במידה רבה" או "במידה רבה מאוד", לעומת 14 אחוזים שהשיבו כי הם רוצים זאת רק "במידה בינונית". 10 אחוזים בלבד ענו "במידה נמוכה" או "כלל לא" על שאלה זו.
ניתוח הפילוח של המשיבים מגלה כי בקרב מי שמגדירים את עצמם "דתי/ה לאומי/ת ליברלי/ת", שיעורם של אלו שענו "במידה רבה" או "במידה רבה מאוד" היה גבוה יותר, ועמד על 87 אחוזים. השיעור המקביל בקרב מי שמגדירים את עצמם "דתי/ה לאומי/ת קלאסי/ת" היה דומה לכלל המדגם, ועמד על 78 אחוז. מי שסיווגו את עצמם כ"דתי/ה לאומי/ת תורני/ת הסכימו בשיעור נמוך יותר עם ההיגד הזה: 65 אחוז השיבו "במידה רבה" או "במידה רבה מאוד" – אחוז נמוך יותר מהליברליים, אך זהו עודנו שיעור גדול של האוכלוסייה, כשני שלישים מהמשיבים.
מהסקר עולה גם כי 68 אחוז מבני המגזר, למעלה משני שלישים, מסכימים מאוד (39 אחוזים) או די מסכימים (29 אחוז) עם המשפט "אי גיוס חרדים לצבא מייצר נטל בלתי נסבל על הציבור הדתי־לאומי והחילוני בתקופה זו". מנגד, 20 אחוזים בלבד הבהירו כי אינם מסכימים עם האמירה הזו, ו־13 אחוזים אמרו כי אין להם העדפה בנושא.
שאלה אחרת עוסקת באופן גיוס החרדים לצבא. במענה לשאלה "מבין ההצעות הבאות, איזו הצעה לדעתך תגדיל את מספר החרדים שיתגייסו לצה"ל?", רק 18 אחוזים מכלל המשיבים ענו כי הדרך הנכונה היא "סנקציות כלכליות לחייבי גיוס". לעומת זאת, 44 אחוזים אמרו כי ההצעה הנכונה היא "התאמת המסגרת הצבאית לאופי והצרכים של הציבור החרדי". במקביל, 22 אחוזים צידדו ב"הקמת ישיבות הסדר חרדיות", ו־11 אחוזים תמכו ב"עידוד גיוס חרדים על ידי מתן הטבות למשרתים בצבא".
אחת השאלות בסקר עסקה בתמיכת המפלגות שמייצגות את המגזר הדתי־לאומי בחוקים על גיוס החרדים. תחילה נשאלו הנסקרים "האם לדעתך נבחרי הציבור של הציבור הדתי־לאומי צריכים לתמוך בגיוס חרדים לצה"ל או לתמוך במתן פטור מגיוס חרדים לצה"ל?": מתוך כלל המדגם השיבו 68 אחוזים כי על חברי הכנסת המייצגים את המגזר לתמוך בגיוס חרדים לצה"ל, ו־13 אחוזים בלבד השיבו כי עליהם לתמוך במתן פטור מגיוס לצה"ל לבני המגזר החרדי.
בהמשך נשאלו הנסקרים "האם תתמוך/י בחברי כנסת ציונים־דתיים מהקואליציה שיצביעו בעד פטור מגיוס חרדים לצה"ל?". בתשובה לשאלה הזו ניתן לראות פערים משמעותיים בין הזרמים השונים בתוך המגזר: בעוד שבקרב מי שמגדירים את עצמם ליברליים השיבו 69 אחוזים כי לא יתמכו בחברי כנסת שיצביעו בעד פטור מגיוס חרדים לצה"ל, ורק 14 אחוז השיבו שיתמכו בהם. מנגד, בקרב מי שמשייכים את עצמם לזרם התורני רק 25 אחוז השיבו כי לא יתמכו בחברי כנסת כאלה, ואילו 40 אחוזים השיבו שיתמכו בהם.
התשובות של מי שמגדירים את עצמם "דתי/ה לאומי/ת קלאסי/ת" קרובות בהקשר הזה מעט יותר לזרם הליברלי מאשר לזרם התורני: 49 אחוזים השיבו כי לא יתמכו בחברי כנסת כאלה, ואילו 22 אחוזים – פחות מרבע – השיבו שיתמכו באותם חברי כנסת.
