אריאל סנדר, 52 – מנהל מסע הבחירות של המפלגה הרפובליקנית בישראל.
נשוי לדפנה, אב לארבעה, סב לשלושה. מגורים: אלקנה שבהרי השומרון, "האזור שבו הלך שמואל הנביא"
עו"ד מארק צל, 71 – יו"ר המפלגה הרפובליקנית בישראל וסגן היו"ר העולמי של המפלגה. נשוי לרובין, אב לשמונה, סב ל־22. מגורים: תקוע, "מקום לידת הנביא עמוס"
עוד בצוות הקמפיין: יועץ התקשורת אור עמיאור, היועצת האסטרטגית דנה מזרחי-בראודה, מנהל השטח בישראל מעיין יעקב, מנהלת מערכות ממוחשבות קרול גזית, והיועץ לענייני חרדים ירח טוקר.
* * *
מגיע לכם מזל טוב, המאמץ שלכם נשא פרי.
סנדר: המזל טוב הוא לעם ישראל, אנחנו לא חשובים. נכון, מארק?
צל: נכון אבל אני גם אקח את זה אישית.
יאללה, נפרגן. מכאן נראה היה שהמרוץ צמוד. הייתה לכם תחושה שטראמפ ינצח?
צל: הייתה לי תחושה שנצליח. אבל זה היה צמוד ולדמוקרטים יש רקע של זיופים בבחירות, אז חששתי שזה לא יקרה.
סנדר: מארק ואני היינו במילווקי (בוועידה הרפובליקנית) באמצע יולי, והורגש שהציבור האמריקני רוצה שינוי. לפני ארבע שנים היינו צריכים לדחוף פעילים, הפעם הם דחפו אותנו. מי שהיה בשטח היה הרבה יותר אופטימי ממי שקרא רק את הסקרים.
תסבירו לי: למה בעצם האמריקנים רוצים בשלטון את טראמפ, הפחות מגוהץ והפחות מנומס?
צל: האמריקנים היו מתוסכלים מתרבות הווק (woke, או "נעורות": ערנות פוליטית לזכויות מיעוטים, ע"ל), שהביאה לאובדן הערכים המסורתיים בבתי הספר, בכנסייה, בצבא ובמקומות העבודה. אי אפשר לתאר את הנזק שהשקפת העולם הזאת גרמה. ובמדיניות החוץ הם רצו מנהיגות.
סנדר: הדולר של האזרח האמריקני שווה היום הרבה פחות, והכלכלה חשובה לאנשים בארה"ב. בנוסף, הפלישה ממקסיקו אל תוך ארה"ב הטריפה את האמריקנים, וביידן ועל אחת כמה וכמה האריס, שהייתה אחראית על הנושא, הובילו מדיניות שאכזבה אותם.
בתוך הפאזל של מסע בחירות אדיר ממדים, מה היה החלק שלכם?
סנדר: בישראל יש יותר מ־500 אלף בעלי זכות בחירה בבחירות האמריקניות. שמנו לעצמנו למטרה להגיע לכ־300 אלף מהם. פרסמנו והסברנו, מצביעים התקשרו ושאלו איך הם יכולים להצביע. 62 אנשים עבדו מבוקר עד לילה בטלפונים ובדוא"ל כדי להתמודד עם עשרות אלפי פונים.
צל: אני מתעסק בזה כמתנדב כבר יותר משלושים שנה, ולא ראיתי דבר כזה.
באמת? אני צריכה לבדוק אם קרובי המשפחה האמריקנים שלי הצביעו בבחירות.
סנדר: אל תגידי את זה, כי מארק ייקח עכשיו את האוטו וייסע אליהם.
צל: זה נכון. בכל יום, חוץ משבתות, הייתי בקשר עם אנשים כדי להסביר להם איך להצביע. זה הליך מורכב. אתה צריך לבקש להירשם, לדעת באיזו מדינה אתה זכאי להצביע, לבקש פתק הצבעה ולמלא את כל הטפסים. אנשים לא ידעו מה לעשות, והתפקיד שלנו היה לעזור להם להתמודד עם הבירוקרטיה הזאת.
סנדר: היה לנו גם מטה שכוון למאות מיליוני אוונגליסטים, שקשר את המפלגה הרפובליקנית לישראל, לירושלים ולשומרון, ועודד אותם להצביע.
תנו לי קצת מספרים. כמה ישראלים הצביעו? לעבודה שלכם ולהצבעה שלהם הייתה משמעות?
סנדר: נדע את המספרים רק בעוד כמה חודשים, אחרי שהשגרירות תפרסם את הנתונים. אנחנו יודעים שכ־50 אחוז מהמצביעים הישראלים הם מניו־יורק ושעוד עשרות אלפים הצביעו בכל מיני מדינות מתנדנדות.
תגידו, איך בכלל התגלגלתם למפלגה הרפובליקנית ולעיסוק בקמפיינים שלה בישראל?
צל: כשהייתי סטודנט באוניברסיטת פרינסטון הצטרפתי למפלגה הרפובליקנית. כשהגעתי לכאן ב־1991־1992, ראיתי שכמעט כולם בארץ מצביעים למפלגה הדמוקרטית. חשבתי שמוזר שאין ייצוג למפלגה הרפובליקנית בארץ, אז התחלתי לייצג אותה. במשך השנים היא נעשתה ידידותית לעם ישראל יותר מהמפלגה הדמוקרטית, והצלחנו לשכנע בכך את אזרחי ארה"ב בישראל. במהלך השנים כ־80 אחוז מהם הצביעו למפלגה הרפובליקנית. עכשיו, בגלל טבח 7 באוקטובר, שיעור המצביעים לטראמפ ולמועמדים הרפובליקנים היה יותר מ־90 אחוז.
סנדר: צביקה ברוט, היום ראש עיריית בת־ים, הביא אותי לקמפיין בבחירות 2016. שבועיים וחצי לפני הבחירות עשינו כנס על חומות ירושלים והזמנו את כל צוותי התקשורת. מארק הציג אדם נחמד, דיוויד פרידמן, ואמר שזה השגריר הבא במדינת ישראל. ניבא וידע מה ניבא.
בני נוער ישראלים במשלחות לניו־יורק לא יכולים ללבוש שם חולצות עם כיתוב בעברית. בניו־יורק! מה יקרה עכשיו?
צל: אני חושב שיהיה שינוי ניכר במעמד היהודים בארה"ב. טראמפ אמר שכל מי שהשתתף בהפגנות נגד יהודים והוא לא אזרח אמריקני יגורש מארה"ב. הוא יכול להכריח את האוניברסיטאות להגן על היהודים ולהקטין את האנטישמיות, ואם לא הן יפסידו את הסבסוד.
הוא יכול, או שהוא יעשה את זה?
צל: הוא יעשה את זה. הוא מקיים את ההבטחות שלו.
יהיו יהודים בכוורת שלו?
סנדר: דיוויד פרידמן רואה את עצמו בתפקיד בכיר בממשל, הוא מכוון גבוה. יהיה מעניין לראות מה הוא יקבל. מייק פומפאו לא פחות יהודי מהרבה יהודים אחרים, והוא יקבל תפקיד בכיר, והסנטור מארקנסו טום קוטון מאוד פרו־יהודי והוא יהיה בכוורת.
אתם פותחים שמפניות, אבל האמת היא שיש כאן גם מבוכה. ברור שהאריס הייתה מקדמת מדיניות אנטי־ישראלית, אבל טראמפ, איתו אי אפשר לדעת מה צפוי.
צל: אנחנו ידידים ובעלי ברית, ולכן אני לא מצפה שהוא ישתמש ביכולת שלו להיות בלתי צפוי מולנו, אלא מול איראן.
סנדר: אני מסתכל על ארבע שנות כהונתו הקודמות. יש הוכחות, ולא צריך יותר מזה. פעם נתניהו אמר שטראמפ נתן לממשלה שלו לעבוד. הוא לא התערב, וכשהיו חילוקי דעות היו שיחות ולא הנחתות. אילון מאסק, בן שפירו, איוונקה טראמפ וג'ארד קושנר, דונלד ג'וניור – כולם אוהבי ישראל. עם ישראל יכול להיות רגוע מאוד: יהיו פה ארבע שנים טובות עם נשיא אמריקני מעולה.
מארק, סייעתם לישראלים שהוטלו עליהם סנקציות בצו נשיאותי. מה טראמפ צפוי לעשות בגזרה הזאת?
צל: כבר הגשנו לבית המשפט תביעה לביטול הסנקציות של ביידן וגם פעלנו נגדן באמצעים פוליטיים. טראמפ יכול לבטל את זה ביום הראשון שלו בבית הלבן. אני מקווה שזה יקרה. דיברתי עם הצוות שלו והם אמרו שהם מוסיפים את הסנקציות לרשימת הצווים שהוא אמור לבטל.
הסכמי אברהם, ריבונות בבקעה – זה עשוי לקרות בארבע השנים הקרובות?
סנדר: ברור. הסכמי אברהם היו אחד הדברים האחרונים שטראמפ הצליח לעשות בכהונה הראשונה, והוא רוצה להמשיך אותם. סעודיה היא החלום הגדול שלו. לגבי סיפוח הבקעה, בסביבת טראמפ מבינים היום שקשה להקים פה שתי מדינות לשני עמים, אז צריך לדאוג למדינה לעם היהודי ולמצוא פתרון לעם הפלסטיני. זאת גם החשיבה של טראמפ.
אז מה אתם מאחלים לנשיא הנבחר?
צל: שימשיך להפגין את היכולות הלא נורמליות שלו לעבוד, ושיהיה בריא. שיוכל להנהיג את העם האמריקני ולהביא את השינויים החשובים כל כך לאזור שלנו ולעולם כולו.
סנדר: לנוכח הניסיונות להתנקש בו והשנאה של הציבור הדמוקרטי כלפיו, אני מאחל שייתנו לו להנהיג ושתהיה לו אריכות ימים.
