אמש (ש'), פרסם נשיא ארה"ב הנבחר, דונלד טראמפ, הודעה לפיה מזכיר המדינה לשעבר, מייק פומפאו, ונציגת ארה"ב באו"ם בדימוס, ניקי היילי, לא יוזמנו להצטרף לממשלתו. ההחלטה להשאיר את השניים, הידועים בתמיכתם העזה בישראל, מחוץ לממשל – מהווה אכזבה גדולה עבורנו וכעת עולה סף המתח ביחס לזהות האישים שיאיישו את המשרות הבכירות של המעצמה הגדולה בעולם וינתבו את מדיניותה.
בדקנו מיהם השמות המובילים במירוץ לתפקידים הבכירים בממשל ומה יחסם לישראל.
לפי Financial Times, חבר הקונגרס מייק וולץ הוא המועמד המוביל לאיוש משרת מזכיר ההגנה (שר הביטחון). וולץ הוא איש צבא לשעבר שלחם באפגניסטן ומשמש כיום כחבר קונגרס מטעם מדינת פלורידה. הוא מציג קו נצי במאבק האמריקני מול סין, תכונה שטראמפ מחבב מאוד, וקידם בין היתר הצעות חוק שנועדו להפחית את התלות האמריקנית במחצבים חשובים שמגיעים מסין. וולץ נחשב לתומך ווקאלי בישראל, הוא מתנגד חריף לביקורת בארה"ב כלפיה ומחזיק בקו בעמדה לפיה יש להעמיק את היחסים בין המדינות.
ויקטוריה קואטס, בכירה לשעבר במועצה לביטחון לאומי, ומיגל קוריאה, אלוף בדימוס שעבד עם קושנר על הסכמי אברהם ושימש כנספח ההגנה של ארה"ב באבו דאבי מועמדים גם הם לשמש בתפקידים בכירים במערך ההגנה האמריקני. קאש פאטל, בכיר לשעבר במשרד ההגנה, צפוי לקבל גם תפקיד בכיר במערך ההגנה.

לפי Financial Times, המועמד המוביל להיות מזכיר המדינה (שר החוץ) הוא בריאן הוק, שליח ממשל טראמפ לאיראן לשעבר. הוק נחשב לתומך גדול של ישראל ולכזה שמייצג קו נצי מול משטר האייתוללות, תוך אכפתיות כלפי העם האיראני. "אף אחד לא יודע טוב יותר ממנו את האיום שאיראן מייצגת לנו ולבעלי בריתנו", אמר עליו דניאל פלטקה, אנליסט מדיניות חוץ במכון אנטרפרייז האמריקני. בראיון ל-CNN אמר הוק שעסקת המאה של טראמפ תחזור ככל הנראה לשולחן, אך באינטרפרטציה שונה מפני שמתקפת חמאס ב-7 באוקטובר הביאה לסקפטיות בממשל ביחס ליישום פתרון שתי המדינות.
לפי FOX, ריצ'רד גרנל, השגריר לשעבר של טראמפ בגרמניה, מועמד בכיר להיות מזכיר המדינה או יועץ בנושא ביטחון לאומי. הוא נחשב לאחד היועצים המשפיעים ביותר של טראמפ בנושא מדיניות חוץ ובמהלך קמפיין הבחירות נפגש עם רבים בקהילה המוסלמית במישיגן, ואמר כי הוא תומך בהפסקת המלחמה.
הסנאטור ביל הגרטי נחשב גם הוא לאוהב ישראל. הגרטי, השגריר האמריקני ביפן לשעבר, שלח ביולי האחרון מכתב יחד עם חברת הקונגרס אליס סטפניק (אליה נגיע בהמשך), לנשיא ביידן ולסגנית הנשיא האריס, בו הביע את מורת רוחו מכך שתמיכתם בישראל אינה חזקה דיה ודרשו מהממשל הדמוקרטי להצהיר כי לישראל הזכות להגן על עצמה מול חיזבאללה. "חיזבאללה הגביר דרמטית את התקפות הטילים והמזל"טים שלו נגד ישראל והממשל שלכם, מתוך חשש מהסלמה, הגיב במתן אזהרה לישראל פן תגיב. בנוסף, הממשל שלך ממשיך לחסום העברת פצצות במשקל 1000 ק"ג, מטוסי קרב F-15 וכלי הגנה אחרים מתוצרת ארה"ב הדרושים בישראל. כישלון לתמוך באופן מלא בזכותה של ישראל להגנה עצמית הן במילה והן במעשים מערער את האינטרסים הביטחוניים הלאומיים של ארה"ב ומסתכן בשבירת האמונה במחויבותה של האומה שלנו לישראל", הם כתבו.

מרקו רוביו הוא אולי השם המוכר ביותר בארץ מבין המועמדים לתפקיד, הן מתוקף כך שהתמודד מול טראמפ בפריירמריז המפלגה הרפובליקנית ב-2016 והן מפני שהוא נחשב לאחד הגורמים הכי פרו-ישראלים ופרו-יהודים בקונגרס. בשנת 2017, נשא נאום פרו-ישראלי מובהק בו פירק לגורמים את הנראטיב הפלסטיני והפריך אותו שלב אחר שלב. במהלך המלחמה הביע תמיכה בישראל מספר פעמים וכשנשאל האם לישראל יש חלק באשמה השיב: "חמאס אשם ב-100 אחוז". גורמים בארה"ב טוענים כי גם אם רוביו לא יזכה לתפקיד הנחשק, הוא יקבל מקום בקבינט של טראמפ בפוזיציה אחרת.
מועמד נוסף הוא היועץ לביטחון לאומי לשעבר, רוברט אובריאן, שנחשב אולי לגורם הנצי ביותר בקרב המועמדים בתפקיד. אובראיין הגיע לישראל בחודש מאי ונפגש עם רה"מ נתניהו ועם יו"ר מפלגת המחנה הממלכתי, בני גנץ (בנפרד). בזמנו אמר על הביקור בארץ: "המטרה שלי בטיול הזה הייתה להראות תמיכה אמיתית בישראל", אמר בראיון.
קית' קלוג נחשב למועמד לתפקיד בכיר במשרד ההגנה האמריקני וגם הוא פרו-ישראלי. בראיון שהעניק ל-FOX בתחילת אוקטובר, אמר כי הוא תומך בהענקת כל הסיוע הצבאי הדרוש לישראל. מאידך, כשנשאל בראיון נוסף ברשת האמריקנית במהלך אוקטובר אמר שארה"ב לא תשתתף במתקפה ישראלית כנגד איראן ונימק מדוע אינה צריכה לעשות זאת. בחודשים האחרונים הציג לטראמפ תוכנית לפיה הממשל יכפה על רוסיה ואוקראינה הסכם הפסקת אש.

המועמדת המובילה לתפקיד שגרירת ארה"ב באו"ם היא אליס סטפניק, שהתפרסמה בישראל במהלך השימוע שנערך לשלוש ראשי האוניברסיטאות בקונגרס בדצמבר האחרון. בשימוע שנערך לשלוש הנשיאות של הרווארד, MIT ואוניברסיטת פנסילבניה בעקבות האנטישמיות הגואה בקמפוסים שתחת ניהולן, סטפניק דחקה אותן לפינה ודרשה שיגנו את האיום על ביטחון היהודים בקמפוס ושיתחייבו כי יטפלו בו באופן משביע רצון. לאחר ששאלה אותן האם קריאה לרצח עם של יהודים מפרה את הקוד האתי של האוניברסיטאות שתחתיהן, השיבו נשיאות MIT והרווארד באמצעות המשפט שהפך למזוהה ביותר עם מגיפת האנטישמיות בקמפוסים: "it depends on the context" (זה תלוי הקשר). סטפניק המזועזעת דרשה שיתפטרו – מה שאכן קרה תוך זמן קצר ולאחר לחצים כבדים מתוך ומחוץ לאוניברסיטאות.
במאי האחרון הגיעה סטפניק לישראל, סיירה ביישובי העוטף ואף נשאה דברים בכנסת. באותה הזדמנות היא העניקה ראיון לישראל היום, בו אמרה: "האהבה שלי לעם היהודי ולמדינת, לאורך כל חיי, עמוקה. ישראל צריכה לקבל את כל הגמישות המבצעית כדי למגר את חמאס, זו מלחמה צודקת".
ומי לא צפוי להיות חלק מהממשל? פרט לפומפאו והיילי, גם חתנו של דונלד טראמפ, ג'ארד קושנר, ששימש כיועצו הבכיר לענייני המזרח התיכון בכהונתו הראשונה, לא יחזור לבית הלבן בתפקיד רשמי, כך לפי ה-Financial Times. עם זאת, במספר מקומות דווח כי קושנר צפוי לשמש כמעין יועץ בכל הנוגע למזרח התיכון ולרצון של טראמפ להרחיב את הסכמי אברהם.