מדחפור ענק ועד מנטרל מוקשים: הרובוטים של צה"ל

לפי מומחי ביטחון והיסטוריונים צבאיים, בשדה הקרב העתידני יילחמו רובוטים בלבד ללא נוכחות בני אדם. נראה שהתחזית הזאת עוד רחוקה, אך בצה"ל החלו לשלב רובוטים וכלים שמופעלים מרחוק כבר במלחמה הנוכחית.

כבר שנים שהנוכחות בקרב של כלי הטיס הבלתי מאוישים צוברת תאוצה, כשהמפעילים נמצאים אי שם מרחוק ושולטים באש, בתצפית ובמודיעין על המתרחש בחזית, אך לצה"ל ישנן מספר מערכות נוספות שפועלות בצורה דומה אך יש להן מטרות שונות, כך לפי כתבה שהתפרסמה באתר צה"ל.

מדור מערכות רובוטיות שבמחלקת גבולות וחשיפה בחט"ל (חטיבה טכנולוגית ביבשה), פועל בעיקר כדי לקחת את המשימות האנושיות, שגם סיכנו את חיי לוחמי צה"ל, להעביר אותן לכלים טכנולוגיים וגם להטמיע את השימוש בהם לחלק מתורת הלחימה. בשנה האחרונה, כחלק ממאמץ זה, שולבו ביתר שאת שלושה דגמי רובוטים עיקריים לצד הלוחמים – ה'פנדה', ה'טאלון' ורונ"י. שלושתם נועדו לבצע בשדה הקרב פעולות מסוכנות, מבלי לסכן אף חייל שנמצא בשטח. הם כוללים מערכות וחיישנים הקולטים את הסביבה, ומאפשרים שליטה מרחוק בנסיעה, הפעלת הזרוע, ותהליכים מסובכים הרבה יותר.

"בלחימה הכוחות עלולים למצוא את עצמם בסיטואציות המשאירות אותם באפלה", מסביר סרן איתי בן-שחר, פרויקטור במדור, "בין אם זה מבנה ממולכד, או מנהרה – הרובוט נכנס בראש, במקום לסכן חיי אדם".

אז איך היחידה יודעת איזה טכנולוגיות לפתח? "אנחנו מקבלים בקשות מהשטח לגבי משימות הנדסיות או פתיחות צירים, שנרצה שיבצע הכלי הממוחשב", מתאר רס"ן אביאל נוהי, ראש מדור מערכות רובוטיות, "אנחנו לומדים בכל יום את הצורך המבצעי ואיך מוצאים פתרונות בעצמנו".

פנדה

לפי שיטת הלחימה של צה"ל, לפני כל כניסה לתא שטח חדש, יש לטהר אותו באמצעים הנדסיים. הכלי הנפוץ ביותר הוא ה-D9 שבו נמצאים מפעיל ומפקד. מתחילת המלחמה נפגעו מטילי נ"ט מספר כלים כאלה ובהם לוחמי הנדסה, כשהובילו את הכוח מאחוריהם. כדי למנוע עוד תקריות כאלה, החל צה"ל להשתמש יותר ויותר ב"פנדה" – דחפור מאויש מרחוק. הוא מאובזר במערכות חיישנים מתקדמות שקולטות את כל המתרחש מסביב, וכך הוא יכול לשדר למפעיליו שנמצאים מאחור, שבעזרתו הם מטהרים את השטח לפני כניסת לוחמי החי"ר והשריון.

"אמנם הפנדה היה בשימוש לפני המלחמה, אבל במערכה הנוכחית הוא מכפיל כוח של ממש", מציין בן שחר, "הפקנו המון לקחים תוך כדי הלחימה, שיפרנו את המצלמה והפכנו את השלט לקל יותר לנשיאה". היתרונות של הפנדה הם בעיקר בפעולה גדולה בשטח פתוח ורחב יחסית, "במתאר בנוי וצפוף או במבצעים הדורשים 'טיפול עם פינצטה', נעדיף להשתמש בכלי אחר, כמו ה'טאלון'. כאן מדובר ברובוט עצום המשמש לעבודות הנדסיות גדולות יותר – מפינוי מוקשים ועד פריצת מחסומים".

טאלון

גם ה"טאלון" נוצר מתוך דרישה שעלתה מהשטח לנטרול אמצעי לחימה וביצוע עבודות הנדסיות בצורה מדויקת יותר. "בחנו את הבקשה וביצענו לה ניתוח טכני: הבנו מה הפלטפורמה שיכולה להתאים בצורה הטובה ביותר, קלטנו מוצר מבחוץ, והתאמנו אותו לצרכי השטח, הלחימה והלוגיסטיקה הצה"לית", אומר בן שחר ומציין: "למשל, אחת מהדרישות הייתה לקחת את המשדר הקיים על הרובוט, ולהסב אותו לתדר תקשורת צבאי, ולצד זה, כאשר הגענו ללחימה, עלה גם הצורך להתאים את ה'טאלון' לתוואי השטח הייעודי לתמרון. הפקנו לקחים ועשינו את השיפורים".

כך נוצר הרובוט הקטן שמטפל במטענים ובחפצים חשודים ברמה כירורגית, מבלי שאף אדם יצטרך לגשת אליהם: "הוא מסוגל לחשוף חוטים וחלקי מטענים ולנטרל אותם באוטונומיה", אומר רס"ן נוהי.

בנוסף, ל'טאלון' מגוון רחב של חוזקות ויכולות שתורמות לביטחון הכוחות. הוא מתנייד במהירות גבוהה מאוד ומצויד במצלמות שמספקות לו יכולת התמצאות בשטח, בעזרתן הוא מזהה אובייקטים הנמצאים סביבו, והזרוע שלו מאפשרת להזיז משקלים כבדים וליצור נתיב בטוח ונקי ממטענים לכוחות.

רונ"י

ככל שהשטח מדייק את הדרישות שלו, מדור מערכות רובוטיות יודע להיטיב את התוצרים שיוצאים תחת ידיו. כך נוצר רונ"י – רובוט נישא ייעודי. "הוא מאפשר לנו שני דברים עיקריים – גישה למקומות קטנים וצרים, כמו מנהרות וסמטאות שה'טאלון' לא יכול להיכנס אליהם, ומשימות הנדסיות נקודתיות ורגישות", אומר רס"ן נוהי.

הרונ"י, בשונה מחבריו הרובוטים הגדולים יותר, נמצא בשימוש על ידי יחידות מגוונות ולא רק הנדסיות. הסיבה לפריסה הרחבה יותר, טמונה ביתרון מובהק נוסף של הרובוט – המצלמות שלו שמעניקות עיניים ללוחמים שנמצאים במקום מוגן יותר, ומכניסים אותם למרחבים צרים במיוחד.

כדי ליישם את הייעוד שלו, מתוכנן הרונ"י בקפידה. "יש לו התקן שנקרא 'סליפר' המהווה רגלי עזר זעירות וזה מאפשר לו לטפס מדרגות ולהתגבר על מכשולים", מסביר סרן בן-שחר, ומציין כי למרות גודלו הזעיר, יש לו יכולת להרים משקלים כבדים כמעט פי 10 ממשקלו.

"כל דרישה אנחנו מנתחים לעומק יחד עם מחלקות האמל"ח והלוחמים בשטח ומבצעים ניתוח הנדסי עד לביצוע הטכני", מסכמים מפקדי המדור, "תמיד יהיה את המתח והדילמה בין הפתרון המיידי והמהיר לבין השאיפה להסתכל אל הצורך העתידי, ואנחנו כאן בשביל זה".