שורת המינויים המיועדים לתפקידי מפתח בממשל האמריקני הנבחר מעוררת קורת רוח גלויה בקרב הצמרת המדינית הישראלית. מול החשש שהובע ממינויים של בעלי עמדות בדלניות לתפקידים בכירים – נבחרים עוד ועוד תומכי ישראל מובהקים, כאלה שקוראים בפומבי לתמוך בגישה צבאית אקטיבית מצד ישראל.
עם זאת, בחודשיים הקרובים, עד לכניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, עדיין ננקטת זהירות. כך למשל, עד לחילופי הממשל לא מתכוונים בדרג המדיני לקדם כל תוכניות בנייה ביהודה ושומרון.
גורם מדיני מציין כי המינויים שהוכרזו, ובהם מרקו רוביו המיועד לתפקיד מזכיר המדינה, פיט הגסת' למזכיר ההגנה, ומייק וולץ המיועד לכהן כיועץ לביטחון לאומי – כולם בעלי עמדות ניציות – מצביעים על נכונות גבוהה הרבה יותר של הממשל הבא לפעול להפלת הממשל האיראני. לכל הפחות, מציין הגורם – מדיניות עצירת החימושים החלקית שמתרחשת כעת בפועל, תשתנה. גם סיוע מודיעיני ותכנוני במקרה של תקיפה ישראלית נוספת באיראן, יינתן באופן הרבה יותר הדוק ומשמעותי.
בנוגע לאפשרות של הסדרה קרובה בלבנון, הגורם המדיני מאשר כי עם שובו של השר רון דרמר מארה"ב, לאחר שנפגש שם עם נציגי הממשל הנוכחי וכן עם הממשל הנבחר – כולל, על פי פרסומים אמריקניים, עם הנשיא המיועד טראמפ וחתנו ג'ארד קושנר – הסכם ההסדרה כבר מנוסח, כולל הסכמה למכתב־צד אמריקני שיעגן את האפשרות הישראלית לתקוף בלבנון במקרה שבו יזוהו איום, ניסיון תקיפה של חיזבאללה, התחמשות או מעבר של אמצעי לחימה מסוריה ללבנון. ההסדרה לא יכולה להמתין לממשל הבא, לדברי הגורם, כיוון שהשאיפה היא שלא להגיע לממשל טראמפ מתוך מציאות מדינית מורכבת יותר, שעלולה לכלול החלטה נגד ישראל במועצת הביטחון. השאלה אם לבנון תיענה להסדרה שגובשה בהסכמה אמריקנית, טרם נענתה אמש. הגורם המדיני מבהיר כי אם לבנון לא תיענה, "יש אפשרויות להמשך הפעילות המבצעית".
נושא משמעותי נוסף הנוגע להתיישבות, הוא העיצומים שהטיל הממשל היוצא. ההערכה המבוססת בדרג המדיני היא כי המדיניות הזו תיפסק, והעיצומים שכבר הוטלו ומגבילים בפועל את חייהן של עשרות משפחות, יבוטלו.
אנשי הנשיא
הסנטור מרקו רוביו, 53, המיועד לתפקיד מזכיר המדינה, שב ומבהיר בכל הזדמנות את תמיכתו בישראל ובמלחמתה הצודקת בחמאס. בתגובה למפגינים שהמתינו לו השנה ליד משרדו וקראו להפסקת אש בעזה, הבהיר רוביו כי האשמה לסבל בעזה מונחת כולה על כתפי חמאס, וכי הוא מקווה שישראל תשמיד כל גורם בארגון הטרור שהיא תצליח לשים עליו את ידה.
בשלב שבו נשמעו קריאות לישראל להימנע מלהיכנס לרפיח, אמר רוביו בריאיון כי הדבר דומה לדרישה מבעלות הברית להימנע מלהיכנס לברלין במהלך מלחמת העולם השנייה. לאחר מתקפת הטילים האיראנית נגד ישראל בחודש שעבר, קרא רוביו למדיניות "מקסימום לחץ", כמו זו שהונהגה בקדנציה הקודמת של טראמפ נגד איראן, ואמר כי הוא תומך בזכותה של ישראל להגיב "בצורה לא פרופורציונלית" כדי לעצור את האיום. רוביו הוביל גם את חקיקת החוק למאבק ב־BDS, תנועת החרם נגד ישראל.
לתפקיד שר ההגנה מיועד פיט הֶגְסֶת', 44, מגיש טלוויזיה ברשת פוקס. הגסת', שנחשב למינוי מפתיע, שירת במשמר הלאומי האמריקני, ולחם בעיראק ובאפגניסטן. הוא פעיל רפובליקני שהתמודד על מושב בסנאט וייעץ לטראמפ. "עם פיט בראש, אויבי אמריקה מודעים לכך – הצבא שלנו יהיה נהדר שוב, ואמריקה לעולם לא תיסוג", אמר טראמפ בהצהרה השבוע.
חבר הקונגרס מייקל וולץ, 50, המיועד לתפקיד היועץ לביטחון לאומי, שירת בעבר כקצין בכוחות המיוחדים של צבא ארה"ב. לאחר מתקפת הטילים האיראנית השנייה על ישראל, אמר וולץ כי הוא תומך בתקיפה ישראלית על תשתיות נפט ומתקני גרעין איראניים. בריאיון לג'ואיש אינסיידר האשים את ממשל ביידן בהפעלת "לחץ חד־צדדי על ישראל", כדי שתסכים להפסקת אש בעזה.
מייק האקבי, 69, מושל ארקנסו לשעבר, שהוכרז השבוע כמיועד לתפקיד שגריר ארה"ב לישראל, הוא נוצרי אוונגליסט, שביקר רבות בישראל ובכלל זה ביישובי יהודה ושומרון. האקבי, שאינו מוכן להשתמש במונח "הגדה המערבית", נשאל השבוע בריאיון לגלי צה"ל האם החלת ריבונות היא אפשרות, והשיב "בוודאי", אם כי אמר שהנשיא הוא שיקבע את המדיניות, ותפקידו של השגריר לממש אותה בהתאם. האקבי גם קשר בריאיון בין החלת ריבונות ובין שמירה על ביטחונה של ישראל.
אִילוֹן מאסק, 53, איל הון וטכנולוגיה שנחשב לאיש העשיר בעולם, מיועד להתמנות יחד עם ויווק רמאסוואמי לעמוד בראש "המחלקה לייעול הממשל", רעיון שהועלה על ידי מאסק עצמו. מאסק, שרכש לפני כמה שנים את רשת טוויטר ושינה את שמה ל־X, תמך במרוץ של טראמפ לנשיאות. מאסק הוא בעל השליטה בטסלה, יצרנית המכוניות החשמליות, והמייסד של חברת החלל SpaceX.
אליס סטפניק, חברת הקונגרס הצעירה המיועדת לכהן כשגרירת ארה"ב לאו"ם, עלתה לכותרות בדצמבר כאשר במהלך שימוע שנערך בבית הנבחרים לנשיאוֹת שלוש אוניברסיטאות מובילות בארה"ב, דרשה תשובות נחרצות בנוגע לאופיין האנטישמי של ההפגנות והמחאות בקמפוסים.
סטיבן ויטקוף, 67, המיועד להיות השליח המיוחד למזרח התיכון, הוא משקיע נדל"ן יהודי־אמריקני מצליח. הוא נחשב לידיד קרוב של טראמפ ואף נכח לצידו במגרש הגולף בספטמבר, במהלך ניסיון ההתנקשות השני בנשיא הנבחר.
לדברי מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר אלי גרונר, המינוי של האקבי הוא "בשורה פנומנלית בשני מישורים. ראשית, הוא איש ערכי ביותר ואוהב ישראל. במשך השנים יצא לי לבלות המון זמן איתו, והוא איש משכמו ומעלה. מעבר לזה, העובדה שאנחנו, ישראל, הראשונים שמקבלים מינוי של שגריר, משדרת המון בכל הנוגע לחשיבות ולתעדוף שהממשל הזה נותן לישראל— עם כל ה־MAGA שבו (הזרם הבדלני בקרב תומכי טראמפ)".
ככלל, גרונר מזהה מכנה משותף בין המינויים של טראמפ: "הוא ממנה הרבה אנשים מבחוץ שבאים לעשות מהפכות. השוני לעומת ישראל בעניין הזה הוא דרמטי. אצלנו, הן בשמאל והן בימין, המנהיגות הישראלית מאוהבת ב'אנשי מערכת'", מוסיף גרונר.
יו"ר מועצת יש"ע וראש מועצת בנימין ישראל גנץ נפגש השבוע עם ראש הממשלה, כאשר שינויי המדיניות הצפויים בוושינגטון בנוגע להתיישבות נמצאים על השולחן. גנץ אומר כי "הנשיא הנבחר בחר בעיניי בחוכמה אנשים שמכירים את השטח ואת המציאות במזרח התיכון. זו נקודת פתיחה הרבה יותר טובה מההנהגה הקודמת, שלא נפגשה איתנו, לא הכירה ודיברה אמריקאית במקום שמדברים בו ערבית. אני מעריך ויודע שיש סוגיות שיעלו ויידונו בפרספקטיבה רחבה".
בנוגע לאפשרות של החלת ריבונות, ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' דיבר עליה השבוע, אומר גנץ: "חשוב לומר – מי שיחליט בסוף זו ממשלת ישראל, ולכן האחריות מוטלת על ראש הממשלה נתניהו לפעול ולעשות. מועצת יש"ע מקבלת על עצמה לעסוק בסוגיה הזו. בקרוב יתקיים כנס שמועצת יש"ע מובילה עם כל ארגוני הימין, תחת השאלה איך מתכוננים לממשל טראמפ. נקודת ההנחה היא שאם אתה מוכן ויודע מה אתה רוצה להשיג, יש כאן הזדמנות היסטורית". להערכתו של גנץ, המתווה העתידי לריבונות הוא לא זה שהונח במסגרת "עסקת המאה", בקדנציה הקודמת של טראמפ. "אחרי 7 באוקטובר, המציאות השתנתה", הוא סבור.
