בצה"ל מתריעים על מחסור עצום של אלפי חיילים, בעיקר לוחמים. בספטמבר פורסם כי בשל מצוקת כוח האדם יעברו לוחמים מחיל הים הכשרה קרבית וייקחו חלק בלחימה בעזה, בצפון וביהודה ושומרון. משרד הביטחון אף הניח על שולחן הכנסת תזכירי חוק שמטרתם להאריך את גיל הפטור ממילואים ל־46 ול־50, ולהרחיב את רשימת התפקידים שניתן לגייס למילואים בגיל מבוגר יותר.
אלא שבמקביל למחסור, מתברר כי יש לוחמי מילואים שצה"ל אינו מנצל, והם מרגישים "תקועים". מגן דוד אדום מפעיל יחידת מילואים תחת פיקוד העורף הקרויה "יחידת תגבור מד"א" (ית"מ), ותפקידה הוא לתגבר את שירותי ההצלה בשעת חירום. היחידה שואבת אליה אזרחים ששירתו במילואים, לרבות לוחמים ביחידות מיוחדות שבשלב כלשהו בחייהם התנדבו או עבדו במד"א. הם מועברים אל היחידה בן־לילה, מבלי שמיידעים אותם או שואלים לדעתם.
למקור ראשון נודע כי ב־7 באוקטובר היו מקרים של מילואימניקים שארזו תיקים במטרה להתגייס ליחידה הלוחמת הקבועה שלהם, אך גילו שסופחו לית"מ. חיילים כאלה, בעלי מוטיבציה לתרום, מספרים על שירות לא משמעותי – בין אם מדובר בבזבוז זמן משווע, ובין אם במשמרות מד"א רגילות, במטרה למלא את מקומם של עובדי מד"א. חלק מהלוחמים אף שלחו מכתבים לראש אגף כוח אדם בצבא וביקשו לעבור יחידה, אך מכתבם לא נענה.
"אתה יכול למצוא את עצמך בתחנה ארבעה־חמישה ימים מסתכל על התקרה ולא עושה כלום", מספר עקיבא (שם בדוי), שמשרת בית"מ, "מ־7 באוקטובר שלחו אותנו ליישובים מפונים בגליל המערבי, שהם ריקים מאוכלוסייה אזרחית ויש בהם רק חיילים או כיתות כוננות. אלא שאם יש אירוע רפואי, הצבא משאיר אותו במסגרת טיפולו, והתפקיד שלנו בשטח מתייתר.
"מצאנו את עצמנו יושבים שלושה שבועות או חודש וחצי בגן ילדים ביישוב נידח, מסתכלים על התקרה ולא עושים דבר. בכל הזמן הזה, כמי ששירת ביחידה לוחמת בסדיר ובמילואים, הייתי יכול לתרום למדינה במגוון דרכים במלחמה על הבית".
עקיבא סיים את עבודתו במד"א לפני שנים, ולדבריו כבר אינו כשיר להגיש עזרה ראשונה. בקשותיו לרענן את כשירותו עלו בתוהו. "בכל התקופה הזו היה לי יום מילואים אחד שנועד לשמור על הכשירות, וגם הוא היה כמעט עשרה חודשים אחרי 7 באוקטובר. ביקשתי שצוות שעושה משמרת בוקר או ערב במד"א יגיע להחליף אותי ויקבל על זה כסף, כדי שאני אוכל להיות במקומם בתחנה ואעשה נסיעות שגרה כדי לרענן את הכשירות. גם זה לא קרה. זה מחזק את התחושה הקשה שאתה פשוט מיותר מכל הבחינות".
עקיבא ביקש להשתחרר מהיחידה, אך עד כה בקשותיו לא נענו. ניסיונותיו להבין מי הגוף האחראי על השיבוצים וההעברות נותרו ללא תשובה. "דיברתי עם מפקדים ומנהלים בכירים במד"א, כל אחד מעביר את האחריות למישהו אחר. הצבא אומר שזה באחריות מד"א, מד"א אומר שזה באחריות הצבא. בשורה התחתונה, היחידה הזאת לא משחררת אף אחד".
עדות דומה משמיע ערן (שם בדוי): "לפני שלקחו אותי ליחידה הזאת של מד"א הייתי לוחם, מפקד כיתה. הרבה אנשים שנמצאים איתנו בית"מ הם לוחמים ביחידות מיוחדות, אפילו בעוקץ. לא שאלו אותנו אם אנחנו מעוניינים לשרת ביחידה הזאת, פשוט העבירו אותנו אליה בלי לשאול לדעתנו".
ערן מספר כי "במסגרת השירות בית"מ במהלך המלחמה היינו באזור העוטף בשטח אזרחי. המטרה שלנו הייתה להגיש עזרה לאזרחים, אבל רק בדברים שקשורים למלחמה. לפעמים עשינו 'כוננות מנחת', שבמסגרתה הסענו באמבולנס חיילים פצועים אל בית החולים, אחרי שמסוק פינה אותם ונחת כמה מאות מטרים מהמיון. אבל אני יכול לספור על כף יד אחת כמה פינויים כאלה עשתה היחידה בפועל. לי אישית לא יצא לעשות זאת אפילו פעם אחת. הפעמים הבודדות הללו בוודאי לא מצדיקות את כמות כוח האדם המשמעותית שנמצאת שם".
ערן ניסה להשתחרר מהיחידה "בגלל שאני לוחם, ולעבור ליחידה לוחמת. אלא שמרגע שחייל מנויד ליחידה הזאת , אי אפשר לצאת ממנה. היא כמו 'חור שחור' שכולם נבלעים בו. התירוץ שנותנים לנו כעת כדי לא להיענות לבקשותינו להעברה, הוא שבזמן מלחמה לא מאשרים מעברים בין יחידות".
ממד"א נמסר בתגובה כי "יחידת המילואים לתגבור מד"א היא יחידה משמעותית, שהוכיחה את נחיצותה פעם אחר פעם, כולל במלחמה הנוכחית. תפקידה לתגבר את כוחות מד"א הפועלים בשגרה למלא את שורות העובדים החיוניים שגויסו לצה"ל. ההחלטה על השיבוץ ביחידה מתקבלת על ידי צה"ל בהתאם לשיקוליו, ואנשי המילואים מוצבים באזורים המאויימים בצפון הארץ ובמקומות נוספים לפי הצורך, ופועלים יום־יום להצלת חיים. מד"א מוקיר את צוותי מד"א ואנשי המילואים שפועלים במסירות 24/7, גם תחת אש".
תגובת דובר צה״ל: "השיבוץ לית"ם הינו רק למשרתי מילואים אשר אינם כשירים ללחימה, בהתאם לסדרי העדיפויות בצה"ל".
