בג"ץ המעונות: השופטים מציעים פשרה שתביא לפרסום תבחינים תוך חודש

הממשלה תצטרך להשיב עד לסוף השבוע להצעת הפשרה שנמסרה לצדדים בסיום הדיון בבג"ץ, לפיה תינתן ארכה לסבסוד המעונות לאברכים, לצד פרסום התבחינים תוך חודש לכלל הציבור. בתנועה לאיכות השלטון תוקפים: "בית המשפט מבקש להעניק ארכה נוספת לכריכה הפסולה והלא חוקית בין מתן הפטור מחובת הגיוס לבין סבסוד מעונות היום"

בג"ץ. צילום: חיים גולדברג - פלאש 90

בג"ץ. צילום: חיים גולדברג - פלאש 90

You have access.

הרכב השופטים הדן בבג"ץ המעונות הציע לנציג הממשלה בדיון פשרה שתאפשר את הפסקת הקפאת הסבסוד לכלל הציבור על ידי שר העבודה. על פי הפשרה שהוצעה לקראת סיום הדיון, שר העבודה יפרסם בתוך חודש את תבחיני התמיכה לכלל האוכלוסיה לפי הוראות היועצת המשפטית לממשלה, ובמקביל תהיה ארכה של עוד 3 חודשים להמשך הסובסידיות למשפחות תלמידי הישיבה.

עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון, תקף את ההצעה, "התנועה לאיכות השלטון מברכת על כך שבג"ץ עצר את השימוש הבזוי של שר העבודה יואב בן צור במשפחות של עשרות אלפי ילדים כבקלפי מיקוח, אך לצערינו בית המשפט מבקש להעניק ארכה נוספת לכריכה הפסולה והלא חוקית בין מתן הפטור מחובת הגיוס לבין סבסוד מעונות היום".

 

העותרים בעתירה הנוספת, לשחרור הסבסוד לכלל האוכלוסיה, בירכו מנגד על ההצעה. אביעד הומינר-רוזנבלום, מנכ"ל שותף של המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון, ציין כי "השופטים קבעו באופן מפורש שלא ניתן להשתמש בילדי ישראל כקלף מיקוח במאבק מגזרי צר. אזרחי ישראל זכאים לממשלה שפועלת לטובת כלל האוכלוסייה ולא בשם אינטרסים צרים"

לדברי יו"ר נעמת, חגית פאר, אשר היתה שותפה אף היא לעתירה, "בג"צ הוציא כרטיס אדום לשר העבודה שממשיך להחזיק עשרות אלפי פעוטות בני ערובה במאבקו למימון מוסדות בהם לומדים אברכים. כולי תקווה שהשר ונציגיו שמעו את דברי השופטים ושהסאגה תסתיים במהרה. מדהים ששופטים צריכים לחייב שר לעשות את המובן מאליו בישראל של שנת 2024 ולהפסיק להתייחס לפעוטות כקלפי מיקוח".

דורון שבתאי, עובד סוציאלי, תושב שדרות ואחד מהעותרים, סיפר: "באתי הבוקר לדיון עם תקווה אחת עיקרית – שניסן, בני בן השנה ו8, אחרי השנה הנוראית שעבר, יוכל להמשיך ללכת למעון שלו אצלנו בשדרות. החלטת השופטים מסמנת כי לתקווה זו יש בסיס. אני קורא להנהגת ישראל – תשאירו את הילד שלי מחוץ לוויכוח הפוליטי. אחרי הטבח, הפינוי ו290 מילואים תנו לנו את המינימום והתייחסו אלינו כאזרחים, לא כקלפי מיקוח".