"רמת החיים תיפגע משמעותית": יו"ר פורום קהלת לכלכלה לא אופטימי

בין חזיתות הלחימה של צה"ל להתפתחויות הפוליטיות שלא מפסיקות לנפק כותרות ולו לרגע, נדחק לשולי החדשות הנושא שבזמנים נורמליים נמצא בראש סדר היום הציבורי – תקציב המדינה. אתמול (א'), פורסם כי מסגרת התקציב הנוכחית נפרצה בפעם השלישית השנה, והוא צפוי לעמוד על כ-620 מיליארד ש"ח, הגבוה בהיסטוריה של מדינת ישראל.

לקראת ההצבעה בכנסת על תקציב 2025, שתתקיים ב-1 בדצמבר, שוחחנו עם אחד הכלכלנים הבכירים בארץ, ד"ר מיכאל שראל – ראש פורום קהלת לכלכלה. ד"ר שראל חווה את דעתו על התקציב ומה לדעתו צריך לשנות בו, האם המלחמה תביא לפגיעה משמעותית ברמת החיים, דעתו על חוק המעונות, האם התקציב יסייע לדירוג האשראי או דווקא יזיק לו, האם לטעמו הממשלה מתמודדת היטב עם סוגיית הגירעון ועוד.

"אני חושב שהצעת התקציב שהוגשה לממשלה הייתה מינימליסטית, אבל עוד הייתה סבירה", אומר שראל, "היא לא הלכה רחוק מספיק, זה המינימום שבמינימום שנדרש והמצב מחייב צעדים יותר משמעותיים. מה שקרה הוא שבישיבת הממשלה ובדיונים שהתקיימו בהמשך השתנו כמה דברים: הגירעון גבוה יותר ממה שתוכנן יום קודם לכן בהצעה, חלק גדול מהדברים שהיו בצד ההוצאות הוסרו, כולל כל מה שקשור להסתדרות, גם כל מה שקשור לקצבאות ודברים נוספים שרצו לקצץ בהם ירדו ומה שנשאר זה הגדלת המיסים. יתרה מכך, עכשיו מתוכננת גם העלאת מיסים שלא תוכננה קודם לכן, עם העלאת ההפרשות לביטוח הלאומי", הוא מסביר.

"כשמסתכלים על הצמיחה ועל התחזיות קדימה, יש לנו בעיה מבחינת התוצר. כתוצאה מכך יש גם ירידה בהכנסות וגם ההוצאות כבדות מאוד, כי פרט להוצאות הביטחון שתפחו, גם ההוצאות האזרחיות לסיוע לאוכלוסיות שנפגעו מהמלחמה גדלו. יש גם גידול משמעותי בהוצאות הריבית, גם כתוצאה מעלייה בשיעור הריבית וגם כתוצאה מעלייה בחוב הציבורי. היה גירעון גבוה מאוד עוד ב-2023 ו-2024 וכתוצאה מכך החוב גדל, מה שאומר שאנחנו צריכים לשלם יותר ריבית. כלומר, יש לנו בעיה בצד התקציבי וצריך להתמודד איתה ולא לדחות את הטיפול, דחייה שלא תפתור כלום. מבחינת המיסים, אני מעדיף לראות דברים אחרים, כמו למשל ביטול פטורים והטבות מס ולא הגדלת שיעורי המיסים, שזה מה שנעשה, כי זה צעד שפוגע יותר בצמיחה ומגדיל את העיוותים".

"התקציב גם לא מספיק מבחינת היקף ההתאמות למצב, גם יותר מדי מועמס על נושא המיסים, וגם בצד המיסים יכול היה להיות הרבה יותר טוב, לו היו מרחיבים את בסיס המס על ידי ביטול הטבות מס ומיסוי השפעות חיצוניות במקום להעלות בצורה פשטנית את שיעורי המס. מעבר לזה, על תקציב הביטחון ל-2025 עדיין לא הוחלט בכלל ועדיין יש את ועדת נגל שיושבת ודנה בתקציב הביטחון ובהתאם להמלצותיה יתכן שתקציב הביטחון יצטרך לגדול משמעותית לעומת מה שמופיע כרגע בתקציב ואין שום הכנה לזה – לא ברור מה יכסה את הגידול הזה בהוצאות הביטחון".

"לסיכום, מכל הבחינות, אני חושב שהתקציב לא מטפל בבעיה התקציבית והתזרימית שיש לנו באופן מספק. החשש הוא שהפוליטיקאים בכנסת ימשיכו להוריד קיצוצים, בכנסת יש הרבה מאוד קבוצות לחץ ולוביסטים שמנסים למנוע פגיעה בהם".

"יש למשל את ההצעה למסות רווחים לא מחולקים, שאמורה להכניס עשרה מיליארד ש"ח ב-2025. זה לא צעד אופטימלי, אבל הוא ודאי טוב יותר מהאלטרנטיבות שהוצעו. אז אני מקווה שהצד הזה יעבור, כי אם לא – יהיו חסרים לנו עשרה מיליארד שקלים. לפי גופי התקשורת, משרד ראש הממשלה ואבי שמחון או המועצה הלאומית לכלכלה הציעו מדיניות גרועה בהרבה – לשכנע חברות לחלק רווחים שלא חולקו. זה אולי יקל קצת על 2025, אבל ייצור בעיה הרבה יותר גדולה בשנים הבאות ובעצם דוחה את הבעיה, אבל מגדיל אותה. אולי יש בזה הגיון פוליטי, אבל אין בזה שום הגיון כלכלי או חברתי".

הזכרת קודם את ההסתדרות שהקיצוצים לגביה צומצמו. איזה אלמנטים אתה חושב שצריך להוסיף לתקציב?

"כן, ודאי. מול ההסתדרות היה הנושא של הפחתת הפריווילגיות שקיימות היום בתנאי פנסיות התקציביות ופטור ממיסוי רווחי הון על קרנות השתלמות, שאין בזה שום הגיון כלכלי או חברתי, הגדלת ההפרשות לפנסיה התקציבית".

"צריך גם לבטל את הפטור ממע"מ על תיירות נכנסת, שזה אחד הדברים הכי מוזרים וחסרי היגיון כלכלי שקיימים בשיטת המס הישראלית וישראל היא כמעט המדינה היחידה בעולם שיש לה את הפטור הזה, בעוד יש מדינות שעושות בדיוק ההיפך, כלומר, שמות מיסוי יתר על תיירים. בהצעת התקציב רצו לבטל את הפטור, אבל. גם זה נפל בגלל הלחץ של ענף התיירות או המלונאים".

"בנוסף, הקטנת הממשלה, מספר השרים ומספר המשרדים. נעשו מספיק מחקרים בעבר והקונצנזוס הוא שמספר השרים צריך להיות אולי 19, כולל ראש הממשלה, ומספר המשרדים נמוך יותר, אולי 15. כיום מספר המשרדים הוא כפול. זה לא מייצר שירות יותר טוב לאזרח, להיפך, זה פוגע באיכות השירותים כי הרבה נושאים נופלים בין המשרדים, כולל מאבקי כוח מיותרים. בנוסף, ברגע שהממשלה לא מקצצת במבנה הממשלה ובמספר השרים, קשה מבחינה פוליטית ומוסרית לדרוש מההסתדרות ומגופים נוספים לשאת בנטל".

"זו הייתה הזדמנות טובה. אנחנו במצב מיוחד, יש צורך בקיצוצים ואין שום הצדקה לכך שמספר השרים יהיה 38. גם מבחינת קבלת החלטות, זה אי אפשר לדון ברצינות ולקבל החלטות, כשהשולחן עמוס ב-38 אנשים. אין אף גוף עסקי שאני מכיר שבמועצת המנהלים שלו מכהנים 38 אנשים, זו לא מסגרת טובה לדיון ולקבלת החלטות. כמובן שיש משרדים מיותרים לחלוטין, ויש משרדים שגורמים נזק פר אקסלנס בכך שהם מכפילים את העבודה, למשל משרד התיירות. אם לא היה משרד תיירות, היה אפשר לבטל יותר בקלות את הפטור הזה על שירותי תיירות נכנסת, על הפטור ממס. יש קבוצות שמגייסות משרות כאלה, שלא באמת נדרשות, אז כמובן שהם מונעים שינוי".

חיזוק מעניין לטענה של שראל על הייתור במשרד התיירות ניתן למצוא דווקא בדבריו של מי שהיה שר התיירות בעצמו, עוזי ברעם, שבאוטוביוגרפיה שלו, "כי ארצי שינתה פניה", כתב: "כשהסתערתי על העבודה במשרד התיירות, ידעתי שלא קיבלתי משרד בעל יוקרה ציבורית, עד אז הוא היה חלק ממשרד המסחר והתעשייה והופרד משיקולי קואליציה ולא משיקולי מהות".

כמה חזקה תהיה הפגיעה ברמת החיים שלנו בעקבות המלחמה?

"אנחנו הולכים להרגיש את הפגיעה הזאת, היא תהיה משמעותית. משלם המיסים ישלם יותר מיסים ויש לזה עלות כלכלית מאוד גדולה כי העלאת מיסים בדרך כלל פוגעת בצמיחה, בהכנסות, ובמקרים קיצוניים אף מגדילה את התמריצים להגר. הגירה ממדינות מושפעת משיעורי מס מאוד גבוהים, אז אי אפשר להגזים עם זה, כי כשמעלים את שיעור המס יותר מדי, לא יהיה מי שישלם אותם". אכן, היסטורית ניתן לראות תופעה של "גולי מס" (tax exile), אנשים שהמגרים ממדינה שבה שיעור המס גבוה מאוד, כמו למשל בשנות ה-70' בבריטניה, אז הבריחו המיסים הגבוהים אמנים רבים למדינות זרות.

"יש איזשהו דיבור שאולי ניתן להימנע מפגיעה בכיס האזרח או במשקי הבית, זה פופוליסטי ושטחי. זה קצת מוזר, כי המציאות השתנתה. יש לנו הוצאות ביטחון אדירות, ובעתיד הן יהיו גדולות יותר כנראה, ויש הוצאות ריבית הרבה יותר גבוהות. אז מאיפה יבוא הכסף הזה?".

"הממשלה יכולה לדחות את המימון של ההוצאות האלה לעתיד כדי להציג את הפגיעה כקלה יותר, אבל זה רק יחמיר את המצב, החוב הציבורי יגדל עוד יותר וגם הריבית. עכשיו, לא רק שזה יגדיל את הנטל בעתיד, אלא גם מייצר סיכון של משבר פיננסי, וכבר ראינו מדינות שניסו לעשות את הטריקים האלה כדי להימנע מצעדים כואבים, ונכנסו למשבר הרבה יותר עמוק, למשל יוון, אבל יש גם הרבה דוגמאות אחרות. צריך לעשות התאמה למציאות החיים, וזה כואב, אבל אם לא נעשה אותה, זה יחמיר הרבה יותר בעתיד".

ביולי האחרון פרסם שראל מחקר שערך יחד עם אריאל קרלינסקי, תום שדה וערן יוגב מטעם פורום קהלת בשם "על המיסים ועל הנפלאות: התפלגות הכנסות והוצאות המדינה בקרב משקי הבית בישראל". המאמר בחן את המיסים שמשלם אזרח ישראלי על כל צורותיו, לרבות מע"מ, מס בלו וכיוצ"ב, למול שווי כל השירותים שהוא מקבל מהמדינה, לרבות קצבאות, שירותי חינוך, בריאות ועוד.

בין היתר נמצא במחקר כי משק בית ממוצע בציבור החרדי מקבל מהמדינה 4,137 ש"ח יותר ממה שהוא נותן לה, ולעומת זאת משק הבית בציבור היהודי שאינו חרדי מכניס למדינה בממוצע 6,114 ש"ח יותר ממה שהוא מקבל ממנה – קרי פער של 10,251 ש"ח בין משק הבית החרדי ללא חרדי. אגב, משק הבית הערבי הממוצע מקבל כ-1,027 ש"ח יותר ממה שהוא מכניס, כלומר 7,141 ש"ח יותר ממשק הבית היהודי שאינו חרדי ו-3,110 ש"ח פחות ממש הבית החרדי. גם אם מסתכלים על החציון, מקבלים תוצאות דומות.

איך אתה רואה את "חוק המעונות" כחלק מהאתגרים הכלכליים שלפנינו?

"יש שאלה הרבה יותר רחבה, והיא מה התמריצים לגברים החרדים הצעירים להתגייס לצה"ל ולהיכנס לשוק העבודה. בהקשר הזה, כל סבסוד כזה של מעונות פועל כתמריץ שלילי. ראינו בעבר שהעניין הזה שונה פעמיים או שלוש פעמים, וכל פעם הייתה השפעה על שיעורי התעסוקה ומיצוי יכולת ההשתכרות של גברים חרדים צעירים. זה כמובן צעד שמקטין את התמריצים גם להתגייס לצה"ל וגם להיכנס לשוק העבודה".

יש מי שחוששים שהגידול העצום בתקציב ופריצתו עלולים לגרום להורדה נוספת בדירוג האשראי הישראלי, ‏בפרט אם יתברר שהגירעון החזוי בתקציב 2025, יגדל מעבר לחוק ‏התקציב.
איך ישפיע התקציב המסתמן על דירוג האשראי?

"בשלב הזה לא נראה שזה ישפיע. הורדות הדירוג שנעשו בוודאי לא יבוטלו כתוצאה מהתקציב הזה ואני חושב שהוא לא ישיב את היציבות התקציבית בצורה טובה. אם המלחמה תסתיים בצורה מוצלחת, והממשלה תנקוט בצעדים נוספים, יש סיכוי שהחברות יעלו שוב את הדירוג, אבל כרגע זה לא נראה באופק. ירידה נוספת סבירה יותר, אם המלחמה תימשך יותר מהצפוי או אם יהיה איזשהו משבר כלכלי עולמי – אנחנו לא מוגנים ממצב כזה מבחינה תקציבית".

"במקרה כזה הגירעון יהיה גבוה מאוד, פרמיית הסיכון תעלה ויכול להיות שנראה אפילו הפחתות דירוג נוספות, אנחנו לא לוקחים מקדמי ביטחון מספיק טובים למקרה שיהיו זעזועים נוספים. אם לא יהיו – יכול להיות שהדירוג יישאר, אבל אם יקרו אירועים שליליים נוספים – אני לא אתפלא אם יהיו הורדות דירוג נוספות".

הזכרת את נושא הגירעון, איך לדעתך המדינה צריכה להתמודד עם הסוגיה, בשים לב לכך שאנחנו בתקופת משבר?

"צריך יעד לטווח הבינוני, ולדעתי הוא צריך להיות בסביבות ה-1.5 אחוזי תוצר. אתה רוצה לצמצם את יחס החוב-תוצר לטווח ארוך ולהיערך למצב של משברים. כלומר, אם זה 1.5 בזמנים רגילים, אז כמובן שבזמני משבר יש עלייה חדה".

"היום אנחנו מעל 4 אחוזים, התוכנית מדברת על 4.3% ל-2025 עוד לפני שמגדילים את תקציב הביטחון ותחת ההנחה האופטימית שהמלחמה תסתיים בתחילת 2025, כלומר נראה שהגרעון בפועל יהיה הרבה יותר גבוה מ-4.3%. זה לא מספיק, צריך להתקדם. אני לא טוען שצריך לעשות את זה בשנה אחת, אבל צריך תוכנית ברורה ומסודרת שתתווה כיצד נגיע ל-1.5 אחוזים בתוך שלוש-ארבע שנים וכרגע זה לא מתקדם מספיק מהר לכיוון הזה".

פורסם שבמשרד האוצר שוקלים להעלות את המע"מ ל-19% – מה דעתך על הרעיון?

"זה לא משהו שיזעזע אותי, אבל לפני כן צריך לעשות הרבה דברים אחרים כמו ביטול של כמה פטורים ממע"מ. אם יבטלו אותם זה יכניס למדינה יותר ממה ששווה עלייה כזו במע"מ, אז אני חושב שזאת טעות. יכול להיות שבסוף לא יהיה מנוס מזה, אבל בוודאי שזה לא הדבר הראשון שצריך לעשות".