ז'וזפ בורל, שר החוץ של האיחוד האירופי שעתיד לסיים את כהונתו בסוף החודש, ניסה לקדם אתמול, יום שני, צעדים אחרונים כנגד ישראל בכהונתו: להצביע על השעיית הדיאלוג המדיני עם ישראל, ולהשיג הסכמה להחרמת סחורות המיוצרות מעבר לקו הירוק – ביהודה ושומרון, בקעת הירדן, מזרח ירושלים והגולן. בורל ניהל אתמול את הישיבה האחרונה של שרי החוץ של מדינות האיחוד האירופי בראשותו, ולא הצליח כצפוי, לגייס בה רוב לצעדיו כנגד ישראל.
את בורל מיועדת להחליף בסוף החודש קאיה קאלאס, ראש ממשלת אסטוניה לשעבר, הלעומתית פחות לישראל, ונחשבת כתקיפה יותר בדעותיה מול איראן.
דיוויד לגה, שכיהן במשך חמש שנים עד לאחרונה כחבר בפרלמנט האירופי, אמר אתמול ביחס לצעדיו של בורל, כי עדיף פשוט להתעלם מהם. "זה לא משנה מה הוא אומר, כי הוא עוזב את התפקיד וכי אין לו רוב. אין לו כבר שום כוח. לא הייתי מקדיש לו תשומת לב, שהיא אגב כל מה שהוא רוצה להשיג", קובע לגה בנחרצות. הוא שוחח עם 'מקור ראשון', בכנס השנתי של איגוד הארגונים היהודים באירופה, EJA, המתקיים השבוע בקרקוב.
לגה מוסיף כי בורל לא פעל בכהונתו כנדרש כנגד איראן, ובין היתר לא הכריז על משמרות המהפכה כעל ארגון טרור. "לקח לאירופה הרבה יותר מדי זמן להתעורר לגבי הסכנה האיראנית. הייתה התעוררות רק כשאיראן החלה לשלוח כטב"מים לרוסיה, וכטב"מים איראניים החלו להרוג אזרחים אירופים. היה צורך בחיזוק הקשרים הזה של איראן עם רוסיה, כדי להבין שאיראן היא לא רק איום לאנשיה שלה, לא רק למזרח התיכון, אלא גם לאירופה".

לדבריו, חשוב שהציבור הישראלי לא יראה בבורל את חזות האיחוד האירופי. "יש לנו אנשים בפרלמנט שמדברים בקול גדול נגד ישראל, אבל הם לא מצליחים להוביל מדיניות. בורל יכול לדבר על סנקציות כנגד ישראל, אבל בפועל שום דבר לא קורה כי אירופה לא מעוניינת בכך. התמיכה האירופית היום בישראל חזקה יותר, עם השינוי הצפוי בתפקיד הממונה על החוץ בפרלמנט האירופי".
ההפגנות הסוערות כנגד ישראל באירופה בשנה החולפת, גם הן מהוות מעין קריאת השכמה לאירופים?
"הרבה מהתקיפות בשבועות האחרונים, כמו מה שראינו באמסטרדם, הן קריאת השכמה לאירופה. אני תומך לגמרי בגישתו של הרב מנחם מרגולין, יו"ר EJA, שקורא להנהיג באירופה תקופת חירום של שישה חודשים, בהם תהיה אכיפה הרבה יותר משמעותית של הרשויות כנגד מעשים אנטישמיים, כד לעצור את הגל הנוכחי. אנחנו זקוקים לזה עכשיו".
הוא סבור, שבציבור האירופי ישנה תמיכה גדולה יותר בישראל, מאשר עולה מההפגנות הקולניות. "אתן דוגמה: אני גר בשוודיה, חצי שעה ממאלמו, שם התקיימה תחרות האירוויזיון. קריאות הבוז כנגד עדן גולן וההתקפות עליה בימי התחרות היו מזעזעות, אבל השוודים העניקו לה 12 נקודות. השוודים הצביעו בעדה, וכולנו יודעים שזה לא מגיע מיהודי שוודיה, כי פשוט אין כל כך הרבה יהודים במדינה. אנשי שוודיה הצביעו בעבור ישראל, כמו גם במדינות נוספות. כך שאני מלא תקווה. יש רוב ששותק, כי הוא מפחד. ברחובות רואים מחאות אנטישמיות גדולות, אך כשיש הזדמנות להצביע באנונימיות, אנשים מצביעים בעד ישראל".