בקדנציה שלו באכ"א הוביל אלוף יניב עשור מספר מהפכות באכ"א, בעיקר סביב פתיחת השורות ונתינת הזדמנויות שוות גם לפריפריה החברתית והגיאוגרפית ובמטרה לגוון את היחידות. בין היתר ביטל את הקב"א, העביר את מיוני אמ"ן לפריפריה, ביטל את שיטת הממליצים והנגיש הכנות לכלל המבחנים. עם תחילת המלחמה, נדרש אכ"א והאלוף עשור להוביל את הליך הזיהוי והקבורה של כלל חללי ונרצחי המלחמה, את הטיפול והמענה למשפחות חללי צה"ל, ולהבדיל גם את הטיפול בפצועים והקמת התארגנות חדשה לטיפול ומתן מענה למשפחות החטופים. יחד עם זאת, נמתחה עליו ביקורת על כך שלא פעל במהירות להגדיל את שורות משרתי המילואים, כולל החזרת 'פטוריסטים' רבים ופתיחת מסגרות חדשות.
"מזמור לדוד ה׳ לא גבה ליבי ולא רמו עניי, יהיו לרצון אמרי פי, הגיון ליבי ורעיוני", פתח ראש אכ"א דדו בר כליפא הנכנס את נאומו ואמר בהמשך דבריו כי " לפנינו אתגרים גדולים, זוהי שעתה הגדולה של אומה חפצת חיים הנאבקת על ארצה, על זהותה וחירותה. אנחנו נצא מהמלחמה רק כשידנו על העליונה".
"יש בי תקווה לשינוי ותמורה והיא בזכותן של אימהות, תקווה גדולה. אילו ניתנה לי משאלה הייתי חוזר לבקשה הישנה, שתדע כל אם עבריה, שתדע כי על אף הקושי העצום והסכנה, עליה להפקיד גורל בניה ובנותיה בידי מפקדים ראויים ומשימה קדושה ונעלה, להגן על האומה ועל המדינה", אמר האלוף בר כליפא והתייחס לסוגיית גיוס החרדים העומדת על הפרק. "תדע כל אם חרדית, שגם אימי חרדה, לגורלה, לגורל המדינה, ואף לגורל בנה, אולם לצד החרדה, עלינו לראות כולנו את הבית שאנו בונים כאן יחד, את הזכות והחובה, ולבחור במעשה הראוי והנכון לעשותו, כשעת צרה היא ליעקב, עת מלחמה. ואם לא למעני אם יקרה, עשי למען יתומים ואלמנות, למען תינוקות, למען משפחות דואבות , עשי למען הורים שנותרו עם לב מרוסק ושואלים ביגונם עם דמעות בעיניים, איכה? מדוע זה נפקד מושבכם? למה תשבו בין המשפתיים? וכפי שבמלחמת העצמאות, נענו חרדים והצטרפו למלחמה, מבלי לאבד את עולם התורה, כך מול שבע חזיתות מתחייב הדבר גם עתה, במלחמת הקוממיות השנייה. ידעו כל אב ואם בישראל, ויפקידו את גורל בנם וביתם לשירות האומה, לשירות בצבא".
"וכמו תמיד אבקש לסיים בתפילה, שלא יגבה ליבי, שאשאר דדו, אדם מן השורה, דדו שלכם, אדם פשוט ורגיל עד לשד עצמותיו, שבשום דבר, לא יותר טוב מכם. נאחל בריאות איתנה לחיילנו הפצועים, שנזכה להשיב במהרה את החטופים, יחד בונים צבא, בונים בית, בונים אומה, יחד נעשה ויחד בע״ה נצליח. עם ישראל חי", סיכם ראש אכ"א הנכנס.
אלוף יניב עשור, נזכר בנאומו ביום גיוסו לצה"ל, אי אז לפני 34 שנים. "נובמבר 1990: מהרחבה הזאת התחלתי את מסע השירות שלי, כלוחם וכמפקד בחטיבת גולני – והיום אני מסיים ארבע שנים בתפקיד ראש אגף כוח האדם . אבל גם במרומי הקומה ה- 16, תמיד חשבתי על נקודת ההתחלה – על השורש. צמחתי מאדמת מושב מבטחים בצפון הנגב המערבי – מושב של חקלאים חלוצים, אנשי אדמה מלאי שמיים. לפני 34 שנים התייצבתי בלשכת הגיוס בבאר שבע לשירות הצבאי. אמא ליוותה אותי בתפילות, בדמעות, באמונה, בתקווה".
"נשאתי עימי דמעותייך אימי, והן היו לי למצפן על לוח ליבי", פנה ראש אכ"א היוצא לאימו ואמר, "זכרתי זאת בכל מפגש עם אימהות בלשכת הגיוס, בטקסי השבעה וקבלת כומתה, כשהייתי לצד אם שמתפללת על בנה הפצוע, בשיברונה ויגונה של אם שאיבדה את היקר לה מכל, ובמבט שנשקף מעיניה הטרוטות של אם לחיילת חטופה, אשר לא יודעת את נפשה מרוב דאגה. השורש שניטע בבית אבא ואמא, העמיק והתרחב בחטיבת גולני. עץ הזית, סמל החטיבה, היה לי נקודת משען, מקור של חוסן", ציין עשור, שעבר בכל שרשרת הפיקוד בחטיבת גולני, עד שהיה למפקדה.
גם עשור התייחס לסוגיית גיוס החרדים ואמר: "בצבא העם יש מקום וצורך ביטחוני לכולם, גם לאחינו החרדים. אני קורא להם להתייצב ולממש את הזכות להיות חלק מכוח המגן של עם ישראל . ככתוב בתחילת ספר 'במדבר': 'כָּּל יֹצֵא צָּבָּא בְּּיִשְּרָּאֵל תִּפְּקְּדוּ אֹתָּם לְּצִבְּאֹתָּם". אנחנו, מצידנו, מחויבים וּפועלים לגיוס ולשילוב כולם – תוך מתן כבוד ללומדי התורה".
כאמור, כראש אכ"א, הוביל אלוף עשור מספר תהליכים משמעותיים במיון ובשיבוצים בצה"ל. "אסטרטגיית האנשים" שלנו באכ"א גובשה והחלה להתממש הרבה לפני המלחמה. נר לרגלינו היא התפיסה, שמתן שוויון הזדמנויות בשער הכניסה לצה"ל ואף מעבר לו – יוביל לגיוון אנושי ביחידות הצבא. הגיוון האנושי בכל יחידה, חיל וזרוע, מבסיס הטירונים ועד למטה הכללי – הגיוון הזה, קריטי להצלחת משימותינו", אמר עשור ורמז להתנהלות פורום המטה הכללי והאחידות המחשבתית בו, "הומוגניות -יתר טומנת בחובה סכנה של קיבעון מחשבתי, של 'חשיבת מנהרה'. הרי הקונספציה ונקודות העיוורון חוללו את מה שאנחנו מתמודדים איתו כבר למעלה משנה. מנגד, הטרוגניות וגיוון של משרתים מרקעים שונים חיוניים לפיתוח חוסן, יצירתיות ויכולת הסתגלות".
"מעבר לכך, כמובן, שוויון הזדמנויות בצה"ל הינו עיקרון מוסרי מן המעלה הראשונה. כל אלה היו הבסיס לביטול הקב"א והנגשת מיונים לפריפריה. הוגנות, שוויוניות ושקיפות צריכות להיות מוטבעות בנשמת הצבא. הן מעצימות את הפרט, מחזקות את הלכידות החברתית, מגבירות את אמון הציבור במערכת וּמהוות מרכיב חיוני בביטחון הלאומי".
מכאן התייחס עשור לאירועי השבעה באוקטובר ומה שמתרחש בארץ מאז: "את הזעקה המטלטלת של תושבי העוטף – 'איפה הצבא?!', שמוסיפה להדהד באוזנינו. מאז ועד היום – כבר למעלה מ-400 ימים אנו עמלים להחזיר את אמון העם בישראל. לפני הכל האמון יוּשָּב בזכות הצלחות בשדה הקרב, אבל גם במימוש האחריות שמוטלת על ראשי הצבא מעצם תפקידם, בקיום תחקירים נוקבים, בבדיקה מעמיקה של הכשלִים, בהפקת לקחים ויישומם. וגם באכ"א אנחנו עוסקים בכך".
"אסור לנו בתכלית האיסור לחזור לתקופה שלפני המלחמה", הוסיף עשור בהתייחסות לגילויי הסרבנות שנרשמו לפני מתקפת הטרור על העוטף, "השירות בצה"ל חייב להישמר מחוץ וּמעל לכל מחלוקת. ללא תנאי וללא סייג, כפי שנשבענו אמונים. המנהיגות מחייבת אותנו להיות כחומה בצורה. וּלהשאיר את כל המחלוקות מחוץ לשערי צה"ל".
