היועצת המשפטית לממשלה נסוגה מדרישתה האולטימטיבית שהוצגה לממשלה למנות את נציב שירות המדינה אך ורק בהליך תחרותי, באמצעות ועדת איתור. היועצת קובעת כי ניתן לבצע את מינוי הנציב הבא בהליך דומה לזה שבו מונה הנציב היוצא. בכך למעשה פותחת היועצת את הדלת להתנעת תהליך המינוי, אף שהנושא עדיין תלוי ועומד בפני בג"ץ, בעקבות שלוש עתירות שהוגשו ומבקשות לחייב את הממשלה לבחור את הנציב בעזרת ועדת איתור.
נציין כי עמדת היועצת מגיעה לאחר שהממשלה נסוגה אף היא מעמדתה המקורית, אשר ביקשה לאפשר לה למנות את נציב שירות המדינה על פי שיקול דעתה בלבד, ותוך התייעצות רק עם הוועדה המייעצת למינוי בכירים, שהמנדט שלה נוגע אך ורק להיבטי טוהר המידות של המינוי. בעקבות הדיון שנערך בבג"ץ שינתה הממשלה את החלטתה והודיעה לבג"ץ כי בחירת הנציב הבא תאושר בוועדת מינויים, כפי שהיה בעת מינויים של כל הנציבים האחרונים. ועדה שכזו, אשר כדוגמתה הופעלה לקראת מינוי הנציב היוצא, כמו גם שלושת קודמיו לתפקיד, בוחנת בנוסף להיבטי טוהר מידות גם את עמידת המועמד אותו מביאה הממשלה באמות מידה מקצועיות המכשירות אותו למילוי התפקיד.
אולם, בעמדתה המעודכנת מציינת היועצת כי רק אם ימולאו שלושה תנאים אותם היא מציבה, ניתן יהיה להסתפק באישור המועמד לנציב על ידי ועדת המינויים, "ראשית, הוועדה תפעל בליווי בייעוץ משפטי שוטף על ידי היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה ומי מטעמה; שנית, הוועדה תקבע מראש בכתב תנאי סף ואמות מידה להתאמה לתפקיד טרם הצגת מועמד פוטנציאלי.
"נזכיר, כי לעניין תנאי זה הוסיף המשנה ליועצת וציין במכתבו מיום 3.11.24, כי בהמשך לתהליך המקצועי שקיימה ועדת המינויים המיוחדת שפעלה בשנת 2018 לצורך קביעת תנאי הסף ואמות המידה לתפקיד (ראיונות עם מנכ"לים של משרדי ממשלה, נציבי שירות מדינה בעבר ובהווה, עובדי מדינה בכירים, וכן מפגשים עם נציגי המגזר השלישי, אשר גם שלחו חומרים כתובים), יש מקום כי הוועדה תפעל באופן דומה גם הפעם, ותשמע או תקבל חומר כתוב מגורמים מקצועיים רלוונטיים בשירות המדינה, בעבר ובהווה (כגון נציבות שירות המדינה), ומן המגזר השלישי כמפורט לעיל, על מנת להתאים את תנאי הסף ואמות המידה לאתגריו העדכניים של השירות הציבורי".
"שלישית, חברי הוועדה שהם נציגי ציבור, ייבחרו באישור היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה, על פי סבב בחירת נציגי הציבור לוועדות המינויים הנקבעות בשירות המדינה. בנקודת הזמן הנוכחית, לא ניתן עוד למנות לוועדה המיוחדת נציגי ציבור חדשים בנוסף על אלו שכבר מכהנים בתפקידם", הוסיפה.
"תנאים אלו כאמור, למיטב ידיעתנו, התקיימו בעיקרם של דברים בכל הקשור ל'ועדת המינויים המיוחדת' שפעלה ביחס למינוי נציב שירות המדינה הקודם, ועל פי ההחלטה הנוכחית ומכתבו של מזכיר הממשלה מיום 3.11.24 צפויים להתקיים גם בהליך הבחירה של הנציב הבא", מוסיפה היועצת.
השינוי בעמדת היועצת מגיע גם בעקבות הערות השופטים בדיון בבג"ץ, אשר בחלקן הובעה תמיהה בנוגע לעמדתה המקורית. בדיון יוצגה הממשלה באופן נפרד על ידי עורך הדין דוד פטר. במסגרת הדיון הציג העו"ד את העמדה, אשר כעת כנראה הפכה למקובלת במידת-מה גם על היועצת, שלפיה אין מקור בדין שיכול לחייב את הממשלה לקיים הליך תחרותי לבחירת הנציב הבא.
