ב־21 באוגוסט קיבל אלוף־משנה דורי סער את הפיקוד על חטיבת "הזקן" (חטיבה 8) והחליף את אל"מ ראדי עזמה. "החטיבה תהיה ראש החץ של אוגדה 91", הצהיר בטקס. "נעשה כל שביכולתנו להתכונן ליום פקודה ולבצע את ההכנות הנדרשות על מנת להכריע את האויב בכל זירה שנידרש". בתוך שבועות ספורים הוא הוביל את החטיבה בקרבות מול חיזבאללה בדרום לבנון.
כעת, ימים ספורים אחרי שלוחמי החטיבה השלימו את משימותיהם בלבנון וסיימו את הסבב הרביעי מתחילת המלחמה, מסכם המח"ט את תקופת הלחימה לצד אנשיו, שפעלו בשנה האחרונה בכל הזירות האפשריות. "עשו לי קבלת פנים", הוא צוחק, ומבקש להדגיש כי "חטיבה 8 היא מפוארת מאוד, חטיבת השריון הראשונה של צה"ל". במשך כמעט 76 שנות קיומה היא נקראת "הזקן", ככינויו של מקימה יצחק שדה, מפקד הפלמ"ח הראשון.
עם תחילת מתקפת הטרור על יישובי העוטף ב־7 באוקטובר הוקפצה החטיבה, המחזיקה בטנקי מרכבה סימן 3, דווקא לגבול הצפון, מחשש לפלישת פעילי כוח רדואן במסגרת תוכנית "כיבוש הגליל". מאז המשיכה לתעסוקה לאורך הגדר, ירדה לתעסוקה מבצעית בעוטף, ונלחמה גם במסדרון נצרים. "החטיבה חוותה הרבה מאוד בשנה האחרונה, צברה ניסיון, והיא מצטיינת בשדרת פיקוד מאוד חזקה ומנוסה", גאה המח"ט.
עם תחילת הפעולה הקרקעית בדרום לבנון הצטרפה החטיבה ללחימה, וקיבלה שתי משימות: לכבוש ולטהר שני כפרים שיעיים. "שניהם כפרים שיעיים 'רציניים', כפרים של מחבלים", אומר סער. "בכל בית יש תשתית של חיזבאללה או מחסן אמל"ח, או שתכננו לאכלס שם פעילי חיזבאללה. המשימה שלנו הייתה להשמיד את כל תשתיות הטרור ולהרוג את האויב שנמצא שם".
"מצאנו שם טונות של אמל"ח", מספר המח"ט, והוא לא מגזים. עשרות משאיות צבאיות הועמסו בתוך לבנון כמעט בכל לילה, נכנסו לשטח ישראל, פרקו את אמצעי הלחימה שהוחרמו וחזרו לפנות עוד. מדובר במאות מטעני חבלה ומוקשים שנועדו לשמש את פעילי רדואן בפריצת הגדר, מאות רקטות 120 מ"מ ומשגרים שהוסוו בצמחייה ושימשו לירי לעבר ישראל במשך כל השנה, נשק קל, רובי צלפים, רימונים וכלי רכב שנועדו להסיע את הפעילים אל הגבול, וגם מסמכים, מפות ועוד.
"זה היה אמור להתנפץ עלינו בהתקפה דומה למה שהיה בדרום בשבעה באוקטובר. אם זה היה קורה גם פה במתקפת פתע כזו, היינו באירוע מורכב מאוד", אומר סער. לדבריו, ההבדל הגדול בין האמל"ח שנתפס ברצועת עזה לזה שנתפס בדרום לבנון, הוא באיכות: הציוד של חיזבאללה כולו תקני, נקי, משומן, עטוף בניילון וסגור בארגזים כדי למנוע חלודה, ומוצמד אליהם פתק עם שם הפעיל בכוח שאחראי להם. "אלה אמצעי לחימה איראניים, רוסיים וצפון־קוריאניים, שהנזק שהם היו יכולים להסב לכוחותינו הרבה יותר גדול".
כמו שאר היחידות שנלחמו כעת בלבנון, גם בחטיבה 8 מספרים על בריחה המונית של מחבלי חיזבאללה לפני כניסתם לשטח. עם זאת, הם פגשו לא מעט מחבלים בכפרים, בעיקר סביב המפקדות והנכסים המשמעותיים יותר של חיזבאללה. "הם ניסו להגן על המקומות האלה בשארית כוחותיהם. חיסלנו 40 פעילי חיזבאללה בשני הכפרים, רבים מהם בקרבות פנים אל פנים – שזה די חריג ביחס לשאר החטיבות".
"ממש כמו מפקדה בצה"ל"
אל"מ סער וחייליו השמידו מנהרה אסטרטגית באחד הכפרים, אחרי שמצאו בכפר השיעי יותר מ־50 פירים ותשתיות תת־קרקעיות במסגדים, בבתי ספר ובמבנים אזרחיים. התוואי המשמעותי ביותר היה למעשה מפקדה תת־קרקעית של כוח רדואן, שבה התגלה מרחב לאחסון אמצעי לחימה, אמצעים לשהייה ממושכת, קטנועים ועוד. במרחב הסמוך לאותה מנהרה אותרו עשרות אמצעי לחימה, כולל מוקשים, טילי נ"ט וטילי נ"מ, רימונים, משגרי אר־פי־ג'י, מקלעים, רובי קלצ'ניקוב, תחמושת ואמצעי תקשורת, הכוונה ותצפית.
"זה היה מתחם מבוצר, עם הרבה עמדות נ"ט", מתאר סער. "המטרה שלהם הייתה לאכלס במנהרה מאובזרת וממוגנת מאוד עד שני גדודים של כוח רדואן, שיוכלו לשהות שם כמה שבועות, וביום פקודה יצאו במהירות להתקפה על מוצבים ויישובים בשטח ישראל. היה לנו קרב עם המחבלים שנשארו לשמור עליה, ונטרלנו אותם.
"במבצע הנדסי מורכב מאוד, שלא נעשה בצה"ל עד כה בעזה ובלבנון גם יחד, אנחנו, יחידת יהל"ם ויחידת ההנדסה של פיקוד הצפון הכנסנו פנימה 100 טונות חומר נפץ והשמדנו לחלוטין את המנהרה הזאת. זאת תשתית שחיזבאללה בנה במשך שנים, מאז מלחמת לבנון השנייה, והושקעו בה המון משאבים. לקחנו לו נכס אסטרטגי שאין הרבה כמוהו, וזה אירוע שכואב לו מאוד. ההיגיון של חיזבאללה במנהרה הזאת הוא שרידות של הכוחות שלו. הוא יודע שיש לחיל האוויר הישראלי עליונות, ולכן תכנון למקם את הפעילים שלו בתווך התת־קרקעי. דבר כזה נבנה במשך שנים, וצריך לזכור שמדובר בקרקע סלעית שקשה לחפירה והיא דורשת משאבים וזמן עבודה רב. היא גם משאירה 'חתימה' רבה יותר לעומת החול בעזה, ולכן הם לא יצליחו לשקם משהו כזה גם בשנה".
"המלחמה הנוכחית ארוכה ויש לה לא מעט אדוות, אבל היא מביאה גם הרבה ניסיון וידע. קיבלתי חמישה גדודי מילואים מדהימים, שמרגישים יותר טוב מגדודים סדירים"
מבחינת סער, הייתה כאן סגירת מעגל משמעותית: אחרי שבמשך שנה שלמה חיזבאללה ירה מהאזור הזה טילי נ"ט ורקטות לעבר יישובי הצפון וכוחות צה"ל, עכשיו איתרו חייליו את כל העמדות והשמידו אותן. "מצאנו אותן מהצד השני של הגבול, עמדות מוסוות עם ארגזים ריקים של טילי נ"ט ורקטות. זאת הוכחה לכך שאין תחליף לתמרון. אפשר לתקוף מהאוויר, אבל בלי שהזחל של הטנק יעבור שם ולא יהיו 'מגפיים על הקרקע' – אי אפשר למצוא את הדברים האלה. חובה להגיע לשם פיזית. מצאנו בשטח מאות תשתיות חיזבאללה, לא פחות, ואת כולן השמדנו.
"הקרקע בלבנון הרבה יותר מורכבת מעזה", מתאר המח"ט את האתגרים בגזרתו. "גם הבתים חזקים יותר כי הם מבטון, בניגוד לבלוקים בעזה, וזה דורש יכולות הנדסה וחבלה מתקדמות יותר בפריצה אליהם וגם בירי. לכן היינו צריכים להתקדם לתוך השטח הבנוי ו'לפתוח' את הבתים. חיזבאללה התכונן אלינו ומיקם לא מעט מלכודים ומטענים במרחב. בעזרת היכולות המגוונות של הכוחות – כלבי עוקץ, רובוטים ורחפנים – הצלחנו לאתר אותם בשטחים הפתוחים, ברחוב וגם בתוך הבתים, והתגברנו על זה בצורה טובה".
כשנכנסתם לכפר ידעתם שהמנהרה היא המטרה שלכם?
"ידענו שיש לחיזבאללה תשתית מרכזית במרחב ולא ידענו איפה היא, אז עבדנו קשה כדי למצוא אותה. אנחנו כל הזמן מגלים דברים נוספים. גם החטיבות האחרות שנלחמות בשטח מוצאות תשתיות ונכסים אסטרטגיים. המודיעין שקיבלנו איכותי מאוד, האוגדה והפיקוד עשו עבודה טובה והנגישו לנו מידע חשוב. ועם זאת, תמיד יש דברים שמפתיעים אותנו. זה אף פעם לא ממש מדויק בהשוואה למה שקיבלנו מראש. בעיקר הופתעתי מכמות האמל"ח האדירה שחיזבאללה צבר בכפרי המגע, זה בלתי נתפס. החיבור של המודיעין האיכותי ותנועת הכוחות המתמרנים בצורה מהירה, עם יכולת אש וסגירת מעגלים, סייעו לנו לאתר את המקומות ולפגוע באויב ובסוף גם להשמיד את התשתיות ולהוציא את האמל"ח".
אחרי הקרבות בשני הכפרים והשמדת המנהרה, עברה החטיבה למשימה בכפר נוסף. מכיוון שיחידות אחרות בצה"ל עדיין פועלות באזור, אי אפשר לחשוף את שמו. "בהגדרה היבשה מדובר ב'קו כפרים שני'. היינו שם בצוות קרב חטיבתי עם גדודים מחטיבת אלכסנדרוני, והתמרון היה אחר כי זה לא כמו לפעול בכפר סמוך לגדר. בעומק של הכפר יש לאויב יותר יכולות פיקוד ושליטה ויותר עמדות נ"ט, שמהן ירו עלינו ועל הסביבה. בתמרון המהיר הזה, יכולות השריון והניידות שלנו באו לידי ביטוי. לשמחתי מצאנו מפקדת אש ומודיעין של האויב ששימשה את חיזבאללה לתיאום וביצוע ירי לעבר יישובי הצפון – מטולה, קריית־שמונה והקיבוצים. ממש כמו מפקדה בצה"ל היו בה מכשירי קשר, מפות וציוד, שבעזרתו מפעילים אש מעומק לבנון לעבר כוחותינו.
"מצאנו עמדות נ"ט בבתים תמימים כביכול", מתאר סער, ומספר לדוגמה על בית גדול, יפה ומטופח, שבקצה החצר שלו איתרו הכוחות עמדת נ"ט מוסווית, וארגזי תחמושת ריקים המעידים על טילים שנורו לעבר מטולה וכוחות צה"ל. "ההישג הזה משמעותי וחשוב. זאת המהות שלנו ככוח מתמרן וכחטיבה שבאה לפגוע ביכולות של חיזבאללה – גם ביכולות הירי שלו וגם בתשתיות שהוא בנה במשך שנים מאז מלחמת לבנון השנייה".
אחרי שסיימו את הלחימה בלבנון אמר המח"ט לחייליו: "צה"ל ומדינת ישראל עדיין במלחמה, גם אם אנחנו סיימנו את פרק הלחימה שלנו נכון לעכשיו. עלינו להמשיך להפיק לקחים, אנחנו מתחקרים את עצמנו ולומדים מה אפשר לעשות טוב יותר בקרב הבא, ובמקביל מוודאים שאנשים נטענים וחוזרים לשגרה, למשפחות ולעבודה. בשנה האחרונה הם היו הרבה יותר בצבא מאשר בבית, ואנשים זקוקים לזמן בבית. אמרתי להם שאני מקווה שבזמן שיש להם בבית הם יחזרו לחיים הנורמליים שלהם עד האתגר הבא, שיכול לתפוס אותנו גם בעוד שבוע. שיספרו את הסיפור, שיגידו שהם תרמו להחזרת תושבי הצפון לבתיהם ויתארו את ההישגים שלהם מול האויב".
ביקורת זה טוב
את דרכו בצה"ל החל אל"מ דורי סער במרץ 2007 בחטיבת השריון 188, חצי שנה אחרי מלחמת לבנון השנייה. במעלה הדרך שימש מפקד פלוגה במבצע צוק איתן, ושבע שנים לאחר מכן מונה לפקד על גדוד 53 בזמן מבצע שומר החומות, אז זכה לפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות. "עברו הרבה שנים מאז לבנון השנייה, וחיזבאללה חשב שהוא עומד להילחם מול צבא לא מאומן, אבל הם פגשו עכשיו חטיבות מילואים חזקות מאוד", הוא אומר. "החטיבה שלנו מנוסה ומאומנת, עם גדודים שצברו ניסיון קרבי ושנלחמו בשנה האחרונה יותר מ־200 ימים. המחבלים לא ציפו לפגוש את עוצמת האש, קצב התמרון והמודיעין המדויק. השילוב הזה יצר את ההצלחה שלנו בשדה הקרב. מאז לבנון השנייה הצבא עשה שינוי משמעותי והתקדם מאוד.
"המלחמה הנוכחית ארוכה ויש לה לא מעט אדוות, אבל היא מביאה גם הרבה ניסיון וידע. קיבלתי חמישה גדודי מילואים מדהימים, שמרגישים יותר טוב מגדודים סדירים. החטיבה השתתפה במהלכים ההתקפיים של פיקוד הצפון, עשינו משימות מורכבות גם במיקום וגם מול אויב רב, והוכחנו את עצמנו בזכות המג"דים, המ"פים, המפקדים והלוחמים שפעלו באומץ לב ובנחישות שלא נופלות משום יחידה סדירה בצה"ל.
"כבר פיקדתי בעבר על אנשי מילואים, אבל לא בהיקף של חטיבה", מוסיף סער. "מדובר באנשים מנוסים שיש להם עצמאות וגם דעות אישיות והם יותר ביקורתיים. ביקורת זה טוב, זה חלק מהעניין ומהמחויבות שלנו להשתפר. יצאתי מאוד מחוזק – גם כמח"ט וגם כאזרח. האנשים האלה באים ביום פקודה, גם בפעם הרביעית והחמישית, עם ברק בעיניים ורצון לנצח את האויב. זאת זכות ענקית עבורי לפקד עליהם".
"אין תחליף לתמרון. אפשר לתקוף מהאוויר, אבל בלי שהזחל של הטנק יעבור שם ולא יהיו 'מגפיים על הקרקע' – אי אפשר למצוא את הדברים האלה. חובה להגיע לשם פיזית"
11 לוחמים איבדה החטיבה מאז החלה המלחמה. רבים מהם המשיכו לשרת גם בעשור החמישי והשישי לחייהם, שנים אחרי גיל הפטור. הגיל הממוצע של 11 הנופלים הוא יותר מ־37 שנים. אולי לא בכדי החטיבה נקראת "הזקן", על שם הזקן הצעיר ברוחו, שממשיך להילחם על הגנת המדינה כל זמן שיידרש. "איבדנו לא מעט אנשים יקרים בלחימה, חלקם בעלי משפחות וילדים גדולים, שהצטרפו לתמרון כי הם מאמינים באמונה שלמה שזה המקום שלהם עכשיו", אומר סער. "אלה אנשים בוגרים עם ניסיון, מקצוענים וערכיים, שמאמינים במה שהם עושים. אנחנו נלווה את המשפחות שלהם, שעכשיו הם חלק מהמשפחה שלנו".
