סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים קבע בפסק דין חלקי שניתן השבוע כי הרשות הפלסטינית ואש"ף יפצו בסכום של 20 מיליון שקלים את יורשותיהן של שתיים מנרצחות הפיגוע הקשה במסעדת סבארו בשנת 2001. כזכור, בפיגוע ההתאבדות שבוצע במרכז העיר ירושלים והיה חלק מגל הפיגועים הרצחניים של "האינתיפאדה השניה", נרצחו 15 בני אדם ונפצעו בדרגות פציעה שונות כמאה ושלושים בני אדם נוספים. פסק הדין החלקי הוא שלב נוסף בבירור התביעה, המתנהלת בגלגולים שונים עוד משנת 2003, וניתן בעקבות חקיקת "החוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), התשפ"ד-2024". התובעות הן אמה של תהילה מעוז הי"ד ואמה של יוכבד ששון הי"ד, והן יזכו לפיצוי מכוח היותן היורשות של בנותיהן שנרצחו בפיגוע.
נציין כי בגלגולה הראשון נדחתה התביעה נגד הרשות הפלסטינית ונגד אש"ף על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, לאחר שנקבע כי הרשות איננה אחראית בנזיקין לפיגועים. אולם, בשנת 2022 קיבל בית המשפט העליון ברוב דעות את הערעור שהגישו שתי האימהות בתיק זה, יחס עם שורה של נפגעי טרור נוספים, הן מהפיגוע בסבארו והן מפיגועים נוספים שאירעו באותן שנים, וקבע כי לרשות הפלסטינית ישנה אחריות נזיקית לפיגועים, כמי ש"מאשררת" את ביצועם באמצעות מתן תגמולים למחבלים.

"האם יכול להיות מקרה מובהק יותר של אישרור מאשר תשלום למבצע העוולה, תשלום שייתכן שניתן לראות בו גם משום תמריץ או תגמול מקום שבו מוכח קשר סיבתי לעוולה?", כתב שופט בית המשפט העליון יצחק עמית בפסק הדין בערעור. "על אף שבחלופה של "המאשרר" איננו נדרשים לקשר סיבתי, הרי שבמתן תמריץ ותגמול כספי, יש כדי לעודד ולתרום, ולו בעקיפין, למעשה הטרור. בהיבט זה, אחריותה של הרש"פ כגורם ה"מאשרר" בוודאי שאינה נופלת מהאחריות ב"מעגל השני" של רשות ציבורית שהתרשלה בפיקוח, אסדרה או רישוי. מובן גם כי הרש"פ, כגוף שלטוני, היא בבחינת גורם שיש בכוחו "לאשרר" פעולתם של אחרים. העובדה שהתגמולים משולמים מכוח חוק מיוחד שנחקק כדי להיטיב עם המפגעים, האסירים ובני משפחותיהם אינה יכולה להיזקף לזכותה של הרש"פ. נהפוך הוא, חקיקה היא הדרך ההצהרתית והאופרטיבית ה"חזקה" ביותר של אישרור מצד גורם שלטוני. מה עוד נבקש יותר מכך על מנת להביע ולהנביע אישרור?".
לאחר פסיקת בית המשפט העליון הוחזק התיק למחוזי, ובעקבות חקיקת החוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), התשפ"ד-2024, ביקשו עורכי הדין של שתי האמהות לתת פסק דין חלקי, במסגרתו תחויב הרשות הפלסטינית בפיצויים לדוגמה מכח החוק. עורכי הדין ציינו בהקשר זה גם את גילן המבוגר של האמהות הנמצאות בעשור השביעי והשמיני לחייהן, והעובדה שמדובר בהליך משפטי שנמשך כבר לאורך למעלה מעשרים שנה.
השופט דראל קיבל כאמור את הבקשה, וקבע גם כי העובדה שהרשות הפלסטינית עתרה לבג"ץ נגד החוק איננה מונעת את מתן פסק הדין החלקי. "החוק מעניק זכאות לפיצויים לדוגמה מ"מבצע מעשה הטרור, ממתגמל הטרור או ממי שחבותו נקבעה לפי סעיפים 12 עד 14 לפקודת הנזיקין" עקב מעשי טרור שגרמו למותו של אדם, וזאת על סך עשרה מיליון ש"ח", ציין השופט, "סכומי הפיצויים המתוארים קבועים ואינם משתנים לפי הנסיבות. זאת נלמד מלשון החוק הנוקבת בסכום מדויק". לנוכח זאת פסק השופט פיצוי בסך 10 מיליון שקלים לכל אחת משתי האמהות, וקבע כי יתר רכיבי התביעה ימשיכו להתברר בבית המשפט כמקובל.