שופט בית המשפט למשפחה בראשון לציון, עובד אליאס, קובע בפסק דין שנתן הבוקר (א') כי "תינוקת המריבה", שנולדה בעקבות מחדל ההפריה בבית החולים אסותא, תועבר להוריה הגנטיים ותגדל אצלם. כזכור, הטרגדיה של התינוקת סופיה נחשפה עוד כשהייתה עובר ברחם אמה. לאחר שהתגלו בעיות רפואיות במעקב ההיריון נערכה לעובר בדיקה גנטית, ובעקבותיה התברר שהיא נוצרה מביצית מופרית שהוכנסה לרחמה של האישה בשגגה, אף שלא הייתה שייכת לה ולבן זוגה.
בבית החולים אסותא ובמשרד הבריאות החלו לתחקר את האירוע, ותחילה סברו כי הביצית שייכת ככל הנראה לזוג מסוים. בדיקה גנטית שללה את הקשר בין אותו זוג ובין התינוקת. ב"מעגל השני" של הסיכויים נמצאו על פי התחקור 22 זוגות. שישה מהם ביקשו לערוך בדיקה במטרה לברר אם יש קשר בינם ובין הביצית. הערכאות הנמוכות – בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי – נעתרו לבקשה. אולם שני שופטי בית המשפט העליון, אלכס שטיין ועופר גרוסקופף, החליטו בדעת רוב להפוך את ההחלטה (נגד דעתה החולקת של השופטת דפנה ברק-ארז). שטיין וגרוסקופף קיבלו את דרישת האם המולידה ובן זוגה לעצור את הבירור, ולמעשה הכריעו שאין לערער את קשר ההורות בינם ובין התינוקת. בפסיקתם קבעו השופטים כי סיכוי של פחות מ-5% לקשר גנטי איננו מצדיק הוראה לעריכת בדיקה גנטית.
אולם, לאחר פסיקת בית המשפט העליון התפרסם דו"ח משרד הבריאות שחקר את שרשרת הכשלים שהביאו למחדל. בדו"ח, שפורסם לאחר בדיקה מדוקדקת, סומן זוג אחר מתוך ה-22 ככזה שקיים סיכוי גבוה שהביצית המופרית ממנה התפתחה סופיה הייתה שייכת לו. לאחר שרשרת נוספת של התדיינויות משפטיות הכריע ביהמ"ש העליון כי הבדיקה הגנטית הנוספת תיערך, ולאחר שהיא נערכה התברר כי התינוקת סופיה היא אכן בתם הגנטית של בני הזוג שאותרו בדו"ח. בעקבות כך הגישו בני הזוג לבית המשפט למשפחה תביעת לקבוע כי הם הוריה של התינוקת (שמאז כבר גדלה והיא כיום כבת שנתיים), ולהעביר אותה לטיפולם ולחזקתם. בשלב הראשון ניסה בת המשפט להביא את שני הזוגות להסכים על פשרה, אך לאחר שהניסיון כשל נאלץ בית המשפט לקבל הכרעה.
בפתח ההכרעה ציין השופט אליאס, כי בעקבות העובדה שבדין הישראלי אין מענה ברור לשאלה כיצד לנהוג במקרה כזה, יש לפעול על פי עקרון העל בדיני הורות, אפוטרופסות ומשמורת והוא עיקרון "טובת הילד", ובמקרה זה הילדה. על שולחנו של בית המשפט הונחו הן תסקיר של השירות למען הילד במשרד הרווחה והן חוות דעת מומחה של ד"ר דניאל גוטליב בשאלה זו, אשר מסקנותיהם היו שונות. בתסקיר נטען כי לאור הנזק שייגרם לילדה כתוצאה מניתוקה מההורים המגדלים אותה, יש להותיר אותה בחזקתם. עוד צוין בתסקיר כי הנזק עוד עתיד לגדול לנוכח העובדה שההליכים המשפטיים לא צפויים להסתיים בבית המשפט למשפחה, ועד למימוש פסק דין להעברת הילדה צפוי לעבור עוד פרק זמן משמעותי. המומחה, ד"ר גוטליב סבר מנגד כי התועלת העתידית שתיצמח (במיוחד לטווח הרחוק) מהעברתה של הילדה להוריה הגנטיים עולה על הנזק שיתכן וייגרם לה בטווח הזמן הקצר כתוצאה מהניתוק. ד"ר גוטליב הדגיש כי להורים הגנטיים יכולות הוריות טובות מאד, שייתנו מענה למשבר הרגשי שיתכן שיגרם לילדה, וכי "המזור שיינתן לנזק המידי שיכול ויהיה כתוצאה מהניתוק הוא זמין, קל וברור יותר מהמזור שיכול להינתן לנזק העתידי (בטווח הזמן הארוך) כתוצאה מכך ש*** תמשיך לגדול אצל הוריה המגדלים".
"לא מבלי לבטים מצאתי להעדיף את חוות הדעת של ד"ר גוטליב ולהורות על פיה", קבע השופט אליאס בפסק דינו. לדבריו, "בהינתן כי נקודת המוצא היא שהורים גנטיים הם ההורים הטבעיים וכי מוטב לכל ילד לגדול אצלם (אלא במקרים שאין מסוגלות הורית), ובהינתן הנסיבות כי מדובר בטעות קשה בהחדרת העוברים וכי בשיתוף פעולה ובדרך מושכלת, מבוקרת ומפוקחת ניתן יהיה לתקנה תוך הפחתת הנזק ככל הניתן, אין בידי לקבל הגישה הקובעת כי את הנעשה אין להשיב".
"שני גורמי המקצוע שמונו בהליך היו תמימי דעים כי יש לספר ל*** בעתיד את סיפור חייה ואף לשמר הקשר עם זוג ההורים עמם לא תגדל (וכאן המקום לומר כי המלצה זו באה גם מהטעם שקיימת סבירות גדולה כי זו תגלה את סיפור חייה בדרכים כאלו או אחרות (תקשורת, שמועות וכיו"ב) ועל כן מוטב שהדברים יבואו בצורה ישירה ומותאמת מאת הקרובים לה). אם כך הם פני הדברים, אני מוצא את טיעוניו של ד"ר גוטליב בדבר הנרטיב שיש להעביר לילדה כנכונים וראויים. נראה לי נכון וראוי יותר, ואף בשיעור ניכר, כי *** תלמד עם התבגרותה (ובאופן מותאם לגילה) כי בשל טעות שנפלה היא חיה בשנותיה הראשונות אצל אותם אנשים טובים עמם היא בקשר עד היום (יום היידוע), שגידלו אותה במסירות ובאהבה, ובהמשך, ולבקשת הוריה הגנטיים, תוקנה הטעות והיא עברה לגדול עמם, וזאת תחת מצב בו היא לומדת שההורים עמם היא גדלה אינם הוריה הגנטיים, ואותו זוג עמם היא נפגשת מעת לעת הם הם הוריה הגנטיים, אשר מיד עם היוודע הטעות ביקשו שתעבור לגדול אצלם אולם לא נענו. לטעמי הנזק שעלול לצמוח מתרחיש אחרון זה גדול לאין שיעור, ובין היתר עלול להביא לקונפליקט של ממש בין הילדה לבין הוריה המגדלים", הוסיף השופט אליאס.
נציין כי ככל הנראה יערערו ההורים המגדלים עד כה את הילדה על פסק הדין, וכי לנוכח תקדימיות המקרה גם הכרעת בית המשפט המחוזי לא תהיה סופית, והסוגיה תגיע עד לפתחו של בית המשפט העליון.
