על אף שהיו סימנים מקדימים, איש לא ציפה שממשלת ישראל תעצור את הלחימה בחיזבאללה לפני הכנעתו הסופית. על אף ההישגים הרבים, וביניהם חיסול מזכ"ל חיזבאללה המיתולוגי חסן נסראללה, פגיעה משמעותית בפעילים, אמל"ח ונכסים כלכליים וצבאיים של חיזבאללה, הסכם הפסקת האש בין ישראל ללבנון הפתיע את תושבי הצפון, וקשה למצוא כאלו שרואים בו הסכם טוב שיביא ביטחון לתושבים.
"כל הדיבור על ההסכם הפתיע אותנו", אומרת בלהה חתן, תושבת שתולה שביתה נפגע מטיל נ"ט, "לא הייתה הכנה. זרקו את הפצצה שעוד רגע יש הסכם ותוך כמה שעות חתמו. לא דיברו עם ראשי הרשויות, לא עדכנו אותם בשום דבר, לא היה עדכון משום גורם מדיני ופוליטי, ואנחנו עדיין באותו מצב וניזונים משמועות ולא ממידע רשמי. תבואו, תגידו את הדברים כמו שהם".
בלהה, כמו רוב מוחלט של תושבי קו העימות, התפנתה עם תחילת המלחמה ומאז מתגוררת במלונות ובתים זמניים. "לצערי, אני לא מרגישה שיש לי ביטחון לחזור הביתה. חיזבאללה יחזרו לעשות מה שהם עשו עד עכשיו, ואנחנו נהיה אלו שימצאו את עצמם מולם בחזית, לא אף אחד אחר. למרות שתמיד אמרתי שאני אהיה הראשונה לחזור למושב, התערער לי הביטחון. כואב לי שכל כך הרבה חיילים נהרגו ואין לנו ביטחון אמיתי. היינו צריכים למחוק את האויב לגמרי. עכשיו יש הסכם הפסקת אש, אבל האם הם באמת יכבדו אותו ולא ינצלו אותו כדי להתחמש מחדש ולתכנן את הפלישה העתידית שלהם לגליל? אני מאוד מקווה שיהיה לחץ על האויב לכבד את ההסכם, אני לא מאמינה שזה יקרה". למרות זאת, היא מתכננת לחזור למושב הצמוד לגבול לבנון, לאחר ששיקום ביתה הפגוע יסתיים. "כשיהיה לי בית, אחזור. בסוף, שתולה זה הבית, לא אף מקום אחר".
עם ההודעה על הפסקת האש, פרסמה מנהלת אופק צפוני של משרד הביטחון, העוסקת בקידום מרכיבי הביטחון בצפון, את נתוני הפגיעה ביישובים במהלך המלחמה. לפי הדיווחים שהתקבלו עד כה במנהלת, 2,874 מבנים ניזוקו ביישובי הצפון, מתוכם יותר מ-800 שנפגעו בצורה משמעותית ועשויים להצריך הריסה ובנייה מחדש. קריית שמונה ספגה את הנזק הכבד ביותר, עם 382 מבנים שנפגעו מאש חיזבאללה או פעילות צה"ל, 73 מהם נפגעו באורח בינוני או כבד. במועצה האזורית מטה אשר דווח על 617 מבנים שנפגעו, ובמעלה יוסף – 530. גם נהריה ושלומי מככבות בראש הרשימה עם מאות מבנים שנפגעו, וכך גם המושבה מטולה, שספגה מטחים של רקטות כבדות מסוג בורקן.
ליאת כהן-רביב, תושבת מטולה וממייסדי פורום "מצפינים", שמטרתו לאגד ולבנות מנהיגות אזרחית להבטחת צפון חזק יותר, מדברת על החשש מכך שמדובר הלכה למעשה בהסכם הפסקת אש עם ארגון טרור. "היום בבוקר כבר היו רכבים שהסתובבו על הגדר במטולה, שנראים מאוד מאוד כמו רכבים של תומכי חיזבאללה, עם האופנוע והלבוש שבו הם הסתובבו לפני המלחמה, וצילמו את המרחב והפגינו נוכחות. אז אנחנו מודאגים, ובצדק. זה גם לא לעניין לעשות הסכם עם חיזבאללה ולמכור לנו את זה כאילו זה הסכם עם לבנון, ואם זה הסכם לא עם לבנון וכן עם חיזבאללה, אז מי עושה הסכם עם ארגוני טרור? ואם זה הסכם עם לבנון, אז איפה לבנון הייתה ב-14 החודשים האחרונים, ולמה שהיא תהיה רלוונטית עכשיו?".
תצליחו לתת אמון מחודש במערכת הביטחון שתגן עליכם?
"הסכם הפסקת האש מאוד מאתגר את תחושת הביטחון, בפרט כשהסנטימנט הציבורי השתנה לחלוטין לאחר החשיפה של התוכנית לכיבוש הגליל. אחרי ששנים אמרנו שחיזבאללה חופרים וחופרים בקרבת מטולה, ואמרו לנו: 'לא, הכול בסדר, אל תדאגו', ואז הראו לנו את מה מצאו שהם חפרו כשאמרו לנו שהם לא חופרים, נוצר פה משבר אמון גדול, שעוד נגרר מהשבעה באוקטובר. הממשלה צריכה למצוא דרכים יצירתיות להתגבר על הסיפור הזה ולבנות אמון מחדש. כרגע זה לא הולך לשם, בטח לא מצד האזרחים שקמו הבוקר הזה לדילמה, חוזרים לא חוזרים, בלי לדעת מה פרטי ההסכם, איפה האכיפה, מי יאכוף ואיך".
