דפנה פילשטיינר בת ה-12 טיילה לאחרונה באתר העתיקות נחל קנה בהוד השרון ביחד עם משפחה כשלפתע גילתה להפתעתה ממצא יוצא דופן – קמיע מצרי מסוג חרפושית, בן כ-3,500 שנה. "חיפשתי באדמה קוצי דורבן וחלוקי נחל, ופתאום הרמתי אבן מעניינת. הראיתי אותה לאמא שלי והיא אמרה שזו סתם אבן או חרוז, אבל אני ראיתי עיטור והתעקשתי, אז בדקנו באינטרנט. שם, זיהינו עוד תמונות של אבנים הדומות למה שמצאנו, הבנו שמדובר במשהו מיוחד והתקשרנו מיד לרשות העתיקות".
Video: צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות
המשפחה יצרה קשר עם מור ויזל, ארכיאולוגית ברשות העתיקות, שהודתה לילדה ולמשפחה, העניקה להם תעודת הצטיינות על האזרחות הטובה, והעבירה את החרפושית לאוצרות המדינה, בקרייה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י ע"ש ג'יי וג'יני שוטנשטיין. ד"ר יצחק פז, מומחה לתקופת הברונזה ברשות העתיקות, בחן את הממצא ומצא כי הוא מתוארך לתקופת הממלכה החדשה במצרים, לפני כ- 3,500 שנה. על גבי החרפושית שנמצאה מופיעים שני עקרבים, הניצבים ראש-לזנב. לדברי ד"ר פז, "סמל העקרב היה סמלה של האלה המצרית סרקת, האחראית, בין היתר, על הגנה על יולדות. עיטור נוסף המופיע על הקמיע הוא סמל הנפר (nefer) שמשמעותו במצרית היא 'טוב' או 'מובחר'. כמו כן, מופיע סמל נוסף, המזכיר מטה שלטון".
חרפושית היא קמיע שעוצב בצורת חיפושית זבל, שנחשבה לקדושה בעיני המצרים הקדמונים והיוותה סמל לחיים חדשים, המגולמים בכדור הזבל שיצרה בו הטילה את ביציה, מהן מאוחר יותר בקעו חיים חדשים. השם במצרית נגזר מהפועל "להיווצר" או "להיברא", זאת משום שהמצרים ראו בחרפושית סמל להתגלמות האל הבורא. בארץ נמצאו קמעות חרפושית נוספים שעל פי הממצאים לעיתים שימשו כחותם, ומהווים עדות לשלטון המצרי באזורנו לפני כ-3,500 שנה ולהשפעתו התרבותית על האזור. "החרפושית היא אמנם מאפיין מצרי מובהק, אך התפוצה הרחבה של ממצאים אלה הגיעה גם אל מחוץ לגבולות מצרים. ייתכן שהיא נשמטה מידי דמות חשובה ובעלת סמכות אשר עברה באזור, או שאולי היא הוטמנה במכוון. מאחר שהממצא התגלה על פני השטח, קשה לדעת את הקשרו המדויק", אומר ד"ר פז.
תל קנה, שבסמוך אליו אותרה החרפושית, הוא אתר ארכיאולוגי בעל חשיבות היסטורית רבה. לדברי ד"ר עמית דגן מהחוג ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן וד"ר איילת דיין מרשות העתיקות, שמנהלים חפירה ארכיאולוגית באתר: "הממצא מרגש ומשמעותי. החרפושית והמאפיינים הציוריים הייחודיים שעליה, לצד ממצאים נוספים שהתגלו בתל קנה עם מוטיבים דומים, מספקים תובנות חדשות על אופי ההשפעה המצרית באזור בכלל ובמרחב הירקון בפרט".
"אני מבקש לשבח את דפנה על כך שדיווחה על מציאת החרפושית ומסרה אותה לאוצרות המדינה. בזכותה, כולנו נחשפים לפריט ארכיאולוגי מעניין ובעל ערך", אמר אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות והוסיף כי "דפנה קיבלה תעודת הוקרה מרשות העתיקות, וכעת החרפושית עוברת לתצוגה לקהל בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י ע"ש ג'יי וגי'יני שוטנשטיין בירושלים – שם, כל הציבור יוכל ליהנות ממנה. כולם מוזמנים להגיע ולבקר!".
