ביום שלישי בבוקר היה אמור שר האנרגיה אלי כהן לנחות באתונה ולהיפגש עם מקבילו היווני. אבל בלילה שלפני, שעות ספורות לפני שהיה אמור לעלות על המטוס, הוא התקשר לאתונה ועדכן את עמיתיו כי הפגישה מבוטלת בעקבות דיון הקבינט לאישור הפסקת האש בלבנון. במקום לקדם שיתופי פעולה ביוון ישב כהן, חבר הקבינט המדיני־ביטחוני, בדיון מצומצם עם ראש הממשלה לקראת הבאת ההסכם לאישור הקבינט.
באותו דיון מקדים, שהשתתפו בו גם השרים לוין, דרמר וכ"ץ, "נתניהו רצה להעניק הרחבה לשרים הרלוונטיים, ובכלל להכין את הדיון בקבינט שהתקיים כמה שעות לאחר מכן", מתאר כהן. "נתתי התייחסויות שנוגעות לאנרגיה, אבל לא רק. היסודות להסכם כבר היו כתובים, ודַנו האם יש תיקונים לעשות. צריך להבין, לא מדובר בהסכם אלא בהפסקת אש שנעשית ממגוון שיקולים אסטרטגיים וביטחוניים שאת חלקם ניתן לחשוף ואת חלקם אי אפשר לומר לציבור. בסופו של דבר אנחנו מבינים שהמזרח התיכון ימשיך להתאפיין בחוסר יציבות, עד שנקטע את הגרעין האיראני ואת המימון האיראני לזרועות הטרור שלהם".
בעיניך זה הסכם טוב?
"השגנו הישגים משמעותיים מול חיזבאללה. הפעולות שמדינת ישראל עשתה בלבנון בחודשים האחרונים הוכיחו שאנחנו זכאים לתואר של מעצמה אזורית – עם חיסול נסראללה ומחליפו, תקיפות חיל האוויר והתמרון המוצלח; עם פגיעה של יותר מאלפיים תשתיות טרור וניקוי כל תשתיות הטרור בגבול. לקחנו את הטוב שבהסכם 1701, אבל לא התחייבנו שלא נפעל צבאית בלבנון; להפך, נפעל ביד חזקה. העובדה שלבנון הסכימה ללכת להפסקת אש לבדה, מראה ששברנו את הציר האיראני שרצה מלחמה ביחד והפסקת אש ביחד, ועכשיו כל אחד בציר נלחם על חייו. ניצחנו את לבנון עצמה, ניצלנו את 7 באוקטובר כדי לשנות את המציאות בצפון ב־180 מעלות. בחיזבאללה מצטערים שהם נכנסו למערכה עם ישראל, ואני מקווה שבעידן טראמפ נעשה את השינוי בתוך לבנון ונדחק את הגורמים העוינים צפונה יותר. המערכה בלבנון לא תמה, אנחנו ערוכים להמשיך בה".

הצבעת בלב שלם בעד ההסכם?
"ראיתי את מגוון השיקולים, ומדובר בהחלטה מאוזנת. תרגמנו הישגים צבאיים להישגים מדיניים. אני רוצה לציין את גבורת הלוחמים ואת זכר הגיבורים שנפלו, שבזכותם הגענו לאותם הישגים. בדיון הקבינט הוספנו להסכם את האפשרות לפעול כנגד כל הפרה. לא נאפשר מציאות כמו שהיה ערב 7 באוקטובר, ונפעל לא רק במקרה של תקיפה נגד ישראל אלא גם נגד בנייה והתחמשות. אנחנו נכונים לחדש את המלחמה מול חיזבאללה בעוצמה גדולה בכל מקרה של הפרה, גם הקטנה ביותר".
אבל פעילי חיזבאללה יוכלו לשוב לכפרים שעל הגבול.
"כל הכפרים הרוסים, וייקח להם שנים לבנות אותם. יש בלבנון יותר ממיליון וחצי עקורים ו־100 אלף בתים הרוסים. לא נאפשר לפעילי חיזבאללה לחזור לדרום לבנון עם ציוד צבאי, ויש לנו את המודיעין הנדרש. חשוב לי להדגיש: למרות השינוי המשמעותי שעשינו בדרום לבנון, אני עדיין סומך רק על מדינת ישראל ולא מעביר את האחריות על תושבינו לגורמים בינלאומיים. שינינו את כל תפיסת הביטחון, ועיבינו את הכוחות שלנו על הגבול".
עדיין צריך להשמיד את חיזבאללה?
"כן, אין אף גורם שם שקיבל מאיתנו חסינות, ויש לנו תוכנית לשלב הבא בלבנון שנקדם עם טראמפ".
העלטה לא באה
כשאני שואל את השר כהן אם הוא מעוניין לגנות את החלטת ממשל ביידן למנוע אספקת נשק קריטי לישראל, החלטה שבין השאר הביאה להפסקת האש, הוא נמנע מתשובה חד־משמעית. "המחויבות של ארה"ב אלינו עמוקה, הם בעלי ברית עמוקים שלנו, וחשובה לנו ולהם הדומיננטיות שלהם במזרח התיכון. גם המדינות המוסלמיות המתונות באזור בחנו את ההתנהלות שלהם. אני שמח לשמוע שממשל טראמפ הנכנס יסייע למדינת ישראל בכל דרך, לרבות ציוד".
ומתי התושבים יוכלו לחזור לבתיהם?
"יש עוד כמה מהלכים שצריכים לקרות. היישובים שאינם צמודי גדר יכולים לחזור לבתיהם כבר היום. לגבי מי שגר בצמוד לגדר, משרד הביטחון בונה תוכנית למערך תשתיתי ואבטחתי שיאפשר את חזרת התושבים".
"בכל מתקפות הטילים מאיראן ומלבנון, הגַנו צבאית על המתקנים האסטרטגיים, מיגַנו את האסדות בעוד בטון, ואין שום סיבה להיות בלחץ מעלטה. אני אישית לא רכשתי גנרטור"
מתי צריך לפעול נגד הגרעין האיראני?
"חייבים לפעול באיראן, את האיך והמתי אני לא אומר. צריך לרתום את ארה"ב לנושא הזה כי איראן לא מאיימת רק על מדינת ישראל. היא כמו סרטן שהרס את סוריה, לבנון, עיראק ואת איראן עצמה, ופוגעת היום גם בסחר הבינלאומי. אני בקשר עם קולגות שלי שמכהנים כשרי חוץ במדינות מוסלמיות ומשוחח עימם על זה. שרים ממדינות המפרץ אמרו לי 'תסיימו את העבודה עם איראן'. אנחנו המדינה היחידה שבעשרות השנים האחרונות פעלה מול איראן במשך שעות ארוכות".
אתה כבר לא שר החוץ.
"יצרתי קשר חברי איתם. בשנה שבה הייתי שר חוץ ביקרתי ב־32 מדינות, ואין תחליף לקשר האישי. אני לא שואל אותם אם הם מדברים גם עם סער או אם הם דיברו עם כ"ץ כשהוא היה שר החוץ. הם שומרים איתי על קשר ואנחנו מחליפים דעות. יש 15 שרי חוץ שנמצאים איתי בקשר. לפני שבועיים אחד מהם התקשר ורצה להתייעץ איתי מתי כדאי לבקר בישראל".
מה מונע מישראל לסיים את העבודה באיראן?
"פגענו באיראן פגיעה רצינית, ואני מעריך שפעולה מול הגרעין באיראן היא כבר לא שאלה של אם אלא של מתי. נצטרך לבצע פעולה באיראן".
במהלך המלחמה יצר נתניהו גוף התייעצות מצומצם, שהפך את הקבינט, שמונה כבר 11 חברים ו־4 משקיפים, למעין חותמת גומי. הפורום הזה משתנה מעת לעת על ידי נתניהו, אומר כהן, "שמזמין שרים לפעמים משיקולים קואליציוניים כדי לתת להם יחס, ולפעמים מסיבות מקצועיות. לקראת התקיפה באיראן למשל, הוזמנתי לפורום המצומצם שדן בתקיפה ובהיקפה, כי היו היבטים חשובים בנוגע להגנה על אסדות הגז ועל רשת החשמל בכלל, ואחר כך התקיפה אושרה בקבינט הרחב. אבל עדיין הסמכות לקבל את ההחלטות היא של הקבינט".

ערב המלחמה עם חיזבאללה, גורמים בישראל דיברו על תרחישים קשים של אלפי הרוגים בערי ישראל ועלטה שתשרור בעקבות טילים מדויקים שישביתו מקורות אנרגיה. אלה היו הפחדות מופרזות?
"בכל מתקפות הטילים מאיראן ומלבנון, הגַנו צבאית על המתקנים האסטרטגיים באמצעות הגנה אווירית ופיזית, מיגַנו את האסדות בעוד בטון, ואין שום סיבה להיות בלחץ מעלטה. יש הוראות של פיקוד העורף, ואנחנו בערנות ומוכנות לחירום ברמה הגבוהה ביותר. אני אישית לא רכשתי גנרטור. לא היו לנו פגיעות במתקני תשתית במלחמה הזאת, כן נהרגו ארבעה עובדים של חברת חשמל כשהם תיקנו תשתיות חשמל תחת אש. מראש הערכנו שהסיכוי לתרחיש עלטה הוא נמוך מאוד, כי האנרגיה שלנו פזורה ואנחנו מייצרים אנרגיה מארבעה מקורות שונים. אני מקבל הערכות מודיעיניות בנוגע לאיומים על האסדות. היו מקרים שהשבתנו את האסדות מחשש לפגיעה, ואנחנו מגינים עליהן בשלל אמצעים. פגיעה באסדה לא מאיימת על מדינת ישראל אלא על האסדה עצמה ועל עשרות האנשים שעובדים עליה".
"גלנט טעה"
מחירי החשמל עומדים לעלות בקרוב. למה בעצם?
"אני עדיין לא יודע בכמה החשמל יתייקר בפברואר. בדרך כלל עליות המחירים בשוק החשמל הן בצמוד למדד, כי המחירים של הפחם והעסקת העובדים עולים. אולי הן יעקפו אותו מעט, אבל זה בגלל ההוצאות הגדולות על מיגון אתרי החשמל והמאגרים לחירום".
יש לנו את אסדות הגז, ובכל זאת החשמל מתייקר.
"מחיר החשמל בישראל הוא רק חצי מהמחיר באירופה. אני שברתי את המונופול הגדול בישראל, שהוא מונופול החשמל. עד יולי האחרון כולם בישראל היו לקוחות של חברת חשמל, ואנחנו הכנסנו חברות נוספות. איש לא האמין, אבל פתחתי את שוק החשמל לתחרות, וכבר היום חצי מיליון ישראלים מחוברים לחשמל דרך חברות פרטיות אחרות. היעד שלנו הוא שברבעון הראשון של 2025, מיליון אזרחים לא יצרכו את החשמל שלהם מחברת חשמל.
"הדרך של הימין האידאולוגי התבררה כנכונה, וצריך לנצל את שלטון טראמפ כדי להחיל ריבונות ביהודה ושומרון. אנחנו כבר מכינים את הקרקע. בין שלום עם סעודיה לריבונות ביהודה ושומרון – אני בוחר בריבונות"
"בימים אלה אני גם עושה תיקון עוול היסטורי ביחס ליהודה ושומרון. זה לא סביר שאין חיבור מים טוב ביו"ש, אין חיבור של גז למפעלים ביו"ש, ואין שם תחנות כוח. מיפיתי שישה אזורים ביו"ש שניתן להקים בהם תחנות כוח, ואני רוצה להתחיל לבנות אותם כבר בעוד שנתיים. חשוב לי לומר בהקשר הזה שבין הירדן לים תהיה רק מדינה אחת. הדרך של הימין האידאולוגי התבררה כדרך הנכונה, וצריך לנצל את שלטון טראמפ כדי להחיל ריבונות ביהודה ושומרון. אנחנו כבר מכינים את הקרקע לסיפוח ביו"ש. כשר חוץ לשעבר אני אומר: בין שלום עם סעודיה לריבונות ביהודה ושומרון – אני בוחר בריבונות".
נראה גם תחנת חשמל גרעינית?
"בשנת 2025 נניח על שולחן הממשלה המלצות בעד הקמה של תחנות כאלה. זה תהליך של למעלה מעשור, ותחנת חשמל גרעינית חשובה גם מבחינת פיזור מקורות האנרגיה".
מה דעתך על החלטת השר כ"ץ לבטל את צווי המעצר המנהליים נגד יהודים?
"זו החלטה נכונה. אסור להפלות יהודי שגר ביהודה ושומרון באף סעיף. יהודים צריכים להיות שווי זכויות בין אם הם גרים בגדרה ובין אם הם גרים באפרת".
זה לא ייתן לגיטימציה לעבריינות?
"אם יש חשש שיהודי יבצע עבירה – שהמשטרה תחקור אותו. הכלי הזה של המעצרים המנהליים לא נכון".
אגב שר הביטחון, היה נכון לפטר את גלנט בעיצומה של המלחמה?
"לגיטימי לחשוב אחרת בממשלה, גם אני חשבתי על דברים שונים אחרת מרבים בקבינט, זה אפילו רצוי. אני למשל סברתי שהיה צריך להיכנס לרפיח כבר בינואר, ואת התמרון בלבנון היה צריך להתחיל חצי שנה קודם. הקו שהובלתי הוא שהיינו צריכים לפעול מוקדם יותר ומהר יותר. אבל גלנט עבד בזה שביבי יפטר אותו. גלנט טעה בהרבה דברים, גם בהתנהלותו ברפורמה המשפטית. בסוף הכנסת היא הריבון, ויש תיקונים במערכת המשפט שצריך לעשות כשהמלחמה תיגמר. כעת אנחנו צריכים להתרכז במלחמה, אבל אנחנו חייבים במהלך הכנסת הנוכחית לעשות צעדים שיחזקו את הדמוקרטיה".

כמו פיטורי היועמ"שית?
"היה צריך להעביר בהקדם את החוק של סער לפיצול תפקיד היועמש"ית, זה מהלך נכון. לגבי גלנט, זה לא לגיטימי איך שהוא התנהל. לא לגיטימי להדליף, לא לגיטימי לתדרך נגד עמדות הקבינט ולצייץ נגד החלטות הקבינט".
יש לו עתיד בליכוד?
"יהיה לו קשה להישאר בליכוד בעידן נתניהו".
ומה עתידך בליכוד? בפריימריז האחרונים הגעת למקום שני, בעתיד תרצה להגיע לפסגה?
"לאחר שנתניהו יפרוש הכול יכול להיות, אני לא פוסל אף אפשרות. לא אצה לי הדרך. הגעתי לתפקידים בכירים, ומתפקדי הליכוד בחרו בי במקום השני. מה שחשוב לי כרגע זה להמשיך לעבוד למען מדינת ישראל ואזרחיה. אגב, בשוק הפרטי הייתי מרוויח פי שישה ממה שמרוויח חבר כנסת".
לפי החלטת בית המשפט, נתניהו אמור לעלות להעיד ב־10 בדצמבר. זה הגיוני בעיניך?
"בגלל המלחמה, הדבר ההגיוני הוא לתת לכל העדים שנותרו להעיד עכשיו, ורק אז שנתניהו יעלה להעיד. עדות נתניהו היא לא הדבר היחיד שנותר לסיום משפטו, ולא יקרה כלום אם יהפכו את סדר העדים".
יש כוונה בליכוד להקים ועדת חקירה בהרכב שונה מזה שמופיע בחוק. תתמוך בהצעה כזו?
"אני בעד ועדת חקירה, אבל צריך לוודא שחברי הוועדה ייהנו מקונצנזוס ציבורי, שלא יהיו נציגי הימין וגם לא נציגי השמאל. רבים בימין ירגישו חוסר נוחות מההרכב המסתמן של ועדת החקירה. מה שצריך לעשות הוא להביא מועמדים שזוכים לתמיכה של 80 אחוז מחברי הכנסת".
כלומר, לשנות את הכללים תוך כדי המשחק בנושא הכי רגיש.
"יש טענות שחלק מהשופטים מוטים לדעות שונות, לכן צריך קונצנזוס ציבורי. אם אחד מהצדדים יראה את הוועדה כנגועה פוליטית – לא יהיה לה ערך. אני אצביע בעד חוק של הקואליציה לשינוי הרכב ועדת החקירה. אני לא רוצה שהקואליציה תקבע את הרכב הוועדה, אלא שהקואליציה והאופוזיציה יקבעו את ההרכב יחד. ועדת החקירה צריכה לקום רק בתום המלחמה, ועוד מספר חודשים לא רב אנחנו נהיה אחרי המלחמה. אני לא רוצה שמפקדי צה"ל יהיו עסוקים בפגישות עם עורכי דין במקום להילחם".

צילום: דן חיימוביץ
מה לגבי חוק הפרטת התאגיד שקודם השבוע?
"צורם לי שהעלות של התאגיד היא 800 מיליון שקל בשנה. מדובר בתקציב לא סביר, ולכן אתמוך בהפרטה של התאגיד או לכל הפחות בהורדה דרמטית של התקציב שלו. לדעתי צריך לסגור גם את גלי צה״ל. לשמחתנו יש ריבוי ערוצי תקשורת, ואין הצדקה לתחנה צבאית".
ספורט לאומי של בחירות
עד לפני שנה שימש כהן כשר החוץ, ואז פינה את המשרד לטובת ישראל כ"ץ במסגרת הסכם הרוטציה ביניהם, ועבר למשרד האנרגיה. לפי ההסכם כהן היה אמור לחזור לכהן כשר החוץ בהמשך הקדנציה, אך מינויו של סער לתפקיד, שר חוץ שלישי בתוך שנת מלחמה, משבש את התוכנית הזו. כעת נתניהו צריך למצוא פיצוי לכהן, ולדבריו הוצעו לו מספר סמכויות. בעיניו השינויים במשרד החוץ הם "לא אופטימליים", שכן יש חשיבות גדולה לטיפוח הקשר האישי עם שרים ודיפלומטים זרים.
יחסי החוץ של ישראל ספגו כעת מכה קשה עם הוצאת צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. "צווי המעצר הללו הם מופע של צביעות, שחיתות ואנטישמיות", אומר כהן. "אלה ארגונים כושלים שמתחנפים לשונאי ישראל. לא אתפלא אם קטאר או מדינה אחרת קנתה אותם בכסף. כל מי שיכבד את הצו הזה, אנחנו וארה"ב צריכים להטיל עליו סנקציות, ואין לי ספק שטראמפ גם יקבע סנקציות על בית הדין. מדינת ישראל תמשיך להילחם גם אם תישאר לבד, אבל אנחנו לא נישאר לבד. רואים בבירור שכמעט בכל מקום בעולם, מי שתמך בישראל התחזק בבחירות. לשקר אין רגליים והאמת תנצח. אנחנו צריכים גם לשנות את המדיניות שלנו מול קטאר, שהם מחוללי האנטישמיות הגדולים ביותר בעולם".
צריך לנתק מהם את הקשר גם בנוגע לעסקת חטופים?
"כדי להחזיר יהודי הביתה אתה צריך לדבר גם עם האויבים שלך. אני אדם אופטימי ומקווה שתהיה עסקת חטופים, ואנחנו פועלים לשם כך. מרגע שבחמאס מבינים שאף אחד לא יכול להושיע אותם ושיש לישראל עוצמה להכות בשבע זירות, זה מגדיל את הסיכויים להגעה לעסקת חטופים, אבל אי אפשר שעסקת החטופים תשאיר את חמאס בשלטון ושמחבליו יקבלו הגנה. אנחנו מוכנים לשלם מחירים כבדים כדי להשיב את החטופים, אבל לא נסכן את ביטחון ישראל. אסור לאפשר לחמאס להמשיך להתקיים".
יש לך בן שמשרת במילואים כקצין בגולני ונלחם השנה בעזה. אתה לא משתגע מכך ששותפיך לממשלה לא שולחים את בניהם לצבא?
"אנחנו מוכרחים לחוקק בקדנציה הנוכחית חוק שיגביר את השוויון בנטל. החרדים הם אחים שלנו אבל הם גם חייבים להתגייס, אנחנו צריכים הרבה יותר חיילים. כמובן שצריכה להיות התאמת מסגרת, אבל 55 אחוז מהחרדים תורתם לא אומנותם. היעד הוא שבתוך חמש שנים 55 אחוז מהחרדים יתגייסו, וזה צריך להיעשות בהסכמה".

במשך שנה של מלחמה לא חוקקתם שום חוק בנושא. זה לא מחדל?
"הייתי מנהל את זה אחרת והייתי יכול להגיע להסכמות, כמו להתחיל מ־3,000 חרדים. אני לא אצביע בעד חוק שלא כולל סנקציות אישיות כי זה לא חוק אפקטיבי. אם לא נביא חוק גיוס טוב, נשלם בקלפי מחיר גדול".
אם אכן המלחמה תסתיים בחודשים הקרובים, מדוע לא לצאת לבחירות כדי לזכות מחדש באמון העם?
"מי שקורא לבחירות הם אלו שתמיד רצו בחירות, בכל תרחיש, גם כשהאשימו את נתניהו בכתבי האישום שקרסו וגם בעת הרפורמה. צריך להפסיק עם הספורט הלאומי הזה של בחירות. נבחרנו לארבע שנים והממשלה צריכה למלא את ימיה. הדרך שאנחנו פועלים ביטחונית היא נכונה, וצריך להתמקד בזה".
והרמטכ"ל וראש השב"כ צריכים להתפטר בתום המלחמה?
"הם אמרו שבתום המלחמה הם ישימו את המפתחות".
ולמה ראש הממשלה לא?
"מי שיחליט לגבי ראש הממשלה הוא הציבור, ובכל מקרה בסיום המלחמה תוקם ועדת חקירה שתבחן את ההתנהלות ותגיש את מסקנותיה"