שר המשפטים יריב לוין כינס אחר הצהריים (ה') לראשונה מזה מספר חודשים את הוועדה לבחירת שופטים, בעקבות פסיקת בג"ץ בה נקבע שעליו לכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא לבית המשפט העליון. אולם, על אף שהישיבה כונסה כאשר על סדר יומה בחירת משנה לנשיא בית המשפט העליון ובחירת נשיא בית המשפט העליון, הישיבה הסתיימה ללא הצבעה, והתפזרה בלי שנבחר נשיא או משנה.
בכדי להבהיר את מורת רוחו מפסיקת בג"ץ ציין השר לוין בפתח הזימון לישיבת הוועדה, כי זו מכונסת "מכח הפקעת סמכויותיו" בידי בג"ץ. בפתח הישיבה תקף השר לוין את החלטת שופטי בג"ץ לכפות עליו את בחירת השופט יצחק עמית לתפקיד, ולחדול מהמאמצים להשיג הסכמה בנוגע לבחירת נשיא ושלושה שופטים חדשים לבית המשפט העליון. "צר לי שהגענו לנקודה בה בחרתם לנטוש את מסלול ההסכמות שעלינו עליו בשנה האחרונה, והחלטתם לעלות על מסלול הצווים. בשנה האחרונה הצלחנו למנות 162 שופטים בהסכמה רחבה של כלל החברים כאן. הגשתי גם הצעה בעניין המינויים לעליון. לא עברו כמה דקות והיא נדחתה על ידכם. לא מאוחר לעצור, לנטוש את הצווים ולשוב למסלול ההסכמות".
בהמשך לכך דרש השר לוין לערוך את הדיונים העוסקים בבחירת נשיא בית המשפט העליון הבא בשקיפות, ולשדר אותם בשידור חי, "את הדיונים הקרובים של הוועדה לבחירת שופטים אני מבקש לשדר בשידור חי. יראה הציבור וישפוט כיצד ממונים שופטים בישראל, כיצד ישנם גורמים שמנסים להסתיר זאת, כיצד יש מי שמנסה למנוע דיון ציבורי על התאמת המועמדים לתפקיד. הציוד ערוך ומוכן לכך".
במהלך הישיבה דנו הצדדים הן בשאלת שידור הדיונים והן בשאלת סדרי הדיון האחרים. אחת הסוגיות המרכזיות הנתונות במחלוקת נוגעת לדיון בהסתייגויות לבחירת הנשיא הבא. על פי כללי עבודת הוועדה לבחירת שופטים, מרגע שפורסמו שמות המועמדים לשפיטה רשאי הציבור להגיש הסתייגויות נגד בחירתם של המועמדים. כזכור, בעקבות פסיקת בג"ץ, שחייב את השר לוין לפרסם את שמות המועמדים לכהונה כנשיא, פרסם השר את שמות כל שופטי העליון כמי שמועמדים לכהונה. זאת במטרה לאפשר לציבור להגיש הסתייגויות בנוגע לבחירת כל אחד מ-13 השופטים, ולקיים דיון ארוך ומפורט בהסתייגויות הללו. על פי התכנית, הדבר אמור הן לאפשר דיון פומבי בוועדה בכשלים המיוחסים לשופטים שונים, ולהאריך את תהליך הבחירה כך שייפרש על פני שבועות ארוכים.
מלבד השופט יצחק עמית – המועמד המועדף על השופטים בהתאם לשיטת הסניוריטי, והשופט יוסף אלרון שנחשב למועמד המועדף על שר המשפטים, שלחו שופטי העליון מכתבים המבהירים כי הם אינם רואים את עצמם כמועמדים במטרה למנוע את המהלך. בסביבתו של שר המשפטים טענו בתגובה כי שופט אינו רשאי להסיר את מועמדותו אם זו הוגשה בידי מי שמוסמך לכך כחוק, וכי מדובר במהלך מתואם שנבע מלחץ שהופעל על השופטים. "שליחת המכתבים הקולקטיבית, שנעשתה אחרי לחץ שהופעל במאורגן על השופטים להסיר את מועמדותם, מפיצה לכל עבר ריח רע של שיבוש חמור של הליכי הבחירה. שוב ראשי המערכת אינם בוחלים בכל אמצעי פסול כדי לפנות דרך למועמד שהמערכת סימנה. השר לא יאפשר את הניסיון לשלול מהציבור את מעט הזכות שעוד נותרה לו, להביא לדיון את כלל המועמדים ולשמוע את ההסתייגויות וההתנגדויות ביחס אליהם", נמסר אז מטעמם.
לפני ישיבת הוועדה אתמול איימו בתנועה לאיכות השלטון כי במידה שהשר לוין לא יעלה להצבעה את בחירת הנשיא הם ינקטו נגדו בצעדים משפטיים. בהודעת התנועה שפורסמה שעות ספורות לפני פתיחת הישיבה נאמר בין השאר כי על פי המידע שהגיע לתנועה, קיים חשש כבד כי שר המשפטים יריב לוין, המכהן כיו"ר הוועדה, יימנע מלהעלות את נושא מינוי הנשיא להצבעה, בניגוד מוחלט לפסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון. "בפסק הדין שניתן בעתירת התנועה לאיכות השלטון, קבע בית המשפט העליון כי התניית כינוס הוועדה בהשגת הסכמה רחבה מעקרת את תכלית החקיקה מתוכן. בית המשפט הדגיש כי תכלית החוק היא להבטיח נשיא קבוע לבית המשפט העליון, וכי די ברוב רגיל של חברי הוועדה לצורך המינוי", ציינו בתנועה, "בית המשפט העליון מתנהל כבר למעלה משנה ללא נשיא קבוע – מצב חסר תקדים בתולדות מערכת המשפט בישראל. על פי שיטת הסניוריטי שהייתה נהוגה עד כה, השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון אמור להתמנות לתפקיד הנשיא".
עו"ד ד"ר אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, הוסיף ואיים, "אנו עדים לניסיון שיטתי לרוקן מתוכן את פסיקת בג"ץ ולהמשיך את המצב הבלתי נסבל בו בית המשפט העליון מתנהל ללא נשיא קבוע. התנועה מתריעה כי אי העלאת מינוי הנשיא להצבעה היום תהווה הפרה בוטה של פסיקת בג"ץ, שתוביל להגשת בקשת בזיון בית משפט. המשמעות היא שהשר עלול למצוא עצמו נדרש לשלם קנס או אף להישלח למאסר. לא ניתן יד לפגיעה מתמשכת בעצמאות הרשות השופטת ובשלטון החוק." אולם, דומה שהשר לוין לא התרגש מאיומים אלו וכאמור, ישיבת הוועדה הסתיימה בלי שנבחר נשיא חדש.
