מפלגת הציונות הדתית התנגדה להסכם הפסקת האש עם לבנון בשבועות האחרונים, ואף השמיעה את עמדתה בפומבי. למשל, שרת ההתיישבות אורית סטרוק כתבה ברשת X ב־19 בנובמבר, כאשר התייחסה לדיווחים שההסכם יכלול סעיף שיחייב את ישראל לדון על תיקוני גבול עם לבנון: "לא יקרה, 0 הישגים לחיזבאללה הם תנאי בסיסי לכל הסכם". שבוע חלף, וההסכם עם לבנון אושר בקבינט המדיני־ביטחוני בתמיכת מפלגתה של סטרוק, הציונות הדתית. המעבר מהתנגדות לתמיכה, לדברי אנשי המפלגה, נעוץ בתהליך שהתרחש באותו שבוע, והוא אינו החלטה של הרגע האחרון.
ביום חמישי שעבר התכנס הקבינט לדיון על ההסכם, וסטרוק צורפה לדיון לראשונה כמשקיפה. היא וראש מפלגתה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מתחו בדיון ביקורת נוקבת על ההסכם המסתמן. בין השאר הם טענו שיש לקבוע כי בתים ששימשו כתשתיות לטרור לא ייבנו מחדש. ראש הממשלה בנימין נתניהו האזין לדברי השרים, הביע התעניינות בעמדתם, ולבסוף הוחלט כי פרטי ההסכם יעלו שוב לדיון.
עם זאת, בציונות הדתית שרר עדיין תסכול עמוק מכך שההסכם כבר נכתב ברובו, והאפשרות להשפיע על תוכנו הייתה קטנה. ביום ראשון קיים סמוטריץ' שיחה עם רה"מ נתניהו, שבמהלכה הוזכרה האפשרות לתקן כמה סעיפים במסמך־הצד האמריקני, שמשמש כפרשנות מרחיבה להסכם ומבסס את הגיבוי האמריקני לכמה מדרישותיה של ישראל.
בין השאר , בציונות הדתית ביקשו לתקן כמה סעיפים במסמך־הצד ובהחלטת הקבינט, כך שלמשל כל נסיגה בפועל של חיילים מדרום לבנון תחייב אישור נוסף של שרי הקבינט. הם גם דרשו מדיניות אכיפה "אוטומטית" של צה"ל, שאינה מתירה מקום לשיקול דעת של מפקדיו. מלבד זאת הם העלו את דרישתם מהדיון קודם לכן על הרס בתים ששימשו לפעילות טרור, וביקשו שכל הפרה של ההסכם תיענה בתקיפה של תשתית לבנונית. עוד ביקשה המפלגה להוסיף סעיף להסכם עם האמריקנים, שלפיו ארה"ב מבינה שישראל אינה מחויבת לוותר על שטחים בגבולה הצפוני, אלא רק לדון על הנושא.
התהליך נמשך בישיבת הממשלה ביום ראשון: אלוף רומן גופמן, מזכירו הצבאי של ראש הממשלה, שוחח עם השרה סטרוק על ההסכם. במהלך השיחה העבירה השרה מסר לגופמן שאם ההסכם המתגבש ייראה רע בעיניה, היא תצביע נגדו בממשלה. היא אף ציינה כי התנגדותה עשויה להגיע לכדי פרישה מהממשלה, מתוך כוונה לא לאפשר "מדיניות אוסלו" בלבנון, כהגדרתה.
ישיבת הסיעה של מפלגת הציונות הדתית ביום שני נערכה באופן יוצא מהרגיל במשרד האוצר, ולא בחדר הסיעה בכנסת. השר סמוטריץ' ביקש לדון עם כל חברי הסיעה על פרטי ההסכם שהותר לפרסמם. בהמשך לדיון זה הוסיפו השרים סמוטריץ' וסטרוק להתכתב באותו יום עד שעה מאוחרת, בניסיון להבין אם דרישותיהם התקבלו ומסמך־הצד עם ארה"ב תוקן.
ביום שלישי בבוקר, במהלך דיון מצומצם שקיים נתניהו על ההסכם עם אחדים מהשרים, השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר – שניהל את המשא ומתן כאיש אמונו של ראש הממשלה – הראה לסטרוק את מסמך ההבנות הצדדי עם האמריקנים. במסמך הופיעו הדרישות שהיא וסמוטריץ' העלו – תיקונים שלדברי סטרוק, "היינו מצביעים נגד ההסכם בלעדיהם, ואולי אפילו פורשים מהממשלה".
במהלך דיון הקבינט לאישור ההסכם הוקרן מסמך־הצד הסודי על הקיר, לצד תרגום לעברית. השר דרמר הקריא את המסמך לשרי הקבינט באנגלית, ולאחר מכן התקיים דיון על סעיפיו. לדברי סטרוק, היא הופתעה לטובה מהעמדה שהציגו בקבינט נציגי צה״ל, וכי ההיגיון מאחוריה היה דומה לעמדות שלה – בין השאר, למשל, הרצון לשמר את הישגי המלחמה, חוסר הנכונות להמשיך במדיניות שבמסגרתה "שקט ייענה בשקט", והצורך להגיב לשיקום תשתיות טרור בדרום לבנון.
בתום הדיון בקבינט סיכמו השרים את האופן שבו תפרש ישראל את הסכם הפסקת האש, כאשר נקבע שאישור ההסכם יהיה כפוף למסמך־הצד. עם זאת, ההסכמה הסופית בקבינט התעכבה בעקבות דרישתו של סמוטריץ' להוסיף להחלטת הקבינט סעיף שקובע כי שרי הקבינט יאשרו את דרכי התגובה של צה"ל על הפרות ההסכם בידי חיזבאללה, והן לא יאושרו רק על ידי מערכת הביטחון. סמוטריץ' אפילו איים בדיון כי "אם אתם רוצים שנצביע בעד ההחלטה, תתקנו אותה כך שהחלטת הקבינט תכלול את התגובה להפרות".
הדיון עיכב, כאמור, את אישור הקבינט – שלבסוף התקבל בשעות הלילה בתום דיון ארוך. שרי הציונות הדתית תמכו בהסכם, ואילו השר איתמר בן־גביר התנגד. אישור ההסכם, ציין בכיר בממשלה בשיחה עם מקור ראשון, נעשה בסופו של דבר בעיקר "בגלל אילוצים כבדים שלא הותירו מקום לספק באשר לחובה לתמוך בו".
