עובדים לשעבר ותומכי מרכז שוסטרמן, המרכז הראשון בארץ לילדים בסיכון זועמים. לטענתם, בעקבות ביקורת מקצועית שהעבירו העובדים על התנהלות הנהלת המרכז, החליטה העמותה המפעילה את מרכז להפסיק את הפעלתו טרם סיום חוזה ההתקשרות. בעקבות זאת, הורה משרד הרווחה על סגירת מרכז החירום 'שוסטרמן'. בניגוד למקובל, לפיו מהלך של העברת ילד דורש הכנה והסתגלות של חודשיים, הילדים פוזרו בתוך יומיים בלבד – מהלך שסותר את המקובל בעולם הרווחה ומהווה פגיעה קשה בילדים שיציבות מהווה עבורם עוגן חשוב בחייהם השבריריים.
המרכז הוקם לפני 32 שנה כמענה לילדים בגילאי 4-14, אשר נחשפו להתעללות נפשית/פיזית/מינית מצטברים והזנחה חמורה ומוצאים מבתיהם בצו בית משפט. בחמש השנים האחרונות הופעל המקום ע"י עמותת "בית לכל ילד". במרכז מסגרת סגורה (אינטרנטית) הקולטת ילדים שהוצאו מביתם ושוהים במרכז בתנאי פנימייה. ביחידה הזו היו כ-20 ילדים. לצד מרכז החירום קיימת מסגרת אקסטרנית – טיפול חירומי פסיכולוגי המספקת טיפול מקיף למשפחות (הורים וילדים ביחד ולחוד) בעקבות מצבים של פגיעה, טראומה קשה וחוסר תפקוד של ההורים. המסגרת מהווה את התחנה האחרונה באזור ירושלים, לפני הוצאת ילדים מהבית במצבי הקיצון הללו. למרות שסגירת המרכז האינטרנטי לא אמורה להשפיע על המרכז האקסטרני, הוחלט לסגור גם אותה. הסיבה – השימוש הפיזי באותו מתחם. המשמעות: כשלושים וחמש משפחות ושמונים ילדים נותרו ללא מסגרת.
כאמור, הסיבה לסגירה ופיטורי העובדים היא העובדה כי במהלך השנה החולפת הציגו העובדות טענות בפני ההנהלה ומשרד הרווחה, ביחס לתפקודה של ההנהלה ובמרכזה התעמרות בעובדים. אלא שבמקום לנהל דיאלוג עם העובדים, הודיעה העמותה על סגירת המקום, על אף שאין זאת בסמכותה, שכן עפ"י המכרז רק משרד הרווחה יכול להודיע על סגירת מרכז חירום.
"המרכז הזה מהווה מודל למקצועיות ולעבודה", אומרת יפה שמעוני פרל, העובדת הסוציאלית של המרכז, "מרכזים אחרים היו באים ללמוד מאיתנו. תמיד דיברו על כך שזה מרכז מאוד מקצועי. כל העובדים עם תואר שני, רובנו בוגרי בית ספר לפסיכותרפיה עם הרבה מאוד שנות ניסיון, ופיתחנו תורה טיפולית לעבודה עם ילדים שמוצאים מהבית ומגיעים למצבי משבר קשים. ההודעה על הסגירה של המרכז התקבלה בתוך שבוע ימים: ההחלטה התקבלה ביום שלישי, ועד יום שני, כל הילדים שנמצאו ביחידה האינטרנטית פוזרו בכל מיני מסגרות שונות. כעובדת סוציאלית שעבדה במרכז עם הילדים האלה, אני לא יכולה להימנע מלהתרעם ולחשוב – הילדים הללו שהגיע למצב קיצוני, הוצאו מהבית בצו חירום והגיעו לשוסטרמן במצב משברי. ההוצאה עצמה מהבית מהווה אירוע טראומתי עבורם, והנה – מוצאים אותם שוב מ'בית' באופן טראומטי, למרות שהאירוע הזה היה יכול להימנע".
אלא שלדברי שמעוני פרל, זוהי אינה הפגיעה הגרועה ביותר בילדים בהוצאתם ממרכז החירום שוסטרמן. חלק מהילדים אף הועברו למסגרות שכלל אינן תואמות עבורם. "היה לנו במרכז ילד בן שלוש וחצי שחיפשנו לו משפחה אומנת. ביום ראשון אחר הצהריים הודיעו לנו שנמצאה עבורו משפחה, ושעוד באותו היום הוא ילך לבקר את המשפחה, התכנון הוא להעביר אותו אליה כבר ביום המחרת. רק לחשוב מה זה עבור ילד שנמצא במרכז יותר משנה ושגם נקשר לדמויות מסוימות – איך אפשר לעשות לו את זה? אלא שזה לא העניין היחיד – בהמשך התברר שהעבירו את הילד למשפחה שלא התאימה לו, אז אחרי ארבעה ימים הוציאו אותו מהמשפחה הזו והעבירו למשפחה אחרת. מה עובר על ילד בן שלוש וחצי במצב כזה? הכי גרוע הוא שכשכל המחדל הזה קורה, משרד הרווחה עמד מנגד. לא עצר אף אחד מהגורמים מלפגוע בילדים הללו".
י' עובדת לשעבר במרכז :"מרכז שוסטרמן היה במשך שנים דוגמא ומופת להתנהלות של טיפול בילדים בסיכון. מה קרה שבתוך כמה שבועות מחליטים לסגור מרכז חשוב כל כך? כל אשמתם של העובדים הוא שהתריעו על ליקויים בתפקוד ההנהלה וקראו לשיח עם ההנהלה. ההחלטה לסגור, בגיבוי מלא של משרד הרווחה, משמעותה הישירה היא פגיעה בילדים. הילדים הללו נולדו לעולם שאין לתת בו אמון במבוגרים. איזה מסר אנחנו שולחים להם, כשתוך יומיים הם נאלצים לעזוב מקום שניסה לתת להם תחושה של בית? הנהלים במצב של פיזור הילדים מחייבים תהליך של חודשיים עד החלפת מקום. מה הדחיפות?".
משרד הרווחה והביטחון החברתי: "העמותה המפעילה את מרכז החירום שוסטרמן בירושלים הודיעה מיוזמתה כי בכוונתה להפסיק את פעילותה במהלך חודש נובמבר לאחר התפטרות חלק ניכר מהעובדים. משרד הרווחה דאג למקומות השמה חלופיים מותאמים עבור כל הילדים ששהו במרכז שוסטרמן, וכיום אין ילדים במרכז. רוב הילדים הועברו על ידי הגורמים המקצועיים האמונים על השמות למסגרות שמתאימות לצרכיהם ומיעוטם הועברו להשלמת התהליך במרכז אחר. כמו כן המשרד פועל לפתיחת המרכז באמצעות מפעיל חדש והחזרת השירות החיוני הזה לטובת הילדים ביחידה האינטרנטית והאקסטרנית, במהירות האפשרית".
