בין חזיתות הלחימה של צה"ל להתפתחויות הפוליטיות שלא מפסיקות לנפק כותרות, נדחק לשולי החדשות נושא שנמצא בשנים כתיקונן בראש סדר היום הציבורי: תקציב המדינה. התקציב אמור להיות מונח על שולחן הכנסת היום (ב') והציפייה היא שיאושר ללא הבדלים משמעותיים ביחס לתקציב שאושר בממשלה – זאת, אף שהתקציב נפרץ לא פחות משלוש פעמים השנה. תקציב 2025 צפוי לעמוד על כ־620 מיליארד שקלים, הגבוה בתולדות המדינה.
ראש פורום קהלת לכלכלה, ד"ר מיכאל שראל, מאמין שהצעת התקציב הראשונית הייתה סבירה, אך מינימליסטית מדי. "היא לא הלכה רחוק מספיק", מסביר ד"ר שראל, "זה המינימום שבמינימום, והמצב מחייב צעדים מעמיקים יותר. בישיבת הממשלה ובדיונים שנערכו השתנו כמה דברים: הגירעון גבוה משתוכנן יום קודם לכן בהצעה; חלק גדול מהדברים שהיו בצד ההוצאות הוסרו, כולל כל מה שקשור להסתדרות; גם כל מה שקשור לקצבאות ודברים נוספים שרצו לקצץ בהם ירדו, ונשארה רק הגדלת המיסים. יתרה מכך, עכשיו צפויה גם העלאת מיסים שלא תוכננה קודם לכן, עם העלאת ההפרשות לביטוח הלאומי".
בעיה תזרימית
תחזיות הצמיחה, הוא אומר, אינן ורודות. לכן "יש ירידה בהכנסות וגם ההוצאות כבדות מאוד, כי פרט להוצאות הביטחון שתפחו גם ההוצאות האזרחיות לסיוע לאוכלוסיות שנפגעו מהמלחמה גדלו. יש צמיחה ניכרת בהוצאות הריבית, בגלל העלייה בשיעור הריבית והעלייה בחוב הציבורי. היה גירעון גבוה מאוד עוד ב־2023 וב־2024, מה שהביא להגדלת החוב, ובעקבות כך אנחנו צריכים לשלם יותר ריבית. משמעות הדבר היא שיש לנו בעיה בצד התקציבי, וצריך להתמודד איתה ולא לדחות את הטיפול בה. מבחינת המיסים אני מעדיף לראות ביטול פטורים והטבות מס, ולא הגדלת המיסוי – כי זה פוגע יותר בצמיחה ומגדיל את העיוותים".
שראל מתכוון בדבריו בעיקר להטבות הקשורות למה שמכונה "השפעות חיצוניות", שבראייתו עדיף מהעלאת מיסים רוחבית. "מעבר לכך, על תקציב הביטחון ל־2025 עדיין לא הוחלט בכלל", הוא מעיר, "ועדת נגל עדיין יושבת ודנה בתקציב הביטחון, ובהתאם להמלצותיה ייתכן שהוא יצטרך לגדול לעומת מה שמופיע כרגע בתקציב. אין כרגע שום הכנה לזה. לא ברור מה יכסה את הצמיחה הזאת בהוצאות הביטחון. לסיכום, מכל הבחינות אני חושב שהתקציב לא מטפל בבעיה התזרימית שיש לנו. החשש הוא שלפני ההצבעה בכנסת הפוליטיקאים ימשיכו להוריד קיצוצים. בכנסת יש הרבה מאוד קבוצות לחץ ולוביסטים שמנסים למנוע פגיעה בהם.
"יש למשל הצעה למסות רווחים לא מחולקים, שאמורה להכניס 10 מיליארד שקל ב־2025. זה לא צעד אופטימלי, אבל הוא טוב יותר מהחלופות האחרות. אני מקווה שהצעד הזה יעבור, כי אם לא – יהיו חסרים לנו 10 מיליארד שקלים. לפי גופי התקשורת, משרד ראש הממשלה והמועצה הלאומית לכלכלה הציעו מדיניות גרועה בהרבה, של שכנוע חברות לחלק רווחים שלא חולקו. זה אולי יקל קצת על 2025, אבל ייצור בעיה גדולה בשנים שאחריה. אולי יש בזה היגיון פוליטי, אבל אין בזה שום היגיון כלכלי או חברתי".
מה אתה חושב שצריך להוסיף לתקציב?
"מול ההסתדרות היה צריך לדון בהפחתת הפריווילגיות שקיימות היום בתנאי הפנסיות התקציביות והפטור ממיסוי רווחי הון על קרנות השתלמות, שאין בו שום היגיון כלכלי או חברתי. צריך גם לבטל את הפטור ממע"מ על תיירות נכנסת, אחד הדברים הכי מוזרים וחסרי היגיון בשיטת המס הישראלית. ישראל היא כמעט המדינה היחידה בעולם שקיים בה פטור כזה, בעוד שמדינות אחרות עושות בדיוק ההפך – כלומר, מטילות מיסוי יתר על תיירים. בהצעת התקציב רצו לבטל את הפטור, אבל גם זה נפל בגלל הלחץ של ענף התיירות.
"צריך גם לטפל בהקטנת הממשלה, מספר השרים ומספר המשרדים. נעשו מספיק מחקרים בעבר בעניין, והקונצנזוס הוא שמספר השרים כולל ראש הממשלה צריך להיות 19 לכל היותר, ומספר המשרדים 15 לכל היותר. כיום מספר המשרדים כפול מזה. מצב כזה פוגע באיכות השירותים לאזרח, כי הרבה נושאים נופלים בין המשרדים, ומתרחשים מאבקי כוח מיותרים. אם הממשלה לא מקצצת במבנה הממשלה ובמספר השרים, קשה מבחינה פוליטית ומוסרית לדרוש מההסתדרות ומגופים אחרים לשאת בנטל.
"יש שאומרים שאפשר להימנע מפגיעה בכיס האזרח או במשקי הבית. זה פופוליסטי ושטחי. המציאות השתנתה, יש לנו הוצאות ביטחון אדירות, ונראה שבעתיד הן יגדלו יותר"
"זו הייתה הזדמנות טובה. אנחנו במצב מיוחד, יש צורך בקיצוצים, ואין שום הצדקה לכך שמספר השרים יהיה 38. גם מבחינת קבלת החלטות אי אפשר לדון ברצינות ולקבל החלטות כשהשולחן עמוס ב־38 אנשים. אין גוף עסקי עם מועצת מנהלים גדולה כל כך. יש משרדים מיותרים, ויש משרדים שגורמים נזק".
נרגיש פגיעה ברמת החיים בעקבות המלחמה?
"הפגיעה תהיה קשה. האזרחים ישלמו יותר מיסים ותהיה לזה עלות כלכלית גדולה מאוד, כי העלאת מיסים בדרך כלל פוגעת בצמיחה, בהכנסות, ובמקרים קיצוניים אף מגדילה את התמריצים להגר. כשמעלים את שיעור המס יותר מדי, לא יהיה מי שישלם אותו.
"יש שאומרים שאפשר להימנע מפגיעה בכיס האזרח או במשקי הבית. זה פופוליסטי ושטחי. המציאות השתנתה, יש לנו הוצאות ביטחון אדירות, ונראה שבעתיד הן יגדלו יותר. יש הוצאות ריבית הרבה יותר גבוהות. מהיכן יבוא הכסף?
"הממשלה יכולה לדחות את המימון של ההוצאות לעתיד כדי להציג את הפגיעה כקלה יותר, אבל זה רק יחמיר את המצב. החוב הציבורי יגדל עוד יותר, וכך גם הריבית. זה יגדיל לא רק את הנטל בעתיד אלא גם את הסיכון למשבר פיננסי, וכבר ראינו מדינות שניסו לעשות את הטריקים האלה כדי להימנע מצעדים כואבים, ונכנסו למשבר עמוק הרבה יותר. צריך לערוך התאמה למציאות החיים, וזה כואב. אבל אם לא נעשה את ההתאמה הזאת, המצב יחמיר מאוד בעתיד".
תכנון בגירעון
ביולי שעבר פרסם שראל מחקר שערך יחד עם אריאל קרלינסקי, תום שדה וערן יוגב בפורום קהלת, ששמו "על המיסים ועל הנפלאות: התפלגות הכנסות והוצאות המדינה בקרב משקי הבית בישראל". המאמר בחן את המיסים בכל התצורות שמשלם אזרח ישראלי – כולל מע"מ, מס בלו ועוד – מול שווי כל השירותים שהוא מקבל מהמדינה, לרבות קצבאות, שירותי חינוך, בריאות ועוד.
בין השאר נמצא במחקר כי משק בית ממוצע בציבור החרדי מקבל מהמדינה 4,137 שקלים יותר משהוא נותן לה, ולעומת זאת משק בית בציבור היהודי שאינו חרדי מכניס למדינה בממוצע 6,114 שקלים יותר ממה שהוא מקבל ממנה. כלומר, לפי המחקר משק בית חרדי מקבל מהמדינה 10,251 ש"ח יותר ביחס למשק בית שאינו חרדי. סבסוד מעונות היום למשפחות עם ילדים קטנים, שמניעתו הפכה לאמצעי ענישה נגד משתמטים חרדים בידי בית המשפט והיועצת המשפטית לממשלה, הוא חלק מהפער הזה. לפי שראל, מניעת הסבסוד מהחרדים היא בעצם ביטול של תמריץ רע שניתן לציבור החרדי. "סבסוד המעונות פועל כתמריץ שלילי להתגייס לצבא ולהצטרף לשוק העבודה", קובע שראל, "ראינו בעבר שהעניין הזה שונה כמה פעמים, ובכל פעם הייתה השפעה על שיעורי התעסוקה ומיצוי יכולת ההשתכרות של גברים חרדים צעירים. הסבסוד הוא כמובן צעד שמקטין את התמריצים להתגייס לצה"ל וגם להיכנס לשוק העבודה".
הגידול העצום בתקציב עלול בהמשך לגרום להורדה נוספת של דירוג האשראי של ישראל, ובפרט אם יתברר שהגירעון החזוי בתקציב 2025 יגדל מעבר לצפוי.
איך ישפיע התקציב המסתמן על דירוג האשראי?
"הורדות דירוג ודאי לא יבוטלו בזכות התקציב הזה. אם המלחמה תסתיים בהצלחה והממשלה תנקוט צעדים נוספים, יש סיכוי שהחברות יעלו שוב את הדירוג, אבל כרגע זה לא נראה באופק. ירידה נוספת סבירה יותר במקרה שהמלחמה תימשך יותר מהצפוי או אם יהיה משבר כלכלי עולמי. אנחנו לא מוגנים ממצבים כאלה מבחינה תקציבית. במקרה כזה הגירעון יהיה גבוה מאוד, פרמיית הסיכון תעלה, ויכול להיות שנראה עוד הפחתות דירוג. אנחנו לא לוקחים מקדמי ביטחון טובים מספיק למקרה של זעזועים נוספים".
איך צריך להתמודד עם הגירעון בתקופת משבר כזו?
"צריך יעד לטווח הבינוני, ולדעתי הוא צריך להיות בסביבות 1.5 אחוזי תוצר. אתה רוצה לצמצם את יחס החוב־תוצר לטווח ארוך, ולהיערך למשברים עתידיים. בזמנים רגילים היעד הוא 1.5 אחוזים, ובזמני משבר יש עלייה חדה. היום היחס גבוה מ־4 אחוזים. התוכנית מדברת על 4.3 אחוזים ל־2025 עוד לפני שמגדילים את תקציב הביטחון, ותחת ההנחה האופטימית שהמלחמה תסתיים בתחילת 2025 – כלומר, נראה שהגירעון בפועל יהיה הרבה יותר גבוה מ־4.3 אחוזים. זה לא מספיק, צריך להתקדם. אני לא טוען שצריך לעשות את זה בשנה אחת, אבל צריך תוכנית ברורה ומסודרת שתתווה כיצד נגיע ל־1.5 אחוזים בתוך 4־3 שנים, וכרגע זה לא מתקדם מספיק מהר לכיוון הזה".
לאחרונה פורסם שמשרד האוצר שוקל להעלות את המע"מ ל־19 אחוזים. מה דעתך על הרעיון?
"זה לא יזעזע אותי, אבל לפני כן צריך לעשות דברים אחרים כמו ביטול פטורים ממע"מ. אם יבטלו אותם זה יכניס למדינה יותר ממה ששווה עלייה כזו במע"מ. לכן אני חושב שזאת טעות. יכול להיות שבסוף לא יהיה מנוס מכך, אבל זה לא הדבר הראשון שצריך לעשות".
הסוד בפרטים הקטנים
בעקבות ירי הזיקוקים לעבר בית ראש הממשלה בקיסריה לפני כשבועיים, אמר שר המשפטים יריב לוין כי יש לחזור לקדם את הרפורמה המשפטית. כזכור, שראל, מבכירי פורום קהלת שאנשיו היו מאדריכלי הרפורמה, התנגד לה במסגרת נייר עמדה שפרסם בחודש מרץ אשתקד. הוא הצביע על בעיות עמוקות במערכת המשפט הישראלית בכלל ובאקטיביזם השיפוטי, אך טען שהרפורמה בצורתה המקורית מופרזת, ושהיא תדרוס את הפרדת הרשויות בישראל, תכרסם מאוד בעקרונות הדמוקרטיה ולבסוף גם תפגע קשות בכלכלה.
לנוכח זאת הציע שראל לחוקק רפורמה בנוסח שונה, כדי לתקן את הפגמים הקיימים, לצד ביצור ערכי הדמוקרטיה ושיפור הפרדת הרשויות. "אין לי התנגדות עקרונית לרפורמה", אומר שראל, שמוסיף כי "צריך לראות מה יהיו הפרטים שלה. למשל, פיצול תפקידי היועמ"ש זה משהו שבכלל לא היה ברפורמה המקורית. התנגדתי בתוקף לנוסח שהוצע בינואר 2023, ולא מפני שאני חושב שרפורמה במערכת המשפט אינה נדרשת. היא נדרשת, כי לדעתי המצב לא טוב. ההתנגדות שלי נבעה מכך שחשבתי שהחלקים שלה יחד מעניקים כוח מוחלט לכל קואליציה מזדמנת של 61 חברי כנסת".
ואם הקואליציה תרצה להחזיר את אותה רפורמה משפטית בנוסח דומה לנוסח המקורי שלה, תתנגד לכך?
"כן, הנוסח ההוא העניק כוח בלתי מוגבל ל־61 חברי כנסת שיחד מרכיבים קואליציה. כל קואליציה מזדמנת הייתה יכולה לחוקק כל חוק שהיא רצתה בלי שום מגבלות, גם אם החקיקה פוגעת בזכויות הבסיסיות של הציבור או בחלקו, לפסול פסיקות של בית המשפט העליון ולמנות שופטים כאוות נפשה. היא הייתה יכולה להגדיל את מספר השופטים למאה, ולמנות 85 שופטים חדשים שיהיו עושי דברה.
"אני חושב שמצב כזה מסוכן מאוד גם כי הוא יוצר פיתוי לקואליציה – וזאת יכולה להיות קואליציה שתקום בעוד עשור ויותר – לשנות את החוק כך שהיא תמשיך לשלוט לנצח. בשורה התחתונה, צריך לחכות ולראות מה יהיו היוזמות החדשות, לבחון אותן לעומק, לראות מה ההשלכות שלהן, ורק אז לנקוט עמדה. אני לא מתנגד מראש לחקיקה רק כי הכותרת שלה מזכירה חקיקה אחרת שהוצעה בעבר. רפורמה אחת הייתה רעה, אולי רפורמה אחרת תהיה טובה ותתקן את מה שדורש תיקון".
בעקבות המחאה, התורם העיקרי של פורום קהלת עצר את המימון ונקלעתם לקשיים כלכליים. מה מצב הפורום כיום?
"היה צמצום מסוים במימון וכתוצאה מכך צמצום מסוים בפעילות, אבל לאחר הליך גיוס התרומות שיצאנו אליו – מצב הפורום השתפר מאוד".
איך אתה רואה את ניסיונות ההשתקה של הפורום והניסיון לפגוע בתרומות שהוא מקבל?
"אני בעד חופש ביטוי, והדבר הראוי הוא שכל דעה תקבל מקום להישמע. יש בעולם תרבות של ביטול קולות שלא מתיישבים עם המיינסטרים, ואני חושב שהיא שלילית מאוד, לא רק ביחס אלינו. זה פוגע בחירות, באיכות הדיון הציבורי ובסופו של דבר גם ביכולת קבלת ההחלטות".
