נשיא ארה"ב הנבחר, דונלד טראמפ, חזר השבוע בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, טרות' סושיאל, על הבטחתו להשית מכסים בשיעור של 25 אחוזים על כלל הייבוא מקנדה וממקסיקו – שתיים מבנות הברית הקרובות של האמריקנים, והיחידות שגובלות ישירות באדמת ארה"ב. הוא גם הודיע שיעלה את המכסים על סין ב־10 אחוזים. ההצהרה דרמטית במיוחד, שכן שלוש המדינות הללו יחד אחראיות לכ־45 אחוזים מהייבוא לארה"ב. גם בתחום הייצוא הן שלוש שותפות הסחר הגדולות ביותר של ארה"ב.
החיבה של טראמפ להטלת מכסים אינה חדשה. בכהונתו הראשונה הטיל מכסים כבדים על ייבוא סחורות מסין וממדינות נוספות, במטרה להגן על התעשייה האמריקנית ולהשיג תנאי סחר טובים יותר. לפני שנכנס לתפקידו ארה"ב שלשלה לכיסה כ־34.6 מיליארד דולר בשנה ממכס, ותחת הנהגתו האמיר הסכום עד ל־70.8 מיליארד דולר בשנת 2019 – יותר מפי שניים. בכל זאת, סכום זה שווה ערך לפחות מ־0.3 אחוזים מהתוצר האמריקני, שעומד על כ־29.3 טריליון דולר.
כלכלנים בארה"ב טוענים שהתרומה של המכסים לתוצר הייתה מוגבלת, והשפעתם על האינפלציה והצריכה הייתה שלילית. חברות אמריקניות שנזקקו לחומרי גלם מיובאים נדרשו לשלם יותר, ועקב כך מחיריהם של חלק מהמוצרים התייקרו. מכון המחקר ברוקינגס מצא כי המכסים שהטיל טראמפ בכהונתו הראשונה יצרו אלפי משרות בתעשיית הפלדה, אך גם הביאו לירידה בייצוא האמריקני – כך שהרווחים קוזזו.
אך המכסים החדשים שמציע טראמפ כעת גבוהים בהרבה מאלה שהטיל בכהונתו הראשונה, כך שייתכן שהפעם יהיו למדיניותו השפעות דרמטיות. המכסים מבקשים ליצור מקומות עבודה חדשים ולעודד את הייצור המקומי, ועל כן לגרום לכסף של הצרכן האמריקני להישאר בתוך ארה"ב. ייתכן מאוד שהמכסים יגרפו הצלחה חלקית בהיבטים הללו. אבל כלכלנים בכירים בארה"ב תמימי דעים שלמכסים הללו יהיו בעיקר השפעות שליליות על הכלכלה האמריקנית.
הקמת שרשראות ייצור חדשות אינה דבר פשוט. זה דורש זמן, מאמץ, מחקר ופיתוח רבים. אולי חלק מהתאגידים הגדולים יצליחו לקדם את התהליך במהירות יחסית, אבל לאחרים – ובפרט לחברות שאינן תאגידי ענק – זה ייקח זמן רב. העניין צפוי להיתרגם למחסור במוצרים בשלב הראשון ולעליית מחירים בשלב השני. המוצרים החדשים יצאו לבסוף לשוק לאחר שהתאגידים המקומיים ספגו עלויות ניכרות בפיתוח שרשראות הייצור.
לייצור הפנים־אמריקני יש יתרון על פני הייבוא מסין בכל הקשור לעלויות השינוע, ובאופן חלקי גם על הייבוא מקנדה וממקסיקו. כשבוחנים הקמת שרשראות ייצור חדשות בארה"ב, יש לבחון את הגורמים שקובעים את עלויות הייצור, לרבות הגישה לחומרים הנדרשים, הטכנולוגיה, המשאבים, עלויות כוח האדם והתפוקה של המערך החדש. כל אחד מהגורמים הללו משפיע מאוד, והשאלה היא אם האמריקנים מסוגלים להקים שרשראות ייצור חדשות שהעלויות שלהן יהיו זולות מאלה של הסינים, הקנדים והמקסיקנים, בהתחשב בעלויות השינוע שפועלות לטובתם. בטווח הארוך זה מוטל בספק, בטווח הקצר נראה שזה בלתי אפשרי.
גם בקרב היבואנים, עסקים קטנים לא יוכלו לספוג את עליות המחירים כתוצאה מהמכס, כך שייוותרו בידיהן שתי חלופות: העלאת המחיר לצרכן הקצה או הפסקת הייבוא, מה שעלול ליצור מחסור זמני. החברות הגדולות יגלגלו את עליות המחירים אל הצרכנים, או יספגו את הפער עד שיריביהן הקטנים בתחום הייבוא יעזבו את השוק. כאשר התחרות תקטן, הן יוכלו להעלות מחירים ביתר קלות. לפי "טקס פאונדיישן", ארגון העוסק במדיניות המס בארה"ב, אם המכסים של טראמפ יוטלו לצמיתות הם ייצרו לממשלה הפדרלית הכנסות של 1.2 טריליון דולר בין 2025 ל־2034. מאידך גיסא, בטווח הארוך הם יגרמו לירידה של כ־0.4 אחוזים בתוצר המקומי הגולמי, ולצמצום של כ־345 אלף משרות ברחבי אמריקה.
נשיאת מקסיקו קלאודיה שיינבאום כבר אמרה שתגיב למכסים האמריקניים במכסים משלה על מוצרים שמיובאים מארה"ב. סביר להניח שהקנדים והסינים יאמצו צעדים דומים. דובר שגרירות סין בארה"ב, ליו פנגיו, כתב בציוץ ברשת X ש"אף אחד לא ינצח במלחמת סחר או במלחמת מכסים".
הגלובליזציה הביאה לירידת מחירים עולמית, ובראייה כלכלית טהורה מלחמת מכסים אכן מזיקה לשני הצדדים. התאגידים האמריקניים כנראה ירוויחו בטווח הקצר ומשרות חדשות צפויות להיווצר בשוק העבודה, אך כרגיל הציבור ישלם על ההתערבות הממשלתית בשוק.
הפנטניל שבחדר
אי אפשר לנתח באופן קר את המכסים של טראמפ מבלי לדבר על הפיל שבחדר – או במקרה הזה, הפנטניל שבחדר. לדברי הנשיא הנבחר, המכס החדש על שלוש המדינות נועד לעצור את זרם המהגרים הבלתי חוקיים ואת הברחות הסמים לארה"ב, ובפרט את תפוצת הפנטניל במדינה. "הסינים אמרו לי שישיתו עונש מוות על כל סוחרי הסמים שייתפסו כשהם מנסים להבריח סמים לארה"ב, אבל למרבה הצער הם מעולם לא פעלו בכיוון, וסמים נכנסים לארצנו ברמות שלא נראו קודם לכן", כתב הנשיא הנבחר, "עד שהתופעה תיפסק, נטיל מכס של 10 אחוזים נוספים על כל המוצרים שנכנסים לארה"ב מסין".
מגפת האופיואידים (משככי כאבים ממכרים) בארה"ב היא משבר מתמשך שהואץ באופן מעריכי תחת ממשל ביידן. בשנת 2022 נרשם מספר השיא של אמריקנים שמתו מנטילת מנת יתר של סמים – לא פחות מ־110 אלף אמריקנים, כ־300 אזרחים ביום. השנה נתפסו יותר מ־12 טון פנטניל בגבול הדרומי של ארה"ב, פי עשרה מבכהונתו הראשונה של טראמפ. לפי נתוני רשות הסמים האמריקנית, סין היא המקור העיקרי של פנטניל, שנכנס לארה"ב בדרך כלל בהברחה מגבול מקסיקו. המכסים שיוטלו על סין עולים בקנה אחד עם המוטיבציה להתמודד עם השפעתה המזיקה של בייג'ינג, אך מכסים גבוהים על מקסיקו וקנדה פירושם פגיעה ביחסים הקרובים בין המדינות.
לצד בעיות הפנטניל, המכסים נועדו להתמודד עם נושא אחר שעורר זעם גדול במהלך מערכת הבחירות האחרונה: ההגירה הבלתי חוקית. תחת ממשל ביידן מספר המהגרים הבלתי חוקיים שנכנסו לארה"ב מגבולה הדרומי שילש את עצמו, והוא עומד על כ־2 מיליון איש בשנה. בשנת 2022 לבדה נכנסו מגבול מקסיקו כ־2.2 מיליון מהגרים בלתי חוקיים, הנתון הגבוה אי פעם.
להגירה השפעות רבות על הכלכלה האמריקנית, על החינוך, הבריאות, אכיפת החוק ומערכת המשפט הפלילי, הוצאות הרווחה ועוד. לפי ארגון הריטג', בשנת 2022 ההוצאות העקיפות שנגרמו מהגירה בלתי חוקית בטקסס הסתכמו בכ־8.9 מיליארד דולר. בקליפורניה הן הסתכמו בלא פחות מ־21 מיליארד דולר, ובאילינוי – מדינה רחוקה מגבול מקסיקו, ועל כן שמגיעים אליה פחות מהגרים – הסתכמו ההוצאות העקיפות בכ־4.5 מיליארד דולר.
העלויות הכוללות של משבר ההגירה לאמריקנים הן אדירות, אך גם הנזק הכלכלי שעלול להיגרם לארה"ב מהטלת המכסים הוא גדול. טראמפ לא בהכרח מהמר על יתרונות המכס: הוא מתחיל באיום בהטלת המכסים, כדי להרוויח את צמצום ההגירה הבלתי חוקית והברחת הסמים הבלתי חוקית באופן ניכר. אם ישיג פעולה נחושה יותר מסין ומשכנותיו קנדה ומקסיקו, לא יהיה צורך במכסים והוא יוכל להכריז שפתר את בעיית ההגירה ואת בעיית הסמים. אם המדינות היריבות לא ייענו, הוא יצטרך לחשוב ברצינות איך לשווק לעם האמריקני את הטלת המכסים הללו ואת נזקיהם הצפויים.
