בזמן שבישראל עדיין דנים באשר לאפקטיביות של הפסקת האש בלבנון לטווח הארוך, מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם כבר הספיק להופיע מול המצלמות בסוף השבוע ולהכריז לראשונה כי ארגונו הוא זה שניצח את המלחמה. "השגנו ניצחון גדול", אמר לפעיליו. "זהו ניצחון גדול יותר מהניצחון של 2006 בשל אורך המלחמה, עוצמתה והקורבנות הגדולים". במילים אחרות ומוכרות לנו יותר, קאסם מציג לעולם ניצחון על מלא. האם הוא באמת כזה?
"לא הייתי נותן משקל לנאום הזה – הוא סתם נאום כדי לצאת ידי חובה", פותח ד"ר מיכאל ברק, חוקר בכיר במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור ומרצה באוניברסיטת רייכמן, בריאיון למקור ראשון. "זהו נאום שקר, הוא לא בא לשקף את המציאות אלא נועד לחזק את המורל של הבייס ולהראות לחמאס בעזה שחיזבאללה היה מחויב לרעיון איחוד הזירות. אין אמיתות מאחוריו, זה ברור. אפילו כוחות אחרים בלבנון אומרים שזו אחיזת עיניים. שחיזבאללה זורה חול בעיני התומכים שלו ובעיניי הלבנונים בכלל".
"שום תמונת ניצחון – זה הכול חלק מקמפיין התודעה שמלווה כל פעילות של חיזבאללה", מאשר טל בארי, מנהל המחקר במרכז "עלמא" לאתגרי הביטחון של ישראל בצפון, ומוסיף: "מבחינת הארגון, הקמפיין הזה הכרחי מפני שהוא נועד לשמר את התדמית הצבאית שלו כלפי פנים, כלומר כלפי הבייס השיעי שלו. לכן, מבחינת חיזבאללה, הארגון ניצח ותמיד ינצח – לא משנה מה. מיותר לציין שהחגיגות האלו לא נצמדות לעובדות ובטח שלא למציאות. הניסיון הוא להשפיע על תודעת הפעילים והתומכים כדי להסיח את הדעת מהנזקים העצומים שארגון הטרור חטף במלחמה".
נעם בנעט, חוקר ומומחה לשפת הקריקטורות במזרח התיכון ויוצר ההסכת "אסכת", מציג דעה מעט שונה באמצעות סצנה קולנועית אייקונית. "בסרט השישי בסדרת הסרטים של רוקי בלבואה, גיבור העלילה אומר לבנו 'זה לא משנה כמה חזק אתה מכה, אלא כמה מכות חזקות אתה יכול לחטוף ובכל זאת להמשיך הלאה'. אני חושב שזאת גם הדרך שבה חיזבאללה מסתכל על המאבק נגד ישראל", הוא מסביר.
"אני לא חושב שחיזבאללה או חמאס באמת האמינו שהם יכולים להכריע את היכולות של ישראל, אלא רצו למדוד את העמידה האיתנה שלהם. לכן אי אפשר שלא לחייך ולהגיד 'אוקיי, זה כל הסיפור'. כלומר, זאת רק מלחמה פסיכולוגית", ממשיך ומסביר בנעט. "כשישראל חוגגת את 70% מפגיעת היכולות של חיזבאללה, חיזבאללה חוגג על ה־30% שנותר. הוא חוגג את העבודה שהוא עדיין קיים. הוא חוגג את העבודה שיש עשרות אלפי מפונים ישראלים".
למעשה, לטענתו של החוקר, שזה הכול עניין של זוויות. "אולי זה נשמע לנו מוזר, כי הארגון שותת דם ומדבר על ניצחון גדול, אבל ההסתכלות שלו אחרת – מבחינתו של קאסם, הוא שרד שנה של מלחמה מול המעצמה האזורית. בהסתכלות הישראלית, אנחנו רוצים את חיזבאללה על הברכיים. רוצים עוד ועוד חיסולים של בכירים. אנחנו במקום אחר לגמרי, בגלל זה המשקל שונה והיחס שונה".
נעים קאסם הופיע בפני תומכיו על רקע מסך שחור, כשמאחוריו דגל חיזבאללה, דגל לבנון ותמונה של חסן נסראללה. "אי אפשר שלא להתייחס דווקא למי שלא נמצא בתוך החדר", אומר נעם בנעט. "אי אפשר לעבור לסדר היום ולדבר על חיזבאללה בלי להתייחס למי שהוביל אותו בשלושים השנים האחרונות. ברור לכולנו שרוח הדברים שאמר נעים קאסם היו נאמרים גם על ידי חסן נסראללה. הוא לא היה מדבר אחרת – הוא גם היה מציג ניצחון גדול".
גם ד"ר ברק מדגיש כי קאסם הוא לא היחידי שהציג תמונת ניצחון לאחר הספד כואב. "הטבע של ארגוני טרור זה להציג תמונת ניצחון לשווא, לא משנה מה, גם כשהם חבולים ומוכים", הוא מציין. "יש קריקטורה מפורסמת על פעיל חיזבאללה שמסמן 'V' של ניצחון, אבל שתי האצבעות שלו קטועות. זה הכול משחק. זאת לוחמה פסיכולוגית. אם נעים קאסם באמת חושב שזהו ניצחון, גם אם רק יחסי, הוא חי בהכחשה. הוא כנראה משקר לעצמו. אין שום ניצחון מצד חיזבאללה, הוא רק הפסיד – והרבה".
עם זאת, במהלך נאומו, מזכ"ל חיזבאללה לא ביקש להזכיר את קודמו נסראללה, אלא את שותפיו לדרך. "תודה לאיראן. תודה למנהיג העליון ח'אמינאי. תודה לשהיד קאסם סולימאני. תודה לעיראק, סוריה ותימן", אמר מנהיג ארגון הטרור. "לקאסם חשוב להזכיר את המנהיג העליון האיראני ואת שאר המדינות השותפות כדי להראות את אחדות הזירות דווקא בימים קשים אלה של שינויים דרמטיים בציר ההתנגדות", מסביר נעם בנעט. "זה בדיוק הזמן שלו לפאר את ציר ההתנגדות ולהודות לו על התמיכה".
קאסם עוד אמר בנאומו כי "צריך לשים לב לשמחה אצלנו בלבנון אל מול האווירה הקשה בצד הישראלי" וציטט את התקשורת הישראלית כשטען כי, על פי סקר שערך בחדשות 12, לא פחות מ־61% מהישראלים הודו בכך שישראל לא ניצחה את המלחמה. "זה לא דבר חדש, גם נסראללה השתמש הרבה בתקשורת הישראלית כדי לפגוע לנו במורל ולחזק את המורל שלהם", מבהיר ד"ר מיכאל ברק. "יותר מזה, יש אתר של חיזבאללה שנקרא 'דע את האויב' עם הרבה ציטוטים מהתקשורת הישראלית שמציגים את ישראל כמדינה משוסעת וחלשה".
זו פעולה תעמולתית שמוכרת היטב על ידי החוקרים. "בימים הראשונים של המלחמה, רשת אל-ג'זירה שידרה לקטים של כל דברי ההחלשה שלנו כלפי עצמנו – כל מיני פרשנים ו-'לשעברים' ישראלים מכובדים שהסבירו את האסון האדיר שקרה בשבעה באוקטובר. אסון באמת עצום שלא יכולנו להתעלם ממנו, אבל הם השתמשו בדברים שנאמרו על ידי פרשנינו נגדנו", מספר בנעט. "זה דבר בעייתי מאוד. כמובן שאי אפשר להגיד לתקשורת הישראלית שלא לדווח על האירועים הקשים שמתרחשים, אבל השימוש התעמולתי שארגוני הטרור עושים בדיווחים אלה בהחלט צריך להיות בשיקולים שלה".
סוגיה אחת נותרה עדיין לא פתורה: מה באמת ניתן ללמוד מנאומו של מזכ"ל חיזבאללה? האם המערכה הגיעה לסיומה? האם ארגון הטרור צפוי לתקוף שוב? האם מפוני הצפון יכולים לשוב לביתם? "חיזבאללה לא מעוניין בהמשך הלחימה, הוא עסוק עכשיו בליקוק הפצעים, בבניית הפיקוד, בארגון השורות, בגיוס פעילים חדשים באמצעות נרטיב שקרי, בשיקום היכולות ובחידוש התשתיות – בעיקר בנתיבי ההברחה בין סוריה ללבנון", קובע ד"ר ברק. "אין כוונה לחיזבאללה, נכון לעכשיו, להפר את ההסכם".
לדבריו של טל בארי, צה"ל בהחלט ניצח את הקרב, אבל לא את המלחמה כולה. "אין דבר כזה חיזבאללה מורתע", הוא מציין. "אנחנו מתעסקים פה עם ארגון בעל אידיאולוגיה קיצונית ביותר. לבנון היא כבר לא מדינה מערבית שלא רוצה להילחם, שלא רוצה למות, שלא רוצה שיהרסו לה בתים. זה ממש לא האירוע כאן. לכן, יהיה עוד קרב. תהיה עוד מלחמה. בעתיד הבלתי נגמר שלנו פה באזור, אנחנו חיים מסבב לסבב. אין פתרון אחר, צריך רק להכיר במציאות כפי שהיא".
גם נעם בנעט מאמין כי המערכה מול חיזבאללה הגיעה לסיומה, נכון לעכשיו. "מצד אחד נעים קאסם אומר שפעילי החיזבאללה יעמדו על המשמרת, אבל מצד שני הוא כבר מדבר על בחירת נשיא חדש. למה זה חשוב? מפני שכבר למעלה משנתיים הפרלמנט הלבנוני לא מצליח למצוא דמות מוסכמת שתמלא את מקום הנשיא ועצם העובדה שחיזבאללה הוא זה שבא וקורא לכינוס הפרלמנט מחודש – מעיד על כך שהארגון כבר נמצא ביום שאחרי", הוא טעון.
כן, אולי יותר מכל אמירה חלולה אחרת, בקשתו של מזכ"ל חיזבאללה לבחור נשיא חדש היא זו שמהווה בשורה של ממש. "בחירת הנשיא מעידה על כך שחיזבאללה מנסה לסגור את הדלת על המלחמה הזאת", ממשיך ומסביר בנעט. "לדעתי, עדיין לא הגענו לשלב של סגירת מוחלטת. עדיין לא נאמרה המילה האחרונה, אבל ככל שיתחילו דיבורים משמעותיים יותר ויותר על בחירת הנשיא – נבין שהאירוע באמת נגמר".
