פרקליטות המדינה הגישה הערב (א') את תגובת ממשלת ישראל והיועצת המשפטית לממשלה לעתירה הדורשת להוציא את ראש הממשלה בנימין נתניהו לנבצרות זמנית בתקופת עדותו. בתגובה מבהירים אנשי מחלקת הבג"צים בפרקליטות כי העתירה איננה מבוססת מבחינה עובדתית, וממילא אין מקום לקבל עתירה שהשלכותיה דרמטיות כל כך. "המשיב 1 (ראש הממשלה בנימין נתניהו – ש"פ) הבהיר בעבר כי כהונתו כראש ממשלה לא תשפיע על ניהול ההליך המשפטי, והמשפט נקבע להתחדש ביום 10.12.24. במצב דברים זה, בראי הטענות העובדתיות שהובאו על ידי העותרים, עמדת המשיבים היא כי העתירה אינה מגלה עילה למתן הסעדים החריגים שהתבקשו בה, ועל כן דינה להידחות", נאמר בתגובה.
עם זאת מציינת היועצת כי "חזקה על ראש הממשלה כי במקרה של שינוי בתשתית העובדתית לפיו תפקידו הציבורי אינו מאפשר את ניהול המשפט כסדרו או כי המשפט פוגע בתפקודו כראש ממשלה, יבהיר זאת. לצד זאת, כאמור, אין בעתירה שהוגשה כדי לבסס תשתית עובדתית שכזו ועל כן כאמור, דינה להידחות".
התגובה המקדמית לעתירה קצרה במיוחד, ובסיומה הוסיפו אנשי הפרקליטות כי "מזכיר הממשלה ביקש להביא בפני בית המשפט את הדברים הבאים והם יובאו כלשונם. למען הסר ספק, אין בהבאתם כל הבעת דעה בדבר תוקפם ונכונותם המשפטיים של הדברים: 'הממשלה דוחה על הסף כל ניסיון להכריז על ראש הממשלה כנבצר, ולו לפרק זמן קצר מאוד. כל הכרזה בדבר נבצרות נעדרת בסיס משפטי. לבית המשפט הנכבד אין סמכות להכריז עליה ולכן החלטה כזו לא תהיה תקפה'".

נציין כי בעבר נדחו שורה של עתירות שבהן התבקש בג"ץ להכריז על נבצרותו של ראש הממשלה, להורות ליועצת המשפטית לממשלה להכריז על נבצרותו של ראש הממשלה, או להורות לראש הממשלה עצמו להכריז על נבצרותו. עם זאת, בפסק דין שניתן לפני מעט פחות משלושה חודשים דחתה אמנם השופטת רונן על הסף את אחת העתירות הרבות בנושא, וקבעה כי אין עילה להוצאת נתניהו לנבצרות. אך לצד הקביעה הברורה הזו היא בחרה לציין כי ככל שהמצב הביטחוני יביא לדחיית פתיחת עדותו של נתניהו, הדבר עשוי להוות שינוי נסיבות שיצדיק החלטה מחודשת בנושא, "עמדת מערך הייעוץ המשפטי לממשלה היא כי ישנו אינטרס ציבורי מובהק בסיום ההליך הפלילי של ראש הממשלה 'מהר ככל הניתן', ובכלל זאת שתחילת פרשת ההגנה לא תידחה פעם נוספת. כאמור, במענה הודגש כי אם יחול שינוי בתשתית העובדתית עליה מתבססת עמדה זו 'יהיה מקום לשקול את הבקשה לעדכון הסדר ניגוד העניינים, על פי התשתית המעודכנת הרלוונטית'. מכאן שתשומת לבם של הגורמים הרלוונטיים בייעוץ המשפטי לממשלה נתונה לנושא, והם ערים לנעשה בהליך הפלילי, לאופן ההתקדמות שלו ולהשלכה האפשרית של הדברים על הסדר ניגוד העניינים. מובן הוא כי ככל שאכן ישתנו הנסיבות ביחס לניהול ההליך הפלילי (כגון אם יידחה מועד תחילת פרשת ההגנה), יוכלו העותרים – ככל שיהיה בכך צורך – לשוב ולפנות ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה מתאימה".