בית המשפט המחוזי בת"א דן היום (ג') בבקהפרקליטות לעצור עד תום ההליכים את יועץ התקשורת אלי פלדשטיין והנגד ששמו אסור בפרסום נגדם הוגש כתב אישום בפרשת הדלפת מסמך המודיעין. בהחלטתו קבע השופט עלאא מסארווה תחילה כי ישנן ראיות לכאורה ברורות, לפיהן הנגד העביר מידע וכן חומר סודי רגיש ביותר לפלדשטיין. השופט אף ציין כי עיקר הרגישות במידע נוגעת לאופן שבו הוא הושג. על פי אותן ראיות לכאורה פעל פלדשטיין לפרסום אחד המסמכים בישראל, ולאחר שהפרסום נאסר על ידי הצנזורה הצבאית, פעל לפרסומו בעיתון גרמני, כדי לעקוף את איסור הצנזורה, במטרה להדהד הפרסום הזר בישראל לאחר מכן. בנוסף, פלדשטיין שיתף אחרים גם במסמכים הסודיים הנוספים.
"חומר הראיות בתיק מצביע על קיומן של אינדיקציות רבות וסימני אזהרה שונים שעלו במהלך התקופה הרלוונטית אשר מבססים את המודעות של שני המשיבים לפעולות האסורות שביצעו, ובפרט התנהלותם לאחר הפרסום בעיתון הגרמני. כך, לאחר שפורסמה בישראל כתבה מאוחרת שהטילה ספק במהימנות ובאותנטיות של המסמך הסודי, פעלו המשיבים במטרה להפריך את הטענה שמדובר במסמך מפוברק. בין השאר, המשיב 2 (הנגד – ש"פ) הוציא עותק מודפס של המסמך והעבירו למשיב 1 (אלי פלדשטיין – ש"פ) על מנת שייעשה בו שימוש לצורך זה. התנהלות זו של המשיבים מבססת ביתר שאת את המודעות של שניהם, ומחלישה במידה רבה חלק מטענות ההגנה", נקבע בהחלטה.
עם זאת ציין השופט כי קיימת חולשה בראיות התביעה בנוגע להאשמתו של פלדשטיין בביצוע העבירות מתוך כוונה לפגוע בביטחון המדינה, "אשר לעבירה המיוחסת למשיב 1 לפיה ביצע את המעשים מתוך כוונה לפגוע בביטחון המדינה: בהיעדר ראיות ישירות בעניין כוונה לפגוע בביטחון המדינה ולאחר שמצאתי קושי בביסוס כוונה זו על הלכת הצפיות, לפיה אדם מוחזק כמי שהתכוון למעשיו אם ראה מראש אפשרות קרובה לוודאי להתרחשות התוצאות, הגעתי למסקנה שקיימת חולשה בראיות התביעה בהקשר זה".
השופט מסארווה הוסיף ופירט כי עיקר התשתית הראייתית מבוססת על הודאות המשיבים בעובדות כתב האישום. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, ועיינתי בתיק החקירה, הגעתי למסקנה שנמצאו ראיות לכאורה כנדרש בשלב זה של ההליך לגבי העבירות (ריבוי עבירות) של מסירת ידיעה סודית שאסורה להעברה, וכן בהפצתה באמצעות כלי תקשורת. עם זאת, מצאתי חולשה ראייתית בעבירה המייחסת למשיב 1, מסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה".
"כמו כן, מצאתי שבפי שני המשיבים טענות שראויות להתברר בתיק העיקרי, וכי רק חלקן משליכות על עוצמת עילת המעצר. בכלל זה, קבעתי שיינתן משקל מסוים לטענת המשיב 1 לאכיפה בררנית לעומת יונתן אוריך שלא נעצר ולא הועמד לדין, ולטענת המשיב 2 כי מטרתו הייתה שהחומר הסודי יובא לידיעתו של ראש הממשלה", הוסיף השופט.
