בהיעדר התפתחויות בלתי צפויות, הרמטכ"ל רב־אלוף הרצי הלוי יפרוש מתפקידו בחודשים הקרובים. מי שעשוי לרשת אותו בתפקיד הוא אלוף במיל' אייל זמיר, מנכ"ל משרד הביטחון – כך עולה משיחות שנערכו לאחרונה בצמרת הצבאית והמדינית.
במשרד הביטחון ובצה"ל מסרו בתגובה: "בניגוד לפרסומים, אין כל סיכום בין הרמטכ״ל לשר הביטחון על פרישת הרמטכ״ל, מדובר בטענות חסרות שחר".
המינוי המתוכנן של הרמטכ"ל הבא טעון אישור בוועדה למינויי בכירים בשירות הציבורי, וכמובן גם בממשלה. התהליך הרשמי, שכולל ראיונות של המועמדים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, אומנם טרם התחיל, אך הסיכוי שזמיר לא יקבל את התפקיד נחשבים נמוכים.
ככל הידוע, התהליך לקראת בחירתו של הרמטכ"ל הבא הותנע בחודש שעבר בפגישת העבודה הראשונה בין הרמטכ"ל הרצי הלוי ובין שר הביטחון ישראל כ"ץ, לאחר שזה נכנס לתפקידו. לפי יודעי דבר, בשיחה נרשמה בין השניים הבנה כי הלוי יסיים את תפקידו בתחילת 2025, לאחר השלמת תחקירי המלחמה של צה"ל. מאז השיחה הושגה הפסקת האש בלבנון, וההערכה כעת היא שסיום תפקידו של הלוי אכן יקרה בקרוב. הרמטכ"ל ה־23 נכנס לתפקידו בינואר 2023, לפני פחות משנתיים.
פרישתו של הלוי עשויה להידחות אם תקרוס הפסקת האש בצפון או בשל נסיבות בלתי צפויות אחרות. כך או אחרת, הוא יסיים את תפקידו כאחראי על אחד הכישלונות הגדולים בתולדות צה"ל, ב־7 באוקטובר, אך גם כמי שהוביל את צה"ל מנקודת השפל הבלתי נתפסת להישגים חסרי תקדים בכל זירות הלחימה. בחודש ספטמבר פרסם חגי סגל במקור ראשון את דברי מקורבי הרמטכ"ל הלוי, שאמרו שהוא "ילך הביתה, ללא ספק, ברגע שירגיש כי הוא משאיר את הצבא בידיים בטוחות".
אולי על רקע ההבנה שהפור נפל וזהות הרמטכ"ל הבא כבר ידועה, ראש אגף אסטרטגיה אלוף אליעזר טולדנו, שהיה מפקד פיקוד הדרום עד חודשים ספורים לפני פרוץ המלחמה, הודיע השבוע שאינו מתכוון להתמודד על המינוי ושבכוונתו לפרוש מצה"ל. סגן הרמטכ"ל אלוף אמיר ברעם נחשב מועמד לרמטכ"ל באופן רשמי, אולם הסבירות שימונה נמוכה בשל התפקיד המרכזי שמילא בתקופה שקדמה למחדל. מפקד פיקוד הצפון אורי גורדין, שהצטיין במערכה בתפקידו השני בתור אלוף (אחרי שהיה קודם מפקד פיקוד העורף), נחשב לא בשל להוביל את תהליך השיקום. לזמיר אין מתחרים אמיתיים על התפקיד.
אלוף במיל' אייל זמיר מונה למנכ"ל משרד הביטחון לפני כשנתיים בידי שר הביטחון לשעבר יואב גלנט. מיד לאחר מינויו של ישראל כ"ץ לשר הביטחון הוא הודיע שבכוונתו להתפטר מהתפקיד, אך נשאר בו בפועל וטרם נמצא לו מחליף. גם הודעת ההתפטרות היא לכאורה חלק מההבנות לקראת מינויו לרמטכ"ל.
אחרי מלחמת לבנון השנייה מונה גם רא"ל במיל' גבי אשכנזי לרמטכ"ל באופן דומה: הוא היה אז מנכ"ל משרד הביטחון, ומונה לרמטכ"ל בעקבות התפטרות הרמטכ"ל דן חלוץ.
שר הביטחון לשעבר גלנט כבר הכין את זמיר לתפקיד הרמטכ"ל, ודאג שישתתף בישיבות המטה הכללי החשובות ובמפגשים מכריעים עם הדרג המדיני – גם כאלה שמנכ"ל משרד הביטחון לא היה נוכח בהם בעבר. זמיר מקובל מאוד גם על ישראל כ"ץ וגם על ראש הממשלה, וזכה להערכה רבה כשהיה מזכירו הצבאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשנים 2012 עד 2015. מאז 7 באוקטובר היה לו תפקיד מרכזי בשימור היחסים הביטחוניים המיוחדים עם ארה"ב, וכן באספקת נשק ותחמושת לצה"ל.
זמיר צפוי להיות הרמטכ"ל הראשון שצמח מחיל השיריון. מפקדי גייסות השריון האחרונים שהגיעו לרמטכ"לות היו הרמטכ"ל השמיני חיים בר־לב (1968־1672) והרמטכ"ל התשיעי דוד אלעזר (1972־1974) לפני יותר מחמישים שנה, וגם הם עברו הסבה לשיריון תוך כדי שירותם ולא צמחו בחיל. אלוף זמיר שירת בתפקידי מפתח בכל שדרות הפיקוד של השריון, ובתפקידיו הבכירים היה מפקד פיקוד הדרום וסגן הרמטכ"ל.
לאחר מינויו הוא צפוי להחזיר לשורות צה"ל כמה קצינים שכבר פשטו את המדים בשנים האחרונות, ויידרש להוביל תהליך צמיחה חסר תקדים, שבמרכזו חיזוק כוחות היבשה ומתן מענה לאיום הגרעיני האיראני.
