ראש הממשלה בנימין נתניהו החל הבוקר (שלישי) במתן עדותו בבית המשפט המחוזי. בפתח העדות התייחס נתניהו למתח בין עדותו לבין ניהול ענייני המדינה. "חיכיתי 8 שנים לרגע הזה, לומר את האמת כפי שאני זוכר אותה, שהיא חשובה למען הצדק. אין צדק בלי אמת. אני פשוט נדהם מגודל האבסורד וגודל העוול. אני רוצה לדבר על זה, אני גם ראש ממשלה, אני מנהל מדינה ואני מוביל את צבא ישראל בשבע חזיתות. לפני כמה ימים קרתה רעידת אדמה. הדבר הזה משנה מציאות, מוסיף אירוע שיש לו השלכות היסטוריות. האירוע הזה מחייב כניסת פתקים. ניתן למצוא איזון בין צורכי המדינה לצרכי המשפט".
הסנגור, עו"ד עמית חדד, פתח בשאלה על הטענה המופיעה בכתב האישום לפיה לנתניהו ולמשפחתו היה חשוב מאוד הסיקור התקשורתי שלהם, "מה שמעניין אותי זה לחזק את ביטחון ישראל ולחזק את כלכלת ישראל", אמר נתניהו "זה חייב אותי להיות במאבק מתמיד עם הדעות הרווחות בתקשורת הישראלית ובציבוריות הישראלית. זה חייב אותי לעמוד מול מסע תקשורתי אדיר מבית ומחוץ. אם הייתי רוצה תקשורת טובה היית צריך רק לאותת, מדינה פלסטינית, בלי איראן. הייתי עושה רק שני צעדים שמאלה והייתי נישא על כפיים. רעייתי הייתה נישאת על כפיים. אם הייתי רוצה סיקור טוב הייתי מתאתרג, ואגב, לא הייתי עומד פה היום. אם סיקור חיובי היה מה שמנחה אותי לא הייתי עושה את כל זה. למדתי במהלך השנים שזה לא מה שחשוב. מה שחשוב זה המדיניות שאני מקדם וההישגים שאני יכול להביא לעם ישראל. לא הסיקור"
עו"ד חדד הוסיף ושאל את נתניהו על כך שכתב האישום מייחס לו אורח חיים נהנתני. נתניהו השיב: "אין דבר רחוק מזה. אני עובד 16-17 שעות ביממה, הצוות שלי מכיר את זה. ככה אני עובד. לא סביב השעון כי אני גם ישן, אבל אני אוכל את ארוחותיי על שולחן העבודה, הולך לישון באחת או שתיים לפנות בוקר. כמעט אין זמן לראות את המשפחה, הילדים, מעט מאוד שעות פנאי. ומעת לעת אני חוטא בסיגר שגם אותו אני לא יכול לעשן ברציפות. ואגב, אני שונא שמפניה, לא יכול לסבול את זה". נתניהו סיפר גם על חזרתו לפוליטיקה בתחילת שנות ה-2000. "זו לא הנאה, לא נהנתנות, זה גורם עוול גדול לאשתי. רצח אופי, תקיפות, נאצות, פסיכולוגית ילדים שידועה כשרה הפסיכולוגית. אז האישה הזאת שנותנת מחייה למען המדינה ולמען המשפחה שלנו, להציג את החיים שלה ושלי כשאיפה לנהנתנות זה לא סתם אבסורד ועוול, זו בושה וחרפה"

עו"ד חדד שאל את נתניהו "האם תוכל לספר לבית המשפט אירועים מז'וריים שהתרחשו בשנים שאליהם מתייחס כתב האישום, 2011 עד 2016?" נתניהו השיב על כך, "אני לא יכול לזכור הכל. הדבר העיקרי שהייתי צריך להתמודד איתו זה הכניסה של אובמה לבית הלבן. אובמה כבר בפגישתו הראשונה שלנו בבית הלבן הסביר לי שהמדיניות של ארה"ב תקבל תפנית חדה ביחס לרעיונות שהאמנתי בהם. הוא פנה לעולם הערבי להתפייסות והוא פנה לאיראן לפיוס. הוא ראה באיראן הזדמנות גדולה, לא איום. ביחס למדינת ישראל הוא ראה צורך חיוני שאנחנו נחזור לקווי 67' ונקים מדינה פלסטינית. הוא דרש ממני כבר בפגישה הראשונה, הוא אמר 'אפילו לבנה אחת לא תבנו מעבר הירוק'. הסברתי לו שחצי מירושלים הם מעבר לקו הירוק, אמרתי לו שכונת גילה, הוא ענה 'גם גילה לא'. הייתי צריך להתמודד עם זה ולהדוף את זה. זה דרש מאמץ עצום. לא רק שהמאמץ של אובמה לא צלח – הכפלנו את האוכלוסייה ביו"ש בתקופה של אובמה. אבל היו אתגרים לא פשוטים. למשל הקפאה זמנית לעשרה חודשים, וזה העסיק אותי מאוד באותה תקופה. הציעו לי לבוא לביקור חשאי באפגניסטן כדי לראות איך האמריקאים מאמנים את הכוחות המקומיים, ישבתי שם קצת נבוך. אמרתי לו 'ג'ון אני רוצה להבטיח לך משהו: ברגע שתצאו מאפגניסטן הם יחברו לקיצוניים'. אמרתי לו, 'לישראל אין את הפריבילגיה הזו'. הייתי צריך להדוף את הלחץ הזה. היה אגב סיקור איום ונורא בתקופה הזו". נתניהו הזכיר בהמשך לזה את המבצעים הצבאיים שהיו באותה תקופה, אינתיפאדת הסכינים והמחאה החברתית.
עו"ד חדד ביקש בשלב זה חמש דקות הפסקה. כשחזר הדיון, נתניהו נשאל על ידי עו"ד חדד על עמדתו בנוגע לשוק התקשורת וציין כי בראשית ימי המדינה היה בישראל גיוון בשוק הדעות, אך עם פתיחתה של הטלוויזיה הישראלית סביב מלחמת ששת הימים, "בהדרגה אותו גיוון בשוק הדעות הלך ונסגר. רוב המגישים והכתבים הגיעו ממחנה השמאל ושיקפו את הדעות שלו. אנשים שצורכים רק את תקשורת השמאל חושבים שזה מאוזן, אנשים שצורכים בעולם נניח את פוקס, חושבים שזה מאוזן. כל אחד חושב שמה שהוא רואה זה מאוזן. בסוף האיזון מגיע רק על ידי גיוון. שני שליש מהציבור היהודי בישראל מגדיר את עצמו ימין. תחשוב איך אתה מרגיש. זה יוצר תסכול עצום וגם פגיעה אמיתית בחופש הדעות וחופש השידור. גם אם אתה פותח ערוץ טלוויזיה – לא אתה, המו"ל קובע, העורכים קובעים. מה קורה בשוק חופשי, טיוב של ההחלטות. כשאין תקשורת חופשית אתה לא מטייב את ההחלטות. האמת לא תמיד בצד אחד, יש ארגומנטים לכאן ולכאן. אתה מטייב את ההחלטות על ידי השיח ואתה יכול להגיע למחוזות מסוכנים אם אין לך את זה. אם שומעים מהמדינה שלך עד כמה חיילי ישראל הם פושעי מלחמה יש נזק עצום מתקשורת מונוליטית".

"אבי המנוח הוסיף לתורת ז'בוטינסקי את המאבק בדעת הקהל", הוסיף נתניהו. "אתה לא יכול לעגן על ניצחון צבאי בלי ניצחון מדיני. אתה לא יכול לעגן ביטחון מדיני בלי דעת הקהל. אתה חייב להשקיע בדעת הקהל. הדבר העיקרי הוא לגוון את התקשורת שאינה נשלטת על ידי מחנה אחד. לגיוון הזה בעיני היה חיוני וזו האג'נדה שאיתה הלכתי. עמוס שוקן לא ישתנה, גם האחרים לא. תוסיף פשוט כלים אחרים, או שיקנו אמצעי תקשורת קיימים או שיקימו. השאלה הוא לא ייצוג לשמאל, לשמאל יש ייצוג מעל ומעבר, הרבה יותר מאשר כל מקום בעולם".
עו"ד עמית חדד שאל את נתניהו על הבאה של משקיעים לעולם התקשורת, "דיברת על הבאת משקיעים, איפה אתה ממקם את זה במנדט שאתה מבקש מהציבור?" נתניהו השיב, "זה לא עניין אישי, זה עניין אידיאולוגי. כשהייתי ראש ממשלה, כשהייתי שר אוצר, הייתי נפגש עם משקיעים ומעודד אותם להשקיע בארץ. זה היה דבר אינטגרלי בתפיסה שלי. אז דיברתי עם משקיעים, כי רציתי שיתנו תמיכה למדיניות שאני רוצה. לא בשביל ההנאות האישיות. איזה ערך יש לשבת על הכיסא? אתה בא להשפיע על המדיניות. הכיסא הזה לא כל כך נוח. כדי להשפיע על המדיניות, צריך לפנות לציבור. עצם הדבר שהנושא הזה עלה בחקירות זה הדהים אותי. זה?! בכתב האישום? זה הבסיס של הדמוקרטיה. זה נתפס כדבר פלילי? אמרתי לחוקרים 'אתם מנותקים מהמציאות'".

בתשובה לשאלתו של חדד פירט נתניהו את היכרותו עם אלוביץ', וציין כי זה היה בתקופה שהיה ראש הממשלה בקדנציה הראשונה ואח"כ כשהיה שר האוצר, אך זו הייתה היכרות רחוקה, לא קרובה. אלוביץ' השתתף, לדברי נתניהו, בפגישות קבוצתיות אותן קיים עם אנשי עסקים, אך לא בפגישות אישיות אחד על אחד. "עד שלא נפגשתי עם אלוביץ' לא ידעתי הרבה על הפעילות העסקית שלו. ידעתי שהוא מתעסק עם יפן. אצלו כשהוא היה מדבר, יכולת להבין שהוא תומך גם בהשקפות המדיניות שלי".
חדד שאל מה קרה לקשר בינו ובין אלוביץ' לאחר פטירת חמיו שמואל בן ארצי. "הזוג אלוביץ' באו לנחם אותנו בשבעה. אני זוכר שהתרשמתי מהחום שקרן מהם ונוצר קשר שלא היה קיים קודם לכן. רובינשטיין ניסה לקרב ביננו אבל בסוף זה היה בעקבות המפגש בניחום האבלים. נוצר קשר אבל הוא לא הקשר ההדוק החברי והקרוב שתואר. לא ביקרנו אחד אצל השני. נוצרה ידידות אבל לא מעבר לזה. הפער בין ביקור התנחומים לארוחת הערב היה שנה".
עו"ד חדד הציג לנתניהו אישור רגולטורי עליו חתם לטובת אלוביץ' עוד בשנת 2010 ותחילת 2011, אישורים המופיעים בכתב האישום, בזמן שבו ההיכרות על אלוביץ' עוד לא הפכה לטענתו לידידות, "אני לא זוכר מקרה אחד שבו אני כראש ממשלה לא חתמתי על אישור כזה. זה כבר עובר את הדרג המקצועי. אני לא חולק שחתמתי על זה, אני טוען שלא הראו לי את זה בחקירה, יש כאן שני אישורים בעלי משמעות כלכלית גדולה לאלוביץ' שנחתמו לפני שבכלל הכרתי את אלוביץ' היכרות קרובה. חתמנו על שני דברים כאלה, הרי זה מקריס את הטענה המרכזית שלהם. אני קורא לחתימות כאלה 'חתימות גומיה' כי זה בדרך כלל אפילו לא יוצא מהגומיה. לעיתים רחוקות אתה רואה על מה אתה חותם ויכול לשאול שאלה. לאורך השנים חתמתי על אלפי מסמכים כאלה. אף פעם לא קרה שלא חתמתי על מסמך כזה שהובא לי".
בתשובה לשאלתו של עו"ד עמית חדד השיב נתניהו שההשפעה החדשותית של אתר "וואלה" בזמנו היתה "אפס", כהגדרתו. "יכול להיות שמי שכתב את כתב האישום לא מכיר את שוק התקשורת. 'וואלה' במובן הזה היה אתר זניח. השאלה לא כמה אנשים נכנסים לאתר, אלא לשם מה. הרבה נכנסים אליו לכתובות המייל שלהם, ומעבר לזה זה היה אתר של כלבים וחתולים. עשינו בדיקה לא רק כמה נכנסים אלא כמה זמן הם שוהים באתר החדשות שלהם, וכאן הוא היה פשוט אפס. הוא לא קבע סדר יום. בבחירות 2015 לא שמנו באתר הזה שקל משום שזה היה אתר חסר השפעה. אולי אם הייתי רוצה להריץ כלב גזעי הייתי שם את הכסף שם".